Vaikrà (ויקרא) - Levitico 7

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA RICCIOTTI
1 וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא	1 - Questa poi è la legge dell'ostia per il delitto. È cosa santissima:
2 במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב	2 perciò dove s'immola l'olocausto verrà immolata anche la vittima per il delitto; il suo sangue verrà versato in giro intorno all'altare.
3 ואת כל חלבו יקריב ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב	3 D'essa verrà offerta la coda, il grasso che riveste le parti vitali,
4 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה	4 i due reni col grasso che sta presso i fianchi, e la rete del fegato coi reni.
5 והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא	5 Il sacerdote brucerà tutto questo sull'altare; è l'incenso al Signore per il delitto.
6 כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא	6 Ogni maschio di stirpe sacerdotale mangerà di queste carni nel luogo santo, perchè son cosa santissima.
7 כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה	7 Come s'offre l'ostia per il peccato, così quella per il delitto; è una sola la legge per le due ostie. Spetterà, quell'ostia, al sacerdote che l'avrà offerta.
8 והכהן המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה	8 Il sacerdote che offre la vittima dell'olocausto avrà la pelle di questo;
9 וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה	9 ogni oblazione preparata con farina cotta al forno, o in gratella o in padella, sarà di quel sacerdote dal quale vien offerta;
10 וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו	10 [la farina cruda] sia cosparsa d'olio o sia asciutta, si dividerà in egual misura fra tutti i figliuoli d'Aronne.
11 וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה	11 Questa è la legge dell'ostia pacifica che s'offre al Signore.
12 אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן	12 Se è oblazione in rendimento di grazie, offriranno dei pani non fermentati aspersi di olio, focacce azzime unte d'olio, farina cotta, e torte intrise d'olio.
13 על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו	13 Offriranno anche dei pani lievitati, insieme all'ostia di grazie che s'immola pei sacrifizi pacifici.
14 והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים לו יהיה	14 Uno di quei pani sarà offerto per primizia al Signore, e sarà del sacerdote che verserà il sangue della vittima.
15 ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר	15 Le carni di questa saranno mangiate lo stesso giorno, e niente ne rimarrà per l'indomani.
16 ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל	16 Se uno offrirà un'ostia per voto o per devozione, sarà similmente mangiata in quel giorno; ma se qualcosa ne rimarrà per l'indomani, sarà lecito cibarsene;
17 והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף	17 quello però che arrivasse al terzo giorno, lo consumerà il fuoco.
18 ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא	18 Se alcuno mangerà al terzo giorno delle carni d'una vittima pacifica, vana diverrà l'oblazione, e non gioverà al suo offerente; che anzi, qualunque persona si sarà contaminata con un tal cibo sarà rea di prevaricazione.
19 והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל טהור יאכל בשר	19 La carne che abbia toccato qualcosa d'immondo non verrà mangiata, ma sarà bruciata sul fuoco; [di quella che si può mangiare] ne mangerà chi è mondo.
20 והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה	20 Chi, essendo immondo, avrà mangiato delle carni dell'ostia pacifica stata offerta al Signore, verrà cancellato di fra il suo popolo;
21 ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה	21 e chi avrà toccato cosa immonda proveniente da uomo o da animale o da qualsiasi altro soggetto di contaminazione, e poi mangerà di quelle carni, perirà di fra il suo popolo -».
22 וידבר יהוה אל משה לאמר	22 Di poi il Signore parlò a Mosè, e disse:
23 דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו	23 «Dirai ai figli d'Israele: - Non mangerete grasso di pecora, di bove, di capra.
24 וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו	24 Del grasso d'un animale morto da sè, o d'uno ucciso da una fiera, potrete servirvi per altri usi.
25 כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה	25 Se uno mangerà di quel grasso che dev'esser offerto come incenso al Signore, verrà tolto di mezzo al suo popolo.
26 וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה	26 Nè vi ciberete mai del sangue di nessun animale, nè uccello nè quadrupede.
27 כל נפש אשר תאכל כל דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה	27 Chiunque mangerà del sangue sarà cancellato di fra il suo popolo - ».
28 וידבר יהוה אל משה לאמר	28 Ed il Signore parlò ancora a Mosè, dicendo:
29 דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו	29 «Parla a' figli di Israele, e di' loro: - Chi offre al Signore un'ostia pacifica, offra anche il sacrifizio, cioè le due libazioni.
30 ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה	30 Terrà nelle mani le parti grasse della vittima ed il petto; dopo averle consacrate offrendole al Signore, le darà al sacerdote,
31 והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו	31 il quale brucerà sull'altare il grasso; ma il petto sarà d'Aronne e de' suoi figliuoli.
32 ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם	32 Anche la spalla destra dell'ostie pacifiche spetterà come primizia al sacerdote.
33 המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה	33 Quello dei figliuoli di Aronne che offrirà il sangue ed il grasso, avrà anche per sua porzione la spalla destra;
34 כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל	34 perchè dalle ostie pacifiche dei figli d'Israele ho preso il petto dell'elevazione e la spalla della separazione, e li ho dati ad Aronne sacerdote ed a' suoi figliuoli con legge perpetua per tutto il popolo di Israele -».
35 זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה	35 Questa è la porzione sacra ad Aronne ed a' suoi figliuoli nelle cerimonie del Signore, sin dal giorno nel quale Mosè li presentò a funzionare nel sacerdozio;
36 אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם	36 son queste le cose che il Signore comandò fosser date loro da' figli d'Israele con perpetua religiosa osservanza, di generazione in generazione.
37 זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים	37 È questa la legge dell'olocausto, del sacrifizio per il peccato e per il delitto, della consacrazione, e delle vittime pacifiche,
38 אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה במדבר סיני	38 prescritta a Mosè dal Signore sul monte Sinai, quando comandò a' figliuoli d'Israele d'offrire le loro oblazioni al Signore nel deserto di Sinai.