Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 19

MODERN HEBREW BIBLE	VULGATA
1 ויבוא ויעבר ביריחו	1 Et ingressus perambulabat Jericho.
2 והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר	2 Et ecce vir nomine Zachæus : et hic princeps erat publicanorum, et ipse dives :
3 ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה	3 et quærebat videre Jesum, quis esset : et non poterat præ turba, quia statura pusillus erat.
4 ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה	4 Et præcurrens ascendit in arborem sycomorum ut videret eum : quia inde erat transiturus.
5 ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך	5 Et cum venisset ad locum, suspiciens Jesus vidit illum, et dixit ad eum : Zachæe, festinans descende : quia hodie in domo tua oportet me manere.
6 וימהר וירד ויאספהו בשמחה	6 Et festinans descendit, et excepit illum gaudens.
7 וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא	7 Et cum viderent omnes, murmurabant, dicentes quod ad hominem peccatorem divertisset.
8 ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים	8 Stans autem Zachæus, dixit ad Dominum : Ecce dimidium bonorum meorum, Domine, do pauperibus : et si quid aliquem defraudavi, reddo quadruplum.
9 ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא	9 Ait Jesus ad eum : Quia hodie salus domui huic facta est : eo quod et ipse filius sit Abrahæ.
10 כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד	10 Venit enim Filius hominis quærere, et salvum facere quod perierat.
11 ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים	11 Hæc illis audientibus adjiciens, dixit parabolam, eo quod esset prope Jerusalem : et quia existimarent quod confestim regnum Dei manifestaretur.
12 על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב	12 Dixit ergo : Homo quidam nobilis abiit in regionem longinquam accipere sibi regnum, et reverti.
13 ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי	13 Vocatis autem decem servis suis, dedit eis decem mnas, et ait ad illos : Negotiamini dum venio.
14 ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו	14 Cives autem ejus oderant eum : et miserunt legationem post illum, dicentes : Nolumus hunc regnare super nos.
15 ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו	15 Et factum est ut rediret accepto regno : et jussit vocari servos, quibus dedit pecuniam, ut sciret quantum quisque negotiatus esset.
16 ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים	16 Venit autem primus dicens : Domine, mna tua decem mnas acquisivit.
17 ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים	17 Et ait illi : Euge bone serve, quia in modico fuisti fidelis, eris potestatem habens super decem civitates.
18 ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים	18 Et alter venit, dicens : Domine, mna tua fecit quinque mnas.
19 ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים	19 Et huic ait : Et tu esto super quinque civitates.
20 ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר	20 Et alter venit, dicens : Domine, ecce mna tua, quam habui repositam in sudario :
21 מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת	21 timui enim te, quia homo austerus es : tollis quod non posuisti, et metis quod non seminasti.
22 ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי	22 Dicit ei : De ore tuo te judico, serve nequam. Sciebas quod ego homo austerus sum, tollens quod non posui, et metens quod non seminavi :
23 ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית	23 et quare non dedisti pecuniam meam ad mensam, ut ego veniens cum usuris utique exegissem illam ?
24 ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים	24 Et astantibus dixit : Auferte ab illo mnam, et date illi qui decem mnas habet.
25 ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים	25 Et dixerunt ei : Domine, habet decem mnas.
26 הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו	26 Dico autem vobis, quia omni habenti dabitur, et abundabit : ab eo autem qui non habet, et quod habet auferetur ab eo.
27 אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני	27 Verumtamen inimicos meos illos, qui noluerunt me regnare super se, adducite huc : et interficite ante me.
28 ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים	28 Et his dictis, præcedebat ascendens Jerosolymam.
29 ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר	29 Et factum est, cum appropinquasset ad Bethphage et Bethaniam, ad montem qui vocatur Oliveti, misit duos discipulos suos,
30 לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו	30 dicens : Ite in castellum quod contra est : in quod introëuntes, invenietis pullum asinæ alligatum, cui nemo umquam hominum sedit : solvite illum, et adducite.
31 וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו	31 Et si quis vos interrogaverit : Quare solvitis ? sic dicetis ei : Quia Dominus operam ejus desiderat.
32 וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם	32 Abierunt autem qui missi erant : et invenerunt, sicut dixit illis, stantem pullum.
33 ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר	33 Solventibus autem illis pullum, dixerunt domini ejus ad illos : Quid solvitis pullum ?
34 ויאמרו האדון צריך לו	34 At illi dixerunt : Quia Dominus eum necessarium habet.
35 ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע	35 Et duxerunt illum ad Jesum. Et jactantes vestimenta sua supra pullum, imposuerunt Jesum.
36 ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך	36 Eunte autem illo, substernebant vestimenta sua in via :
37 ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר	37 et cum appropinquaret jam ad descensum montis Oliveti, cœperunt omnes turbæ discipulorum gaudentes laudare Deum voce magna super omnibus, quas viderant, virtutibus,
38 ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים	38 dicentes : Benedictus, qui venit rex in nomine Domini : pax in cælo, et gloria in excelsis.
39 ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך	39 Et quidam pharisæorum de turbis dixerunt ad illum : Magister, increpa discipulos tuos.
40 ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים	40 Quibus ipse ait : Dico vobis, quia si hi tacuerint, lapides clamabunt.
41 ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר	41 Et ut appropinquavit, videns civitatem flevit super illam, dicens :
42 לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך	42 Quia si cognovisses et tu, et quidem in hac die tua, quæ ad pacem tibi : nunc autem abscondita sunt ab oculis tuis.
43 כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך	43 Quia venient dies in te : et circumdabunt te inimici tui vallo, et circumdabunt te : et coangustabunt te undique :
44 וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך	44 et ad terram prosternent te, et filios tuos, qui in te sunt, et non relinquent in te lapidem super lapidem : eo quod non cognoveris tempus visitationis tuæ.
45 ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו	45 Et ingressus in templum, cœpit ejicere vendentes in illo, et ementes,
46 ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים	46 dicens illis : Scriptum est : Quia domus mea domus orationis est : vos autem fecistis illam speluncam latronum.
47 ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו	47 Et erat docens quotidie in templo. Principes autem sacerdotum, et scribæ, et princeps plebis quærebant illum perdere :
48 ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו	48 et non inveniebant quid facerent illi. Omnis enim populus suspensus erat, audiens illum.