Vaikrà (ויקרא) - Levitico 7

MODERN HEBREW BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא	1 וְזֹאת תֹּורַת הָאָשָׁם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא
2 במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב	2 בִּמְקֹום אֲשֶׁר יִשְׁחֲטוּ אֶת־הָעֹלָה יִשְׁחֲטוּ אֶת־הָאָשָׁם וְאֶת־דָּמֹו יִזְרֹק עַל־הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב
3 ואת כל חלבו יקריב ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב	3 וְאֵת כָּל־חֶלְבֹּו יַקְרִיב מִמֶּנּוּ אֵת הָאַלְיָה וְאֶת־הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת־הַקֶּרֶב
4 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה	4 וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת־הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן אֲשֶׁר עַל־הַכְּסָלִים וְאֶת־הַיֹּתֶרֶת עַל־הַכָּבֵד עַל־הַכְּלָיֹת יְסִירֶנָּה
5 והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא	5 וְהִקְטִיר אֹתָם הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה אִשֶּׁה לַיהוָה אָשָׁם הוּא
6 כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא	6 כָּל־זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכְלֶנּוּ בְּמָקֹום קָדֹושׁ יֵאָכֵל קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא
7 כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה	7 כַּחַטָּאת כָּאָשָׁם תֹּורָה אַחַת לָהֶם הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יְכַפֶּר־בֹּו לֹו יִהְיֶה
8 והכהן המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה	8 וְהַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֶת־עֹלַת אִישׁ עֹור הָעֹלָה אֲשֶׁר הִקְרִיב לַכֹּהֵן לֹו יִהְיֶה
9 וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה	9 וְכָל־מִנְחָה אֲשֶׁר תֵּאָפֶה בַּתַּנּוּר וְכָל־נַעֲשָׂה בַמַּרְחֶשֶׁת וְעַל־מַחֲבַת לַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֹתָהּ לֹו תִהְיֶה
10 וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו	10 וְכָל־מִנְחָה בְלוּלָה־בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָה לְכָל־בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה אִישׁ כְּאָחִיו׃ פ
11 וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה	11 וְזֹאת תֹּורַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר יַקְרִיב לַיהוָה
12 אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן	12 אִם עַל־תֹּודָה יַקְרִיבֶנּוּ וְהִקְרִיב ׀ עַל־זֶבַח הַתֹּודָה חַלֹּות מַצֹּות בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצֹּות מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן וְסֹלֶת מֻרְבֶּכֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשָּׁמֶן
13 על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו	13 עַל־חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ יַקְרִיב קָרְבָּנֹו עַל־זֶבַח תֹּודַת שְׁלָמָיו
14 והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים לו יהיה	14 וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ אֶחָד מִכָּל־קָרְבָּן תְּרוּמָה לַיהוָה לַכֹּהֵן הַזֹּרֵק אֶת־דַּם הַשְּׁלָמִים לֹו יִהְיֶה
15 ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר	15 וּבְשַׂר זֶבַח תֹּודַת שְׁלָמָיו בְּיֹום קָרְבָּנֹו יֵאָכֵל לֹא־יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ עַד־בֹּקֶר
16 ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל	16 וְאִם־נֶדֶר ׀ אֹו נְדָבָה זֶבַח קָרְבָּנֹו בְּיֹום הַקְרִיבֹו אֶת־זִבְחֹו יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת וְהַנֹּותָר מִמֶּנּוּ יֵאָכֵל
17 והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף	17 וְהַנֹּותָר מִבְּשַׂר הַזָּבַח בַּיֹּום הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף
18 ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא	18 וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר־זֶבַח שְׁלָמָיו בַּיֹּום הַשְּׁלִישִׁי לֹא יֵרָצֶה הַמַּקְרִיב אֹתֹו לֹא יֵחָשֵׁב לֹו פִּגּוּל יִהְיֶה וְהַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ עֲוֹנָהּ תִּשָּׂא
19 והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל טהור יאכל בשר	19 וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר־יִגַּע בְּכָל־טָמֵא לֹא יֵאָכֵל בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף וְהַבָּשָׂר כָּל־טָהֹור יֹאכַל בָּשָׂר
20 והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה	20 וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־תֹּאכַל בָּשָׂר מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַיהוָה וְטֻמְאָתֹו עָלָיו וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ
21 ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה	21 וְנֶפֶשׁ כִּי־תִגַּע בְּכָל־טָמֵא בְּטֻמְאַת אָדָם אֹו ׀ בִּבְהֵמָה טְמֵאָה אֹו בְּכָל־שֶׁקֶץ טָמֵא וְאָכַל מִבְּשַׂר־זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַיהוָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ׃ פ
22 וידבר יהוה אל משה לאמר	22 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר
23 דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו	23 דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר כָּל־חֵלֶב שֹׁור וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ
24 וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו	24 וְחֵלֶב נְבֵלָה וְחֵלֶב טְרֵפָה יֵעָשֶׂה לְכָל־מְלָאכָה וְאָכֹל לֹא תֹאכְלֻהוּ
25 כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה	25 כִּי כָּל־אֹכֵל חֵלֶב מִן־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יַקְרִיב מִמֶּנָּה אִשֶּׁה לַיהוָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מֵעַמֶּיהָ
26 וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה	26 וְכָל־דָּם לֹא תֹאכְלוּ בְּכֹל מֹושְׁבֹתֵיכֶם לָעֹוף וְלַבְּהֵמָה
27 כל נפש אשר תאכל כל דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה	27 כָּל־נֶפֶשׁ אֲשֶׁר־תֹּאכַל כָּל־דָּם וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ׃ פ
28 וידבר יהוה אל משה לאמר	28 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר
29 דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו	29 דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַמַּקְרִיב אֶת־זֶבַח שְׁלָמָיו לַיהוָה יָבִיא אֶת־קָרְבָּנֹו לַיהוָה מִזֶּבַח שְׁלָמָיו
30 ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה	30 יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִשֵּׁי יְהוָה אֶת־הַחֵלֶב עַל־הֶחָזֶה יְבִיאֶנּוּ אֵת הֶחָזֶה לְהָנִיף אֹתֹו תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה
31 והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו	31 וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת־הַחֵלֶב הַמִּזְבֵּחָה וְהָיָה הֶחָזֶה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו
32 ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם	32 וְאֵת שֹׁוק הַיָּמִין תִּתְּנוּ תְרוּמָה לַכֹּהֵן מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם
33 המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה	33 הַמַּקְרִיב אֶת־דַּם הַשְּׁלָמִים וְאֶת־הַחֵלֶב מִבְּנֵי אַהֲרֹן לֹו תִהְיֶה שֹׁוק הַיָּמִין לְמָנָה
34 כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל	34 כִּי אֶת־חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת ׀ שֹׁוק הַתְּרוּמָה לָקַחְתִּי מֵאֵת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם וָאֶתֵּן אֹתָם לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וּלְבָנָיו לְחָק־עֹולָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
35 זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה	35 זֹאת מִשְׁחַת אַהֲרֹן וּמִשְׁחַת בָּנָיו מֵאִשֵּׁי יְהוָה בְּיֹום הִקְרִיב אֹתָם לְכַהֵן לַיהוָה
36 אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם	36 אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לָתֵת לָהֶם בְּיֹום מָשְׁחֹו אֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֻקַּת עֹולָם לְדֹרֹתָם
37 זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים	37 זֹאת הַתֹּורָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים
38 אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה במדבר סיני	38 אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי בְּיֹום צַוֹּתֹו אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶת־קָרְבְּנֵיהֶם לַיהוָה בְּמִדְבַּר סִינָי׃ פ