| 1 Et, s'étant tous levés, ils Le conduisirent à Pilate. | 1 וַיָּקָם כָּל־קְהָלָם וַיּוֹלִיכֻהוּ אֶל־פִּילָטוֹס |
| 2 Et ils commencèrent à L'accuser, en disant: Nous avons trouvé cet homme pervertissant notre nation, empêchant de payer le tribut à César, et Se disant le Christ-roi. | 2 וַיָּחֵלּוּ לְדַבֵּר עָלָיו שִׂטְנָה לֵאמֹר אֶת־זֶה מָצָאנוּ מֵסִית אֶת־הָעָם וּמֹנֵעַ אֹתוֹ מִתֵּת מַס אֶל־הַקֵּיסַר בְּאָמְרוֹ כִּי הוּא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ |
| 3 Pilate L'interrogea, en disant: Est-Tu le roi des Juifs? Jésus répondit: tu le dis. | 3 וַיִּשְׁאָלֵהוּ פִילָטוֹס לֵאמֹר הַאַתָּה הוּא מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים וַיַּעַן אֹתוֹ וַיֹּאמֶר אַתָּה אָמָרְתָּ |
| 4 Alors Pilate dit aux princes des prêtres et aux foules: Je ne trouve rien de criminel dans cet homme. | 4 וַיֹּאמֶר פִּילָטוֹס אֶל־רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְאֶל־הֲמוֹן הָעָם לֹא־מָצָאתִי דְבַר־אָשָׁם בָּאִישׁ הַזֶּה |
| 5 Mais ils insistaient, en disant: Il soulève le peuple, en enseignant par toute la Judée, depuis la Galilée, où Il a commencé, jusqu'ici. | 5 וְהֵם הִתְאַמְּצוּ לְדַבֵּר מַדִּיחַ הוּא אֶת־הָעָם בְּלַמְּדוֹ בְּכָל־יְהוּדָה הָחֵל מִן־הַגָּלִיל וְעַד־הֵנָּה |
| 6 Pilate, entendant parler de la Galilée, demanda si cet homme était Galiléen. | 6 וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ פִּילָטוֹס אֶת־שֵׁם הַגָּלִיל וַיִּשְׁאַל אִם־הוּא אִישׁ גְּלִילִי |
| 7 Et ayant appris qu'Il était de la juridiction d'Hérode, il Le renvoya à Hérode, qui était aussi à Jérusalem en ces jours-là. | 7 וְכַאֲשֶׁר יָדַע כִּי־מִמֶּמְשֶׁלֶת הוֹרְדוֹס הוּא שְׁלָחוֹ אֶל־הוֹרְדוֹס אֲשֶׁר הָיָה גַם־הוּא בִּירוּשָׁלַיִם בַּיָּמִים הָאֵלֶּה |
| 8 Hérode, voyant Jésus, en eut une grande joie; car il désirait depuis longtemps Le voir, parce qu'il avait entendu dire beaucoup de choses de Lui, et il espérait Lui voir faire quelque miracle. | 8 וַיִּשְׂמַח הוֹרְדוֹס עַד־מְאֹד כִּרְאוֹתוֹ אֶת־יֵשׁוּעַ כִּי מִיָּמִים רַבִּים אִוָּה לִרְאֹת אֹתוֹ עַל כִּי־שָׁמַע אֶת־שָׁמְעוֹ וַיְקַו לִרְאֹת אוֹת אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה |
| 9 Il Lui adressait donc de nombreuses questions; mais Jésus ne lui répondit rien. | 9 וַיֶּרֶב לִשְׁאֹל אוֹתוֹ וְהוּא לֹא־הֵשִׁיב אֹתוֹ דָּבָר |
| 10 Cependant les princes des prêtres et les scribes étaient là, L'accusant sans relâche. | 10 וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַסּוֹפְרִים וַיִּתְחַזְּקוּ לְדַבֵּר עָלָיו שִׂטְנָה |
| 11 Or Hérode, avec ses gardes, Le méprisa, et il se moqua de Lui en Le revêtant d'une robe blanche; puis il Le renvoya à Pilate. | 11 וַיִּבֶז אֹתוֹ הוֹרְדוֹס עִם־צִבְאוֹתָיו וַיְהָתֶל־בּוֹ וַיַּלְבֵּשׁ אוֹתוֹ בֶּגֶד פְּאֵר וַיִּשְׁלָחֵהוּ אֶל־פִּילָטוֹס |
