| 1 Palabra que el Señor dirigió a Joel, hijo de Petuel. | 1 דבר יהוה אשר היה אל יואל בן פתואל |
| 2 Escuchad esto, ancianos, | prestad atención, habitantes todos del país. | ¿Había pasado algo igual en vuestro tiempo | o en tiempo de vuestros antepasados? | 2 שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם |
| 3 Contádselo a vuestros hijos, | y vuestros hijos a los suyos, | y estos a los que les sigan. | 3 עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר |
| 4 Lo que dejó el saltón | se lo comió la caballeta, | lo que dejó la caballeta | se lo comió el saltamontes, | lo que dejó el saltamontes | se lo comió la langosta. | 4 יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל |
| 5 Despertad, borrachos, y llorad, | gritad de espanto, aficionados al vino, | por el licor que os quitan de la boca. | 5 הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם |
| 6 Pues sube un pueblo contra mi país, | es innumerable, no hay quien lo cuente; | sus dientes son de león, | de leona sus mandíbulas. | 6 כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו |
| 7 Hace de mi viñedo un destrozo, | de mi higuera un montón de hojas secas. | Los ha pelado y repelado, | ha descortezado sus ramas. | 7 שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה |
| 8 Suspira, como joven vestida de saco | por el marido de su juventud. | 8 אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה |
| 9 Suspendidas están la ofrenda | y la oblación en el templo del Señor. | Hacen duelo los sacerdotes, | los servidores del Señor. | 9 הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה |
| 10 Devastado está el campo, | de luto la tierra; | se ha perdido el grano, | se ha secado el mosto, | se ha pasado el aceite. | 10 שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר |
| 11 Avergonzaos labradores, | lamentaos viñadores | por el trigo y la cebada, | pues se ha perdido la cosecha del campo. | 11 הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה כי אבד קציר שדה |
| 12 La viña se ha secado, | la higuera se ha agostado; | el granado, la palmera y el manzano, | todos los árboles del campo se han secado. | Se acabó la alegría de la gente. | 12 הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו כי הביש ששון מן בני אדם |
| 13 Vestíos de luto, | haced duelo, sacerdotes, | gritad, servidores del altar. | Venid y pasad la noche | en sacos, servidores de Dios, | pues no hay en el templo de vuestro Dios | ofrenda y libación. | 13 חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך |
| 14 Proclamad un ayuno santo, | convocad la asamblea, | reunid a los jefes, | a todos los habitantes del país | en la casa de vuestro Dios | y llamad a gritos al Señor. | 14 קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה |
| 15 ¡Ay del día! | Se acerca el Día del Señor, | llega como ruina arrolladora. | 15 אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא |
| 16 ¿No lo tenemos ante la vista? | El alimento ha desaparecido, | y el gozo y la alegría, | del templo del Señor. | 16 הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל |
| 17 Se ha secado la semilla | debajo de los terrones. | Los silos deshechos, | los graneros destruidos, | y el grano se ha secado. | 17 עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן |
| 18 ¡Cómo muge el ganado, | perdidas andan las reses, | pues no tienen forraje | y también lo pagan las ovejas! | 18 מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו |
| 19 ¡A ti te invoco, Señor! | Pues el fuego devora las dehesas | y la llama consume | todos los árboles del campo. | 19 אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה |
| 20 Hasta las fieras te rugen, | pues se han secado | las corrientes de agua | y el fuego devora las dehesas. | 20 גם בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר |
