1 Corinthians 10

Revised Standard Version Catholic Edition	Miqra 'al pi ha-Mesorah
1 I want you to know, brethren, that our fathers were all under the cloud, and all passed through the sea,	1 וְלֹא אֲכַחֵד מִכֶּם אֶחָי אֲשֶׁר אֲבוֹתֵינוּ הָיוּ כֻלָּם תַּחַת הֶעָנָן וְכֻלָּם עָבְרוּ בְּתוֹךְ הַיָּם
2 and all were baptized into Moses in the cloud and in the sea,	2 וְכֻלָּם נִטְבְּלוּ לְמשֶׁה בֶּעָנָן וּבַיָּם
3 and all ate the same supernatural food	3 וְכֻלָּם אָכְלוּ מַאֲכָל אֶחָד רוּחָנִי
4 and all drank the same supernatural drink. For they drank from the supernatural Rock which followed them, and the Rock was Christ.	4 וְכֻלָּם שָׁתוּ מַשְׁקֶה אֶחָד רוּחָנִי כִּי שָׁתוּ מִן־הַצּוּר הָרוּחָנִי הַהֹלֵךְ עִמָּהֶם וְהַצּוּר הַהוּא הָיָה הַמָּשִׁיחַ
5 Nevertheless with most of them God was not pleased; for they were overthrown in the wilderness.	5 אֲבָל בְּרֻבָּם לֹא רָצָה הָאֱלֹהִים וּפִגְרֵיהֶם נָפְלוּ בַמִּדְבָּר
6 Now these things are warnings for us, not to desire evil as they did.	6 וְכָל־זֹאת הָיְתָה־לָּנוּ לְמָשָׁל לְבִלְתִּי הִתְאַוֹּת לְרָעָה כַּאֲשֶׁר הִתְאַוּוּ גַּם־הֵמָּה
7 Do not be idolaters as some of them were; as it is written, "The people sat down to eat and drink and rose up to dance."	7 וְלֹא תִהְיוּ עֹבְדֵי אֱלִילִים כַּאֲשֶׁר הָיוּ מִקְצָתָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק
8 We must not indulge in immorality as some of them did, and twenty-three thousand fell in a single day.	8 וְלֹא־נִהְיֶה זֹנִים כַּאֲשֶׁר זָנוּ מִקְצָתָם וַיִּפְּלוּ בְּיוֹם אֶחָד שְׁלשָׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ
9 We must not put the Lord to the test, as some of them did and were destroyed by serpents;	9 וְלֹא־נְנַסֶּה אֶת־הַמָּשִׁיחַ כַּאֲשֶׁר נִסּוּהוּ מִקְצָתָם וַיְאַבְּדוּם הַנְּחָשִׁים
10 nor grumble, as some of them did and were destroyed by the Destroyer.	10 גַּם־לֹא תַלִּינוּ כַּאֲשֶׁר הִלִּינוּ מִקְצָתָם וַיָּמוּתוּ בְּיַד הַמַּשְׁחִית
11 Now these things happened to them as a warning, but they were written down for our instruction, upon whom the end of the ages has come.	11 כָּל־זֹאת מְצָאָתַם לִהְיוֹת לְמָשָׁל וַתִּכָּתֵב לְמוּסָר לָנוּ אֲשֶׁר־הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ קִצֵּי הָעוֹלָמִים
12 Therefore let any one who thinks that he stands take heed lest he fall.	12 לָכֵן הַחשֵׁב שֶׁהוּא נִצָּב יֵרֶא פֶּן־יִפּוֹל
13 No temptation has overtaken you that is not common to man. God is faithful, and he will not let you be tempted beyond your strength, but with the temptation will also provide the way of escape, that you may be able to endure it.	13 עֲדַיִן לֹא־בָא עֲלֵיכֶם נִסָּיוֹן אַחֵר בִּלְתִּי אִם־נִסְיוֹן בְּנֵי אָדָם כִּי־נֶאֱמָן הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יַנִּיחַ לְנַסּוֹת אֶתְכֶם לְמַעְלָה מִיכָלְתְּכֶם כִּי אִם־יִתֵּן עִם־הַנִּסָּיוֹן גַּם־תוֹצְאֹתָיו כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ שְׂאֵת
14 Therefore, my beloved, shun the worship of idols.	14 עַל־כֵּן חֲבִיבָי נוּסוּ מֵעֲבוֹדַת אֱלִילִים
15 I speak as to sensible men; judge for yourselves what I say.	15 כְּמוֹ אֶל־נְבוֹנִים מְדַבֵּר אָנֹכִי וְשִׁפְטוּ אַתֶּם אֵת אֲשֶׁר אֹמַר
16 The cup of blessing which we bless, is it not a participation in the blood of Christ? The bread which we break, is it not a participation in the body of Christ?	16 כּוֹס הַבְּרָכָה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מְבָרְכִים הֲלֹא הִיא הִתְחַבְּרוּת דַּם הַמָּשִׁיחַ וְהַלֶּחֶם אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ בֹצְעִים הֲלֹא הוּא הִתְחַבְּרוּת גּוּף הַמָּשִׁיחַ
17 Because there is one bread, we who are many are one body, for we all partake of the one bread.	17 כִּי־לֶחֶם אֶחָד הוּא לָכֵן גַּם־גּוּף אֶחָד אֲנַחְנוּ הָרַבִּים בַּאֲשֶׁר לְכֻלָּנוּ חֵלֶק בַּלֶּחֶם הָאֶחָד