| 12 Hérode et Pilate devinrent amis en ce jour même, d'ennemis qu'ils étaient auparavant. | 12 בַּיּוֹם הַהוּא נִהְיוּ פִּילָטוֹס וְהוֹרְדוֹס לְאֹהֲבִים יַחְדָּו כִּי מִלְּפָנִים אֵיבָה הָיְתָה בֵינֹתָם |
| 13 Or Pilate, ayant convoqué les princes des prêtres, les magistrats et le peuple, | 13 וַיִּקְרָא פִילָטוֹס אֶת־רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְאֶת־הַשָּׂרִים וְאֶת־הָעָם |
| 14 leur dit: Vous m'avez présenté cet homme comme portant la nation à la révolte; et voici que, L'interrogeant devant vous, je ne L'ai trouvé coupable d'aucun des crimes dont vous L'accusez. | 14 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲבֵאתֶם לְפָנַי אֶת־הָאִישׁ הַזֶּה כְּמֵסִית אֶת־הָעָם וְהִנֵּה אֲנִי חֲקַרְתִּיו לְעֵינֵיכֶם וְלֹא מָצָאתִי בָאִישׁ הַזֶּה אַשְׁמַת־מְאוּמָה מִן־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אַתֶּם טוֹעֲנִים עָלָיו |
| 15 Ni Hérode non plus; car je vous ai renvoyés à lui, et on n'a rien fait à l'accusé qui montre qu'Il mérite la mort. | 15 וְגַם־הוֹרְדוֹס לֹא מָצָא כִּי שָׁלַחְתִּי אֶתְכֶם אֵלָיו הֱשִׁיבוֹ אֵלֵינוּ וְהִנֵּה אֵין־בּוֹ חֵטְא מִשְׁפַּט־מָוֶת |
| 16 Je Le renverrai donc, après L'avoir châtié. | 16 עַל־כֵּן אֲיַסְּרֶנּוּ וְאֶפְטְרֶנּוּ |
| 17 Or il était obligé de leur délivrer un prisonnier le jour de la fête. | 17 וְעָלָיו הָיָה לִפְטֹר לָהֶם אִישׁ אֶחָד בִּימֵי הֶחָג |
| 18 Et la foule tout entière s'écria: Fais mourir Celui-ci, et délivre-nous Barabbas. | 18 וַיִּצְעֲקוּ כָל־הֲמוֹנָם וַיֹּאמְרוּ הָסֵר אֶת־זֶה וּפְטָר לָנוּ אֵת בַּר־אַבָּא |
| 19 Cet homme avait été mis en prison, à cause d'une sédition qui avait eu lieu dans la ville, et d'un meurtre. | 19 וְהוּא הָיָה מֻשְׁלָךְ בֵּית הָאֲסוּרִים עַל־דְּבַר מֶרֶד אֲשֶׁר־נִהְיָה בָעִיר וְעַל־דְּבַר רָצַח |
| 20 Pilate leur parla de nouveau, voulant délivrer Jésus. | 20 וַיֹּסֶף פִּילָטוֹס לָשֵׂאת קוֹלוֹ כִּי חָפֵץ לִפְטֹר אֶת־יֵשׁוּעַ |
| 21 Mais ils criaient plus fort, disant: Crucifie-Le, crucifie-Le! | 21 וְהֵמָּה צָעֲקוּ אֵלָיו לֵאמֹר הַצְלֵב אוֹתוֹ הַצְלֵב |
| 22 Il leur dit pour la troisième fois: Mais quel mal a-t-Il fait? Je ne trouve en Lui rien qui mérite la mort; je vais donc Le châtier, et je Le renverrai. | 22 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פַּעַם שְׁלִישִׁית מָה אֵפוֹא עָשָׂה זֶה רָעָה כָּל־אַשְׁמַת מָוֶת לֹא־מָצָאתִי בוֹ עַל־כֵּן אֲיַסְּרֶנּוּ וְאֶפְטְרֶנּוּ |
| 23 Mais ils insistaient à grands cris, demandant qu'Il fût crucifié; et leurs clameurs redoublaient. | 23 וַיִּפְצְרוּ בוֹ בְּקוֹל גָּדוֹל וַיְבַקְשׁוּ כִּי יִצָּלֵב וַיֶּחֱזַק קוֹלָם וְקוֹל הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים |
