Vangelo secondo Luca 2

BIBBIA RICCIOTTI	MODERN HEBREW BIBLE
1 - In quei giorni uscì un editto di Cesare Augusto per il censimento di tutto l'impero.	1 ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את כל ישבי תבל
2 Questo primo censimento venne fatto mentre Cirino era preside della Siria.	2 וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא
3 E tutti andavano a dare il nome, ciascuno nella propria città.	3 וילכו כלם להתפקד איש לעירו
4 Anche Giuseppe salì dalla Galilea, dalla città di Nazaret, in Giudea, alla città di David, chiamata Betleem, perchè era della casa e della famiglia di David,	4 ויעל גם יוסף מן הגליל מעיר נצרת אל יהודה לעיר דוד הנקראה בית לחם כי היה מבית דוד וממשפחתו
5 per dare il nome insieme a Maria, sua promessa sposa, che era incinta.	5 להתפקד עם מרים המארשה לו והיא הרה
6 Ora mentre essi si trovavano in quel luogo, venne per lei il momento del parto	6 ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת
7 e diede alla luce il suo figliuolo primogenito; che fasciato pose in una mangiatoia, perchè non vi era stato posto per loro nell'albergo.	7 ותלד את בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא היה להם מקום במלון
8 Nello stesso paese c'erano dei pastori, che passavano la notte all'aperto e facevano la guardia al loro gregge.	8 ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה בעדרם
9 Un angelo del Signore apparve davanti a loro e la gloria del Signore rifulse intorno ad essi, sì che temettero grandemente.	9 והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה
10 L'angelo disse loro: «Non temete, perchè io vi reco una buona novella di grande allegrezza per tutto il popolo.	10 ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם
11 Oggi, nella città di David, vi è nato un Salvatore, che è il Cristo Signore.	11 כי היום ילד לכם בעיר דוד מושיע אשר הוא המשיח האדון
12 Questo vi sia di segnale: troverete un bambino avvolto nelle fasce e coricato in una mangiatoia».	12 וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס
13 E in quell'istante si raccolse presso l'angelo uno stuolo dell'esercito celeste, che lodava Dio e diceva:	13 ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים
14 «Gloria a Dio nei luoghi altissimi e pace in terra agli uomini di buona volontà».	14 כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו
15 Quando gli angeli, risalendo al cielo, si furono allontanati, i pastori presero a dire tra loro: «Andiamo fino a Betleem a vedere quel ch'è accaduto e che il Signore ci ha fatto sapere».	15 ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה
16 E andarono in fretta e trovarono con Maria e Giuseppe il bambino giacente nella mangiatoia.	16 וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס
17 E, vistolo, si persuasero di quanto era stato loro detto intorno a quel bambino	17 ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה
18 e tutti coloro che li udivano, si meravigliarono delle cose riferite loro dai pastori.	18 וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים
19 Ma Maria conservava in cuore tutte queste cose e le meditava.	19 ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה
20 E i pastori se ne ritornarono glorificando e lodando Iddio per tutto quello che avevano udito e veduto secondo ch'era stato lor detto.	20 וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם
21 Passati gli otto giorni, in capo ai quali il bambino doveva essere circonciso, gli venne posto il nome di Gesù come era stato chiamato dall'angelo prima di esser concepito nel seno materno.	21 ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן
22 Quando poi furon compiuti i giorni della sua purificazione secondo la legge di Mosè, lo portarono a Gerusalemme per presentarlo al Signore,	22 וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו לירושלים להעמידו לפני יהוה
23 com'è scritto nella legge del Signore: «Ogni primogenito maschio sarà consacrato al Signore»,	23 כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה
24 e per offrire, com'è prescritto dalla legge del Signore, il sacrificio di un paio di tortore o di due giovani piccioni.	24 ולתת קרבן כאמור בתורת יהוה שתי תרים או שני בני יונה
25 C'era in Gerusalemme un uomo, di nome Simeone; persona giusta e pia, che attendeva la consolazione d'Israele; sopra di lui era lo Spirito Santo,	25 והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו
