Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 19

MODERN HEBREW BIBLE	JERUSALEM
1 ויבוא ויעבר ביריחו	1 Entré dans Jéricho, il traversait la ville.
2 והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר	2 Et voici un homme appelé du nom de Zachée; c'était un chef de publicains, et qui était riche.
3 ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה	3 Et il cherchait à voir qui était Jésus, mais il ne le pouvait à cause de la foule, car il était petit de taille.
4 ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה	4 Il courut donc en avant et monta sur un sycomore pour voir Jésus, qui devait passer par là.
5 ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך	5 Arrivé en cet endroit, Jésus leva les yeux et lui dit: "Zachée, descends vite, car il me faut aujourd'huidemeurer chez toi."
6 וימהר וירד ויאספהו בשמחה	6 Et vite il descendit et le reçut avec joie.
7 וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא	7 Ce que voyant, tous murmuraient et disaient: "Il est allé loger chez un homme pécheur!"
8 ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים	8 Mais Zachée, debout, dit au Seigneur: "Voici, Seigneur, je vais donner la moitié de mes biens auxpauvres, et si j'ai extorqué quelque chose à quelqu'un, je lui rends le quadruple."
9 ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא	9 Et Jésus lui dit: "Aujourd'hui le salut est arrivé pour cette maison, parce que lui aussi est un filsd'Abraham.
10 כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד	10 Car le Fils de l'homme est venu chercher et sauver ce qui était perdu."
11 ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים	11 Comme les gens écoutaient cela, il dit encore une parabole, parce qu'il était près de Jérusalem, etqu'on pensait que le Royaume de Dieu allait apparaître à l'instant même.
12 על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב	12 Il dit donc: "Un homme de haute naissance se rendit dans un pays lointain pour recevoir la dignitéroyale et revenir ensuite.
13 ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי	13 Appelant dix de ses serviteurs, il leur remit dix mines et leur dit: Faites-les valoir jusqu'à ce que jevienne.
14 ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו	14 Mais ses concitoyens le haïssaient et ils dépêchèrent à sa suite une ambassade chargée de dire: Nousne voulons pas que celui-là règne sur nous.
15 ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו	15 "Et il advint qu'une fois de retour, après avoir reçu la dignité royale, il fit appeler ces serviteursauxquels il avait remis l'argent, pour savoir ce que chacun lui avait fait produire.
16 ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים	16 Le premier se présenta et dit: Seigneur, ta mine a rapporté dix mines. --
17 ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים	17 C'est bien, bon serviteur, lui dit-il; puisque tu t'es montré fidèle en très peu de chose, reçois autoritédix villes.
18 ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים	18 Le second vint et dit: Ta mine, Seigneur, a produit cinq mines.
19 ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים	19 A celui-là encore il dit: Toi aussi, sois à la tête de cinq villes.
20 ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר	20 "L'autre aussi vint et dit: Seigneur, voici ta mine, que je gardais déposée dans un linge.
21 מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת	21 Car j'avais peur de toi, qui es un homme sévère, qui prends ce que tu n'as pas mis en dépôt etmoissonnes ce que tu n'as pas semé. --
22 ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי	22 Je te juge, lui dit-il, sur tes propres paroles, mauvais serviteur. Tu savais que je suis un hommesévère, prenant ce que je n'ai pas mis en dépôt et moissonnant ce que je n'ai pas semé.
23 ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית	23 Pourquoi donc n'as-tu pas confié mon argent à la banque? A mon retour, je l'aurais retiré avec unintérêt.
24 ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים	24 Et il dit à ceux qui se tenaient là: Enlevez-lui sa mine, et donnez-la à celui qui a les dix mines. --
25 ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים	25 Seigneur, lui dirent-ils, il a dix mines! --
26 הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו	26 Je vous le dis: à tout homme qui a l'on donnera; mais à qui n'a pas on enlèvera même ce qu'il a.
27 אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני	27 "Quant à mes ennemis, ceux qui n'ont pas voulu que je règne sur eux, amenez-les ici, et égorgez-lesen ma présence."
28 ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים	28 Ayant dit cela, il partait en tête, montant à Jérusalem.
29 ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר	29 Et il advint qu'en approchant de Bethphagé et de Béthanie, près du mont dit des Oliviers, il envoyadeux des disciples, en disant:
30 לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו	30 "Allez au village qui est en face et, en y pénétrant, vous trouverez, à l'attache, un ânon que personneau monde n'a jamais monté; détachez-le et amenez-le.
31 וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו	31 Et si quelqu'un vous demande: Pourquoi le détachez-vous? Vous direz ceci: C'est que le Seigneur ena besoin."
32 וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם	32 Etant donc partis, les envoyés trouvèrent les choses comme il leur avait dit.
33 ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר	33 Et tandis qu'ils détachaient l'ânon, ses maîtres leur dirent: "Pourquoi détachez-vous cet ânon?"
34 ויאמרו האדון צריך לו	34 Ils dirent: "C'est que le Seigneur en a besoin."
35 ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע	35 Ils l'amenèrent donc à Jésus et, jetant leurs manteaux sur l'ânon, ils firent monter Jésus.
36 ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך	36 Et, tandis qu'il avançait, les gens étendaient leurs manteaux sur le chemin.
37 ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר	37 Déjà il approchait de la descente du mont des Oliviers quand, dans sa joie, toute la multitude desdisciples se mit à louer Dieu d'une voix forte pour tous les miracles qu'ils avaient vus.
38 ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים	38 Ils disaient: "Béni soit celui qui vient, le Roi, au nom du Seigneur! Paix dans le ciel et gloire au plushaut des cieux!"
39 ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך	39 Quelques Pharisiens de la foule lui dirent: "Maître, réprimande tes disciples."
40 ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים	40 Mais il répondit: "Je vous le dis, si eux se taisent, les pierres crieront."
41 ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר	41 Quand il fut proche, à la vue de la ville, il pleura sur elle,
42 לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך	42 en disant: "Ah! si en ce jour tu avais compris, toi aussi, le message de paix! Mais non, il est demeurécaché à tes yeux.
43 כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך	43 Oui, des jours viendront sur toi, où tes ennemis t'environneront de retranchements, t'investiront, tepresseront de toute part.
44 וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך	44 Ils t'écraseront sur le sol, toi et tes enfants au milieu de toi, et ils ne laisseront pas en toi pierre surpierre, parce que tu n'as pas reconnu le temps où tu fus visitée!"
45 ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו	45 Puis, entré dans le Temple, il se mit à chasser les vendeurs,
46 ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים	46 en leur disant: "Il est écrit: Ma maison sera une maison de prière. Mais vous, vous en avez fait unrepaire de brigands!"
47 ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו	47 Il était journellement à enseigner dans le Temple, et les grands prêtres et les scribes cherchaient à lefaire périr, les notables du peuple aussi.
48 ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו	48 Mais ils ne trouvaient pas ce qu'ils pourraient faire, car tout le peuple l'écoutait, suspendu à seslèvres.