| 24 Alors Pilate ordonna que ce qu'ils demandaient fût exécuté. | 24 וַיִּגְזֹר פִּילָטוֹס כִּי תֵעָשֶׂה בַּקָּשָׁתָם |
| 25 Il leur délivra celui qu'ils réclamaient, qui avait été mis en prison pour meurtre et sédition, et il livra Jésus à leur volonté. | 25 וַיִּפְטֹר לָהֶם אֶת־הַמֻּשְׁלָךְ בֵּית הָאֲסוּרִים עַל־דְּבַר־מֶרֶד וָרֶצַח אֵת אֲשֶׁר שָׁאָלוּ וְאֶת־יֵשׁוּעַ מָסַר לִרְצוֹנָם |
| 26 Et comme ils L'emmenaient, ils prirent un certain Simon de Cyrène, qui revenait des champs, et ils le chargèrent de la croix, la lui faisant porter derrière Jésus. | 26 וְכַאֲשֶׁר הוֹלִיכֻהוּ מִשָּׁם וַיַּחֲזִיקוּ בְּאִישׁ אֶחָד הַבָּא מִן־הַשָּׂדֶה וּשְׁמוֹ שִׁמְעוֹן אִישׁ קוּרִינִי וַיָּשִׂימוּ עָלָיו אֶת־הַצְּלָב לָשֵׂאת אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ |
| 27 Or Il était suivi d'une grande foule de peuple, et de femmes qui se frappaient la poitrine et qui se lamentaient sur Lui. | 27 וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו הֲמוֹן עַם־רָב וַהֲמוֹן נָשִׁים וְהֵנָּה סֹפְדוֹת וּמְקוֹנְנוֹת עָלָיו |
| 28 Mais Jésus, Se retournant vers elles, dit: Filles de Jérusalem, ne pleurez pas sur Moi; mais pleurez sur vous-mêmes et sur vos enfants; | 28 וַיִּפֶן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם אַל־תִּבְכֶּינָה עָלַי כִּי אִם־עַל־נַפְשְׁכֶן בְּכֶינָה וְעַל־בְּנֵיכֶן |
| 29 car voici qu'il viendra des jours où l'on dira: Heureuses les stériles, et les entrailles qui n'ont pas d'enfants, et les mamelles qui n'ont point allaité. | 29 כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְאָמְרוּ אַשְׁרֵי הָעֲקָרוֹת וְאַשְׁרֵי הַמֵּעַיִם אֲשֶׁר לֹא יָלָדוּ וְהַשָּׁדַיִם אֲשֶׁר לֹא הֵינִיקוּ |
| 30 Alors ils se mettront à dire aux montagnes: Tombez sur nous; et aux collines: Couvrez-nous. | 30 אָז יָחֵלּוּ לֵאמֹר אֶל־הֶהָרִים נִפְלוּ עָלֵינוּ וְאֶל־הַגְּבָעוֹת כַּסּוּנוּ |
| 31 Car s'ils traitent ainsi le bois vert, que fera-t-on au bois sec? | 31 כִּי אִם־יַעֲשֹוּ כָזֹאת בָּעֵץ הַלָּח מַה־יֵּעָשֶׂה בַּיָּבֵשׁ |
| 32 On conduisait aussi avec Lui deux autres hommes, qui étaient des malfaiteurs, pour les mettre à mort. | 32 וְגַם־שְׁנַיִם אֲחֵרִים אַנְשֵׁי בְלִיַּעַל מוּצָאִים אִתּוֹ לַמָּוֶת |
| 33 Et lorsqu'ils furent arrivés au lieu appelé Calvaire, ils L'y crucifièrent, ainsi que des voleurs, l'un à droite et l'autre à gauche. | 33 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּאוּ אֶל־הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא גֻּלְגָּלְתָּא וַיִּצְלְבוּ אֹתוֹ שָׁם וְאֶת־אַנְשֵׁי הַבְּלִיַּעַל זֶה לִימִינוֹ וְזֶה לִשְׂמֹאלוֹ |
| 34 Et Jésus disait: Père, pardonnez-leur, car ils ne savent ce qu'ils font. Partageant ensuite Ses vêtements, ils les tirèrent au sort. | 34 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אָבִי סְלַח לָהֶם כִּי לֹא־יָדְעוּ מָה הֵם עֹשִׂים וַיְחַלְּקוּ בְגָדָיו לָהֶם וַיַּפִּילוּ גּוֹרָל |