26 il quale gli aveva rivelato che egli non sarebbe morto prima di vedere il Cristo del Signore.	26 ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה
27 Venne, dunque, nel tempio, condottovi dallo Spirito, e quando i genitori vi portarono il bambino, per osservare a suo riguardo le costumanze legali,	27 ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה
28 egli pure lo ricevette tra le sue braccia e benedisse Iddio, esclamando:	28 ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר
29 «Ora, o Signore, lascia pure che il tuo servo se ne vada in pace, secondo la tua parola;	29 עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום
30 perchè gli occhi miei hanno veduto la tua salute,	30 כי ראו עיני את ישועתך
31 da te preparata al cospetto di tutti i popoli;	31 אשר הכינות לפני כל העמים
32 luce per illuminare le nazioni e gloria del popolo d'Israele».	32 אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך
33 Il padre e la madre restavano meravigliati delle cose che si dicevan del bambino.	33 ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו
34 Simeone, benedettili, disse a Maria, sua madre: «Questo bambino è destinato ad essere causa di rovina e di resurrezione di molti in Israele e a diventare un segno di contraddizione;	34 ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה
35 a te stessa una spada trapasserà l'anima, e così saranno rivelati i pensieri di molti cuori».	35 וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים
36 C'era anche una profetessa, Anna, figliuola di Fanuel, della tribù di Aser, molto avanzata negli anni, avendo vissuto, dopo la sua verginità, sette anni con suo marito;	36 ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה
37 e rimasta vedova, aveva toccato gli ottantaquattro. Ella non s'allontanava mai dal tempio, servendo Dio notte e giorno, in digiuni e preghiere.	37 והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום
38 Sopraggiunta proprio in quell'ora, cominciò anch'ella a lodare il Signore e a parlare del bambino a quanti in Gerusalemme aspettavano la redenzione. Infanzia di Gesù	38 ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים
39 Quando ebbero adempite tutte le prescrizioni delle legge del Signore, se ne tornarono in Galilea, nella loro città di Nazaret.	39 ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם
40 E il fanciullo cresceva e s'irrobustiva, pieno di sapienza, e la grazia di Dio era sopra di lui.	40 ויגדל הנער ויחזק ברוח וימלא חכמה וחסד אלהים עמו
41 I suoi genitori andavano ogni anno a Gerusalemme per la festa di Pasqua.	41 ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח
42 Ora, quand'egli toccò l'età di dodici anni, salirono a Gerusalemme, secondo l'usanza della festa;	42 ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו ירושלים כמשפט החג
43 e, passati i giorni della solennità, essi ritornarono, mentre il fanciullo Gesù rimase in Gerusalemme, senza che i suoi genitori se ne accorgessero.	43 וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו
44 Supponendo che egli fosse coi loro compagni di viaggio, essi camminarono una giornata: poi si misero a cercarlo tra i parenti e conoscenti,	44 ויחשבו כי עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים
45 e non avendolo trovato tornarono a Gerusalemme per ricercarlo.	45 ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו
46 Dopo tre giorni, lo trovarono nel tempio seduto in mezzo ai dottori in atto di ascoltarli ed interrogarli:	46 ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם
47 e tutti che l'udivano, stupivano del suo senno e delle sue risposte.	47 וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו
48 Al vederlo, essi furono meravigliati, e la madre gli disse: «Figlio, perchè ci hai fatto questo? Ecco, tuo padre ed io, contristati, andavamo in cerca di te».	48 ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך
49 Egli rispose loro: «Perchè mi cercavate? Non sapete che io devo attendere a ciò che riguarda il Padre mio?».	49 ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי הלא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי
50 Ma essi non compresero ciò che aveva lor detto.	50 והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם
51 Discese con essi e tornò a Nazaret e stava soggetto a loro. Sua madre custodiva nel cuore tutte queste cose,	51 וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה
52 mentre Gesù cresceva in sapienza, età e grazia dinanzi a Dio e agli uomini.	52 וישוע הלך וגדל בחכמה ומקומה ובחן עם אלהים ועם אנשים