Deuteronomy 2

Revised Standard Version Catholic Edition	MODERN HEBREW BIBLE
1 "Then we turned, and journeyed into the wilderness in the direction of the Red Sea, as the LORD told me; and for many days we went about Mount Seir.	1 ונפן ונסע המדברה דרך ים סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסב את הר שעיר ימים רבים
2 Then the LORD said to me,	2 ויאמר יהוה אלי לאמר
3 'You have been going about this mountain country long enough; turn northward.	3 רב לכם סב את ההר הזה פנו לכם צפנה
4 And command the people, You are about to pass through the territory of your brethren the sons of Esau, who live in Seir; and they will be afraid of you. So take good heed;	4 ואת העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד
5 do not contend with them; for I will not give you any of their land, no, not so much as for the sole of the foot to tread on, because I have given Mount Seir to Esau as a possession.	5 אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר
6 You shall purchase food from them for money, that you may eat; and you shall also buy water of them for money, that you may drink.	6 אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם
7 For the LORD your God has blessed you in all the work of your hands; he knows your going through this great wilderness; these forty years the LORD your God has been with you; you have lacked nothing.'	7 כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידך ידע לכתך את המדבר הגדל הזה זה ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך לא חסרת דבר
8 So we went on, away from our brethren the sons of Esau who live in Seir, away from the Arabah road from Elath and Ezion-geber. "And we turned and went in the direction of the wilderness of Moab.	8 ונעבר מאת אחינו בני עשו הישבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעצין גבר ונפן ונעבר דרך מדבר מואב
9 And the LORD said to me, 'Do not harass Moab or contend with them in battle, for I will not give you any of their land for a possession, because I have given Ar to the sons of Lot for a possession.'	9 ויאמר יהוה אלי אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה כי לא אתן לך מארצו ירשה כי לבני לוט נתתי את ער ירשה
10 (The Emim formerly lived there, a people great and many, and tall as the Anakim;	10 האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים
11 like the Anakim they are also known as Rephaim, but the Moabites call them Emim.	11 רפאים יחשבו אף הם כענקים והמאבים יקראו להם אמים
12 The Horites also lived in Seir formerly, but the sons of Esau dispossessed them, and destroyed them from before them, and settled in their stead; as Israel did to the land of their possession, which the LORD gave to them.)	12 ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר נתן יהוה להם
13 'Now rise up, and go over the brook Zered.' So we went over the brook Zered.	13 עתה קמו ועברו לכם את נחל זרד ונעבר את נחל זרד
14 And the time from our leaving Kadesh-barnea until we crossed the brook Zered was thirty-eight years, until the entire generation, that is, the men of war, had perished from the camp, as the LORD had sworn to them.	14 והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמנה שנה עד תם כל הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם
15 For indeed the hand of the LORD was against them, to destroy them from the camp, until they had perished.	15 וגם יד יהוה היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם
16 "So when all the men of war had perished and were dead from among the people,	16 ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם
17 the LORD said to me,	17 וידבר יהוה אלי לאמר
18 'This day you are to pass over the boundary of Moab at Ar;	18 אתה עבר היום את גבול מואב את ער
19 and when you approach the frontier of the sons of Ammon, do not harass them or contend with them, for I will not give you any of the land of the sons of Ammon as a possession, because I have given it to the sons of Lot for a possession.'	19 וקרבת מול בני עמון אל תצרם ואל תתגר בם כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה כי לבני לוט נתתיה ירשה
20 (That also is known as a land of Rephaim; Rephaim formerly lived there, but the Ammonites call them Zamzummim,	20 ארץ רפאים תחשב אף הוא רפאים ישבו בה לפנים והעמנים יקראו להם זמזמים
21 a people great and many, and tall as the Anakim; but the LORD destroyed them before them; and they dispossessed them, and settled in their stead;	21 עם גדול ורב ורם כענקים וישמידם יהוה מפניהם ויירשם וישבו תחתם
22 as he did for the sons of Esau, who live in Seir, when he destroyed the Horites before them, and they dispossessed them, and settled in their stead even to this day.	22 כאשר עשה לבני עשו הישבים בשעיר אשר השמיד את החרי מפניהם ויירשם וישבו תחתם עד היום הזה
23 As for the Avvim, who lived in villages as far as Gaza, the Caphtorim, who came from Caphtor, destroyed them and settled in their stead.)	23 והעוים הישבים בחצרים עד עזה כפתרים היצאים מכפתור השמידם וישבו תחתם
24 'Rise up, take your journey, and go over the valley of the Arnon; behold, I have given into your hand Sihon the Amorite, king of Heshbon, and his land; begin to take possession, and contend with him in battle.	24 קומו סעו ועברו את נחל ארנן ראה נתתי בידך את סיחן מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש והתגר בו מלחמה
25 This day I will begin to put the dread and fear of you upon the peoples that are under the whole heaven, who shall hear the report of you and shall tremble and be in anguish because of you.'	25 היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך
26 "So I sent messengers from the wilderness of Kedemoth to Sihon the king of Heshbon, with words of peace, saying,	26 ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר
27 'Let me pass through your land; I will go only by the road, I will turn aside neither to the right nor to the left.	27 אעברה בארצך בדרך בדרך אלך לא אסור ימין ושמאול
28 You shall sell me food for money, that I may eat, and give me water for money, that I may drink; only let me pass through on foot,	28 אכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי
29 as the sons of Esau who live in Seir and the Moabites who live in Ar did for me, until I go over the Jordan into the land which the LORD our God gives to us.'	29 כאשר עשו לי בני עשו הישבים בשעיר והמואבים הישבים בער עד אשר אעבר את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו
30 But Sihon the king of Heshbon would not let us pass by him; for the LORD your God hardened his spirit and made his heart obstinate, that he might give him into your hand, as at this day.	30 ולא אבה סיחן מלך חשבון העברנו בו כי הקשה יהוה אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה
31 And the LORD said to me, 'Behold, I have begun to give Sihon and his land over to you; begin to take possession, that you may occupy his land.'	31 ויאמר יהוה אלי ראה החלתי תת לפניך את סיחן ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו
32 Then Sihon came out against us, he and all his people, to battle at Jahaz.	32 ויצא סיחן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה יהצה
33 And the LORD our God gave him over to us; and we defeated him and his sons and all his people.	33 ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונך אתו ואת בנו ואת כל עמו
34 And we captured all his cities at that time and utterly destroyed every city, men, women, and children; we left none remaining;	34 ונלכד את כל עריו בעת ההוא ונחרם את כל עיר מתם והנשים והטף לא השארנו שריד
35 only the cattle we took as spoil for ourselves, with the booty of the cities which we captured.	35 רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערים אשר לכדנו
36 From Aroer, which is on the edge of the valley of the Arnon, and from the city that is in the valley, as far as Gilead, there was not a city too high for us; the LORD our God gave all into our hands.	36 מערער אשר על שפת נחל ארנן והעיר אשר בנחל ועד הגלעד לא היתה קריה אשר שגבה ממנו את הכל נתן יהוה אלהינו לפנינו
37 Only to the land of the sons of Ammon you did not draw near, that is, to all the banks of the river Jabbok and the cities of the hill country, and wherever the LORD our God forbade us.	37 רק אל ארץ בני עמון לא קרבת כל יד נחל יבק וערי ההר וכל אשר צוה יהוה אלהינו