Prima lettera ai Tessalonicesi - (מכתב ראשון לסלוניקים) 4

MODERN HEBREW BIBLE	CATHOLIC PUBLIC DOMAIN
1 ועתה מה נאמר על אברהם אבינו מה זה השיג לפי הבשר	1 So then, what shall we say that Abraham had achieved, who is our father according to the flesh?
2 כי אם נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהלה אך לא לפני האלהים	2 For if Abraham was justified by works, he would have glory, but not with God.
3 כי הכתוב מה הוא אמר והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה	3 For what does Scripture say? “Abram believed God, and it was reputed to him unto justice.”
4 הנה הפעל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב	4 But for he who works, wages are not accounted according to grace, but according to debt.
5 אבל לאשר איננו פעל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה	5 Yet truly, for he who does not work, but who believes in him who justifies the impious, his faith is reputed unto justice, according to the purpose of the grace of God.
6 כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלהים יחשב לו צדקה בלא מעשים באמרו	6 Similarly, David also declares the blessedness of a man, to whom God brings justice without works:
7 אשרי נשוי פשע כסוי חטאה	7 “Blessed are they whose iniquities have been forgiven and whose sins have been covered.
8 אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון	8 Blessed is the man to whom the Lord has not imputed sin.”
9 ועתה האשור הזה העל המילה הוא אם גם על הערלה הלא אמרנו כי לאברהם נחשבה אמונתו לצדקה	9 Does this blessedness, then, remain only in the circumcised, or is it even in the uncircumcised? For we say that faith was reputed to Abraham unto justice.
10 ואין נחשבה לו אם בהיותו מהול או בעודנו ערל הן לא בהיותו מהול כי אם בערלתו	10 But then how was it reputed? In circumcision or in uncircumcision? Not in circumcision, but in uncircumcision.
11 ואות המילה קבל לחותם צדקת האמונה אשר היתה לו בערלתו להיות לאב לכל המאמינים והם ערלים למען אף להם תחשב הצדקה	11 For he received the sign of circumcision as a symbol of the justice of that faith which exists apart from circumcision, so that he might be the father of all those who believe while uncircumcised, so that it might also be reputed to them unto justice,
12 ולהיות לאב גם למולים אך לא לאשר הם נמולים לבד כי אם גם הלכים בעקבות האמונה שהיתה לו לאברהם בעודנו בערלתו	12 and he might be the father of circumcision, not only for those who are of circumcision, but even for those who follow the footsteps of that faith which is in the uncircumcision of our father Abraham.
13 כי לא על ידי תורה באה ההבטחה לאברהם ולזרעו להיותו ירש העולם כי אם על ידי צדקת האמונה	13 For the Promise to Abraham, and to his posterity, that he would inherit the world, was not through the law, but through the justice of faith.
14 כי אלו לבני התורה הירשה האמונה לריק תהיה וההבטחה בטלה	14 For if those who are of the law are the heirs, then faith becomes empty and the Promise is abolished.
15 כי התורה מביאה קצף כי באשר אין תורה גם אין שם עברה	15 For the law works unto wrath. And where there is no law, there is no law-breaking.
16 על כן מתוך אמונה למען לפי חסד למען תחיה ההבטחה קימת לכל זרעו לא לבני התורה לבדם כי גם לבני אמונת אברהם אשר הוא אב לכלנו	16 Because of this, it is from faith according to grace that the Promise is ensured for all posterity, not only for those who are of the law, but also for those who are of the faith of Abraham, who is the father of us all before God,
17 ככתוב כי אב המון גוים נתתיך והוא האמין בהביט אל אל המחיה את המתים והקורא את אשר לא היה כמו הוה	17 in whom he believed, who revives the dead and who calls those things that do not exist into existence. For it is written: “I have established you as the father of many nations.”
18 באשר אין תקוה קוה ויאמן למען אשר יהיה לאב המון גוים כמו שנאמר כה יהיה זרעך	18 And he believed, with a hope beyond hope, so that he might become the father of many nations, according to what was said to him: “Thus shall your posterity shall be.”
19 ולא רפתה אמונתו ולא התבונן אל גופו שכבר נפוג בהיותו כבן מאת שנה ואל בלות רחם שרה	19 And he was not weakened in faith, nor did he consider his own body to be dead (though he was then almost one hundred years old), nor the womb of Sarah to be dead.
20 ולא חלק לבו בהבטחת האלהים כחסר האמונה כי אם התחזק באמונתו ויתן כבוד לאלהים	20 And then, in the Promise of God, he did not hesitate out of distrust, but instead he was strengthened in faith, giving glory to God,
21 וידע בלבב שלם כי את אשר הבטיח גם יכל לעשותו	21 knowing most fully that whatever God has promised, he is also able to accomplish.
22 על כן גם נחשבה לו לצדקה	22 And for this reason, it was reputed to him unto justice.
23 ולא לבד למענו כתובה זאת שנחשבה לו	23 Now this has been written, that it was reputed to him unto justice, not only for his sake,
24 כי אם גם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את ישוע אדנינו מן המתים	24 but also for our sake. For the same shall be reputed to us, if we believe in him who raised up our Lord Jesus Christ from the dead,
25 אשר נמסר בעבור פשעינו ונעור לבעבור צדקנו	25 who was handed over because of our offenses, and who rose again for our justification.