Isaiah (ישעיה) - Isaia 106

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 הַלְלוּיָהּ ׀ הֹודוּ לַיהוָה כִּי־טֹוב כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו	1 Alleluja. Confitemini Domino, quoniam bonus, quoniam in sæculum misericordia ejus.
2 מִי יְמַלֵּל גְּבוּרֹות יְהוָה יַשְׁמִיעַ כָּל־תְּהִלָּתֹו	2 Dicant qui redempti sunt a Domino, quos redemit de manu inimici, et de regionibus congregavit eos,
3 אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל־עֵת	3 a solis ortu, et occasu, ab aquilone, et mari.
4 זָכְרֵנִי יְהוָה בִּרְצֹון עַמֶּךָ פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ	4 Erraverunt in solitudine, in inaquoso ; viam civitatis habitaculi non invenerunt.
5 לִרְאֹות ׀ בְּטֹובַת בְּחִירֶיךָ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גֹּויֶךָ לְהִתְהַלֵּל עִם־נַחֲלָתֶךָ	5 Esurientes et sitientes, anima eorum in ipsis defecit.
6 חָטָאנוּ עִם־אֲבֹותֵינוּ הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ	6 Et clamaverunt ad Dominum cum tribularentur, et de necessitatibus eorum eripuit eos ;
7 אֲבֹותֵינוּ בְמִצְרַיִם ׀ לֹא־הִשְׂכִּילוּ נִפְלְאֹותֶיךָ לֹא זָכְרוּ אֶת־רֹב חֲסָדֶיךָ וַיַּמְרוּ עַל־יָם בְּיַם־סוּף	7 et deduxit eos in viam rectam, ut irent in civitatem habitationis.
8 וַיֹּושִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמֹו לְהֹודִיעַ אֶת־גְּבוּרָתֹו	8 Confiteantur Domino misericordiæ ejus, et mirabilia ejus filiis hominum.
9 וַיִּגְעַר בְּיַם־סוּף וַיֶּחֱרָב וַיֹּולִיכֵם בַּתְּהֹמֹות כַּמִּדְבָּר	9 Quia satiavit animam inanem, et animam esurientem satiavit bonis.
10 וַיֹּושִׁיעֵם מִיַּד שֹׂונֵא וַיִּגְאָלֵם מִיַּד אֹויֵב	10 Sedentes in tenebris et umbra mortis ; vinctos in mendicitate et ferro.
11 וַיְכַסּוּ־מַיִם צָרֵיהֶם אֶחָד מֵהֶם לֹא נֹותָר	11 Quia exacerbaverunt eloquia Dei, et consilium Altissimi irritaverunt.
12 וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו יָשִׁירוּ תְּהִלָּתֹו	12 Et humiliatum est in laboribus cor eorum ; infirmati sunt, nec fuit qui adjuvaret.
13 מִהֲרוּ שָׁכְחוּ מַעֲשָׂיו לֹא־חִכּוּ לַעֲצָתֹו	13 Et clamaverunt ad Dominum cum tribularentur ; et de necessitatibus eorum liberavit eos.
14 וַיִּתְאַוּוּ תַאֲוָה בַּמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ־אֵל בִּישִׁימֹון	14 Et eduxit eos de tenebris et umbra mortis, et vincula eorum dirupit.
15 וַיִּתֵּן לָהֶם שֶׁאֱלָתָם וַיְשַׁלַּח רָזֹון בְּנַפְשָׁם	15 Confiteantur Domino misericordiæ ejus, et mirabilia ejus filiis hominum.
16 וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה לְאַהֲרֹן קְדֹושׁ יְהוָה	16 Quia contrivit portas æreas, et vectes ferreos confregit.
17 תִּפְתַּח־אֶרֶץ וַתִּבְלַע דָּתָן וַתְּכַס עַל־עֲדַת אֲבִירָם	17 Suscepit eos de via iniquitatis eorum ; propter injustitias enim suas humiliati sunt.
18 וַתִּבְעַר־אֵשׁ בַּעֲדָתָם לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים	18 Omnem escam abominata est anima eorum, et appropinquaverunt usque ad portas mortis.
19 יַעֲשׂוּ־עֵגֶל בְּחֹרֵב וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַסֵּכָה	19 Et clamaverunt ad Dominum cum tribularentur, et de necessitatibus eorum liberavit eos.
20 וַיָּמִירוּ אֶת־כְּבֹודָם בְּתַבְנִית ור אֹכֵל עֵשֶׂב	20 Misit verbum suum, et sanavit eos, et eripuit eos de interitionibus eorum.
21 כְחוּ אֵל מֹושִׁיעָם עֹשֶׂה גְדֹלֹות בְּמִצְרָיִם	21 Confiteantur Domino misericordiæ ejus, et mirabilia ejus filiis hominum.