| 35 Et le peuple se tenait là, regardant; et, avec lui, les chefs se moquaient de Jésus, en disant: Il a sauvé les autres; qu'Il Se sauve Lui-même, s'Il est le Christ, l'élu de Dieu. | 35 וְהָעָם עֹמֵד שָׁם וְרֹאֶה וַיִּלְעֲגוּ־לוֹ הַשָּׂרִים לֵאמֹר אֶת־אֲחֵרִים הוֹשִׁיעַ יוֹשַׁע־נָא אֶת־נַפְשׁוֹ אִם־הוּא הַמָּשִׁיחַ בְּחִיר הָאֱלֹהִים |
| 36 Les soldats aussi L'insultaient, s'approchant de Lui, et Lui présentant du vinaigre, | 36 וַיְהָתֵלּוּ בוֹ אַנְשֵׁי הַצָּבָא וַיִּגְּשׁוּ וַיָּבִיאוּ לוֹ חֹמֶץ |
| 37 et disant: Si Tu es le roi des Juifs, sauve-Toi. | 37 וַיֹּאמְרוּ אִם־אַתָּה הוּא מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים הוֹשַׁע אֶת־נַפְשְׁךָ |
| 38 Il y avait aussi au-dessus de Lui une inscription, écrite en grec, en latin et en hébreu: Celui-ci est le roi des Juifs. | 38 וְגַם־כָּתוּב הָיָה מִמַּעַל לוֹ בִּכְתָב יְוָנִי וְרוֹמִי וְעִבְרִי זֶה הוּא מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים |
| 39 Or l'un des voleurs suspendus en croix Le blasphémait, en disant: Si Tu es le Christ, sauve-Toi Toi-même, et nous avec Toi. | 39 וְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַבְּלִיַּעַל הַתְּלוּיִם גִּדְּפוֹ לֵאמֹר הֲלֹא אַתָּה הַמָּשִׁיחַ הוֹשַׁע אֶת־עַצְמְךָ וְאֹתָנוּ |
| 40 Mais l'autre le reprenait, en disant: Toi non plus, tu ne crains donc pas Dieu, toi qui es condamné au même supplice? | 40 וַיַּעַן הָאַחֵר וַיִּגְעַר־בּוֹ לֵאמֹר הַאֵינְךָ יָרֵא אֶת־הָאֱלֹהִים בִּהְיוֹתְךָ בְּעֶצֶם הָעֹנֶשׁ הַזֶּה |
| 41 Encore, pour nous, c'est justice, car nous recevons ce qu'ont mérité nos oeuvres; mais Celui-ci n'a fait aucun mal. | 41 וְהֵן אֲנַחְנוּ בוֹ כַּמִּשְׁפָּט כִּי לָקַחְנוּ כְּפִי מַעֲשֵׂינוּ אֲבָל זֶה לֹא־עָשָׂה מְאוּמָה רָע |
| 42 Et il disait à Jésus: Seigneur, souvenez-Vous de moi, lorsque Vous serez arrivé dans Votre royaume. | 42 וַיֹּאמֶר אֶל־יֵשׁוּעַ זָכְרֵנִי־נָא אֲדֹנִי בְּבֹאֲךָ בְּמַלְכוּתֶךָ |
| 43 Et Jésus lui dit: En vérité, Je te le dis, tu seras aujourd'hui avec Moi dans le paradis. | 43 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֵלָיו אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לְךָ כִּי הַיּוֹם תִּהְיֶה עִמָּדִי בְּגַן־עֵדֶן |
| 44 Il était environ la sixième heure, et les ténèbres couvrirent toute la terre jusqu'à la neuvième heure. | 44 וַיְהִי כַּשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית וְהִנֵּה־חשֶׁךְ עַל־כָּל־הָאָרֶץ עַד הַשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית |
| 45 Le soleil fut obscurci, et le voile du temple se déchira par le milieu. | 45 וַיֶּחְשַׁךְ הַשָּׁמֶשׁ וַתִּקָּרַע פָּרֹכֶת הַהֵיכָל לִשְׁנַיִם קְרָעִים |