18 Consider the people of Israel; are not those who eat the sacrifices partners in the altar?	18 רְאוּ אֶת־יִשְׂרָאֵל לְפִי הַבָּשָׂר הֲלֹא אֹכְלֵי הַזְּבָחִים חַבְרֵי הַמִּזְבֵּחַ הֵמָּה
19 What do I imply then? That food offered to idols is anything, or that an idol is anything?	19 וְעַתָּה מָה אֹמַר הֲיֵשׁ מַמָּשׁ בָּאֱלִיל אִם־יֵשׁ מַמָּשׁ בְּזִבְחֵי אֱלִילִים
20 No, I imply that what pagans sacrifice they offer to demons and not to God. I do not want you to be partners with demons.	20 אֶלָּא אֵת אֲשֶׁר־יִזְבְּחוּ הַגּוֹיִם לַשֵּׁדִים הֵם זֹבְחִים וְלֹא לֵאלֹהִים וַאֲנִי לֹא אֶחְפֹּץ הֱיֹתְכֶם חֲבֵרִים לַשֵּׁדִים
21 You cannot drink the cup of the Lord and the cup of demons. You cannot partake of the table of the Lord and the table of demons.	21 לֹא תוּכְלוּ לִשְׁתּוֹת יַחַד כּוֹס אֲדֹנֵינוּ וְגַם־כּוֹס הַשֵּׁדִים וְלֹא תוּכְלוּ לְהִתְחַבֵּר אֶל־שֻׁלְחַן אֲדֹנֵינוּ וְגַם אֶל־שֻׁלְחַן הַשֵּׁדִים
22 Shall we provoke the Lord to jealousy? Are we stronger than he?	22 הֲנָעֵז לְהַקְנִיא אֶת־אֲדֹנֵינוּ הֲכִי חֲזָקִים אֲנַחְנוּ מִמֶּנּוּ
23 "All things are lawful," but not all things are helpful. "All things are lawful," but not all things build up.	23 הַכֹּל בִּרְשׁוּתִי אֲבָל אֵין הַכֹּל מוֹעִיל הַכֹּל בִּרְשׁוּתִי אֲבָל אֵין הַכֹּל בֹּנֶה
24 Let no one seek his own good, but the good of his neighbor.	24 אִישׁ אִישׁ אַל־יְבַקֵּשׁ אֶת־תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ כִּי אִם־אֶת־תּוֹעֶלֶת רֵעֵהוּ
25 Eat whatever is sold in the meat market without raising any question on the ground of conscience.	25 כָּל־הַנִּמְכָּר בַּמַּקּוֹלִין אֹתוֹ תֹאכֵלוּ וְאַל־תַּחְקְרוּ מִפְּנֵי מִכְשֹׁל הַלֵּב
26 For "the earth is the Lords, and everything in it."	26 כִּי לַיהוָֹה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ
27 If one of the unbelievers invites you to dinner and you are disposed to go, eat whatever is set before you without raising any question on the ground of conscience.	27 וְאִם־יִקְרָא אֶתְכֶם אִישׁ מֵאֲשֶׁר אֵינָם מַאֲמִינִים וְתִרְצוּ לָלֶכֶת אֵלָיו אָכוֹל תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר־יָשִׂימוּ לִפְנֵיכֶם וְאַל־תַּחְקְרוּ מִפְּנֵי מִכְשׁוֹל הַלֵּב
28 (But if some one says to you, "This has been offered in sacrifice," then out of consideration for the man who informed you, and for conscience' sake--	28 וְאִישׁ כִּי־יֹאמַר אֲלֵיכֶם זֶה הוּא זֶבַח אֱלִילִים אַל־תֹּאכְלוּ בַּעֲבוּר הַמּוֹדִיעַ וּמִפְּנֵי מִכְשׁוֹל הַלֵּב כִּי לַיהוָֹה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ
29 I mean his conscience, not yours--do not eat it.) For why should my liberty be determined by another man's scruples?	29 וְהַלֵּב אֲשֶׁר־אֲנִי אֹמֵר לֹא לִבְּךָ כִּי אִם־לֵב רֵעֶךָ כִּי לָמָּה־זֶּה תִּשָּׁפֵט חֵרוּתִי עַל־יְדֵי לֵב הָאַחֵר
30 If I partake with thankfulness, why am I denounced because of that for which I give thanks?	30 וְאִם־אֹכֵל אֲנִי בְּתוֹדָה לָמָה אֶהְיֶה מְגֻדָּף עַל־הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲנִי מוֹדֶה עָלָיו
31 So, whether you eat or drink, or whatever you do, do all to the glory of God.	31 לָכֵן אִם תֹּאכְלוּ אוֹ אִם־תִּשְׁתּוּ אוֹ־כֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֹוּ אֶת־הַכֹּל עֲשֹוּ לִכְבוֹד אֱלֹהִים
32 Give no offense to Jews or to Greeks or to the church of God,	32 וְאַל־תִּתְּנוּ מִכְשׁוֹל לֹא לַיְּהוּדִים וְלֹא לַיְּוָנִים וְלֹא לִקְהִלַּת אֱלֹהִים
33 just as I try to please all men in everything I do, not seeking my own advantage, but that of many, that they may be saved.	33 כַּאֲשֶׁר גַּם־אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ לִהְיוֹת רָצוּי לַכֹּל בַּכֹּל וְלֹא אֲבַקֵּשׁ תּוֹעֶלֶת עַצְמִי כִּי־אִם שֶׁל־הָרַבִּים לְמַעַן יִוָּשֵׁעוּ