22 נִפְלָאֹות בְּאֶרֶץ חָם נֹורָאֹות עַל־יַם־סוּף	22 Et sacrificent sacrificium laudis, et annuntient opera ejus in exsultatione.
23 וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירֹו עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתֹו מֵהַשְׁחִית	23 Qui descendunt mare in navibus, facientes operationem in aquis multis :
24 וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא־הֶאֱמִינוּ לִדְבָרֹו	24 ipsi viderunt opera Domini, et mirabilia ejus in profundo.
25 וַיֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיהֶם לֹא מְעוּ בְּקֹול יְהוָה	25 Dixit, et stetit spiritus procellæ, et exaltati sunt fluctus ejus.
26 וַיִּשָּׂא יָדֹו לָהֶם לְהַפִּיל אֹותָם בַּמִּדְבָּר	26 Ascendunt usque ad cælos, et descendunt usque ad abyssos ; anima eorum in malis tabescebat.
27 וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגֹּויִם וּלְזָרֹותָם בָּאֲרָצֹות	27 Turbati sunt, et moti sunt sicut ebrius, et omnis sapientia eorum devorata est.
28 וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעֹור וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים	28 Et clamaverunt ad Dominum cum tribularentur ; et de necessitatibus eorum eduxit eos.
29 וַיַּכְעִיסוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם וַתִּפְרָץ־בָּם מַגֵּפָה	29 Et statuit procellam ejus in auram, et siluerunt fluctus ejus.
30 וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה	30 Et lætati sunt quia siluerunt ; et deduxit eos in portum voluntatis eorum.
31 וַתֵּחָשֶׁב לֹו לִצְדָקָה לְדֹר וָדֹר עַד־עֹולָם	31 Confiteantur Domino misericordiæ ejus, et mirabilia ejus filiis hominum.
32 וַיַּקְצִיפוּ עַל־מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם	32 Et exaltent eum in ecclesia plebis, et in cathedra seniorum laudent eum.
33 כִּי־הִמְרוּ אֶת־רוּחֹו וַיְבַטֵּא בִּשְׂפָתָיו	33 Posuit flumina in desertum, et exitus aquarum in sitim ;
34 לֹא־הִשְׁמִידוּ אֶת־הָעַמִּים אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה לָהֶם	34 terram fructiferam in salsuginem, a malitia inhabitantium in ea.
35 וַיִּתְעָרְבוּ בַגֹּויִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם	35 Posuit desertum in stagna aquarum, et terram sine aqua in exitus aquarum.
36 וַיַּעַבְדוּ אֶת־עֲצַבֵּיהֶם וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמֹוקֵשׁ	36 Et collocavit illic esurientes, et constituerunt civitatem habitationis :
37 וַיִּזְבְּחוּ אֶת־בְּנֵיהֶם וְאֶת־בְּנֹותֵיהֶם לַשֵּׁדִים	37 et seminaverunt agros et plantaverunt vineas, et fecerunt fructum nativitatis.
38 וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי דַּם־בְּנֵיהֶם וּבְנֹותֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִים	38 Et benedixit eis, et multiplicati sunt nimis ; et jumenta eorum non minoravit.
39 וַיִּטְמְאוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם וַיִּזְנוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם	39 Et pauci facti sunt et vexati sunt, a tribulatione malorum et dolore.
40 וַיִּחַר־אַף יְהוָה בְּעַמֹּו וַיְתָעֵב אֶת־נַחֲלָתֹו	40 Effusa est contemptio super principes : et errare fecit eos in invio, et non in via.
41 וַיִּתְּנֵם בְּיַד־גֹּויִם וַיִּמְשְׁלוּ בָהֶם שֹׂנְאֵיהֶם	41 Et adjuvit pauperem de inopia, et posuit sicut oves familias.
42 וַיִּלְחָצוּם אֹויְבֵיהֶם וַיִּכָּנְעוּ תַּחַת יָדָם	42 Videbunt recti, et lætabuntur ; et omnis iniquitas oppilabit os suum.
43 פְּעָמִים רַבֹּות יַצִּילֵם וְהֵמָּה יַמְרוּ בַעֲצָתָם וַיָּמֹכּוּ בַּעֲוֹנָם	43 Quis sapiens, et custodiet hæc, et intelliget misericordias Domini ?
44 וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעֹו אֶת־רִנָּתָם
45 וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתֹו וַיִּנָּחֵם כְּרֹב [חַסְדֹּו כ] (חֲסָדָיו׃ ק)
46 וַיִּתֵּן אֹותָם לְרַחֲמִים לִפְנֵי כָּל־שֹׁובֵיהֶם
47 הֹושִׁיעֵנוּ ׀ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן־הַגֹּויִם לְהֹדֹות לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ
48 בָּרוּךְ־יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן־הָעֹולָם ׀ וְעַד הָעֹולָם וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן הַלְלוּ־יָהּ