| 46 Et criant d'une voix forte, Jésus dit: Père, Je remets Mon esprit entre Vos mains. Et disant cela, Il expira. | 46 וַיִּקְרָא יֵשׁוּעַ בְּקוֹל גָּדוֹל וַיֹּאמֶר אָבִי בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי וּבְאָמְרוֹ זֹאת נָפַח נַפְשׁוֹ |
| 47 Or le centurion, voyant ce qui était arrivé, glorifia Dieu en disant: Certainement cet homme était juste. | 47 וַיַּרְא שַׂר־הַמֵּאָה אֵת אֲשֶׁר נִהְיָתָה וַיִּתֵּן כָּבוֹד לֵאלֹהִים לֵאמֹר אָכֵן הָאִישׁ הַזֶּה צַדִּיק הָיָה |
| 48 Et toute la foule de ceux qui assistaient à ce spectacle, et qui voyaient ce qui se passait, s'en retournait en se frappant la poitrine. | 48 וְכָל־הֲמוֹן הָעָם אֲשֶׁר הִתְאַסְּפוּ יַחַד לַמַּרְאֶה הַזֶּה בְּהַבִּיטָם אֶל־כָּל־אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תּוֹפְפוּ עַל־לִבְבֵיהֶם וַיָּשׁוּבוּ |
| 49 Tous ceux qui avaient connu Jésus, et les femmes qui L'avaient suivi de Galailée, se tenaient à distance, regardant ces choses. | 49 וְכָל־מְיֻדָּעָיו עָמְדוּ מֵרָחוֹק וְגַם־הַנָּשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתּוֹ מִן־הַגָּלִיל וְעֵינֵיהֶן רֹאוֹת אֶת־אֵלֶּה |
| 50 Et voici qu'il y avait un homme nommé Joseph, membre du conseil, homme bon et juste, | 50 וְהִנֵּה־אִישׁ וּשְׁמוֹ יוֹסֵף וְהוּא מִן־הַיֹּעֲצִים אִישׁ טוֹב וְצַדִּיק מִן־הָרָמָתַיִם עִיר הַיְּהוּדִים |
| 51 qui n'avait pas consenti au dessein et aux actes des autres; il était d'Arimathie, ville de Judée, et il attendait aussi le royaume de Dieu. | 51 אֲשֶׁר לֹא־הִסְכִּים לַעֲצָתָם וּלְפָעֳלָם וּמְחַכֶּה גַם־הוּא לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים |
| 52 Cet homme alla trouver Pilate, et lui demanda le corps de Jésus. | 52 וַיִּגַּשׁ אֶל־פִּילָטוֹס וַיִּשְׁאַל מִמֶּנּוּ אֵת גְּוִיַּת יֵשׁוּעַ |
| 53 Et l'ayant détaché de la croix, il l'enveloppa d'un linceul, et le plaça dans un sépulcre taillé dans le roc, où personne n'avait encore été mis. | 53 וַיּוֹרֵד אֹתָהּ וַיִּכְרְכֶהָ בִסְדִינִים וַיְשִׂימֶהָ בְקֶבֶר חָצוּב בַּסֶּלַע אֲשֶׁר טֶרֶם הוּשַׂם־בּוֹ אָדָם |
| 54 Or c'était le jour de la préparation, et le sabbat allait commencer. | 54 וְיוֹם עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה וְהַשַּׁבָּת הִגִּיעָה |
| 55 Les femmes qui étaient venues de Galilée avec Jésus, ayant suivi Joseph, considérèrent le sépulcre, et comment le corps de Jésus y avait été mis. | 55 וַתֵּלַכְנָה אַחֲרָיו מִן־הַנָּשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אִתּוֹ מִן־הַגָּלִיל וַתֶּחֱזֶינָה אֶת־הַקֶּבֶר וְאֵת אֲשֶׁר הוּשַׂם־בּוֹ גְּוִיָּתוֹ |
| 56 Et s'en retournant, elles préparèrent des aromates et des parfums; et, pendant le sabbat, elles se tinrent en repos, selon la loi. | 56 וְאַחֲרֵי שׁוּבָן הֵכִינוּ בְּשָׂמִים וּמִרְקָחוֹת וּבַשַּׁבָּת שָׁבְתוּ כְּפִי הַמִּצְוָה |
