Seconda lettera ai Tessalonicesi (מכתב שני לסלוניקים) 14

MODERN HEBREW BIBLE	LA SACRA BIBBIA
1 רדפו אחרי האהבה והתאוו מתנות הרוח וביותר אשר תתנבאו	1 Ricercate la carità. Aspirate però anche ai doni dello Spirito, soprattutto alla profezia.
2 כי המדבר בלשון איננו מדבר לאדם כי אם לאלהים כי אין איש אשר ישמעהו רק ברוח הוא מדבר סודות	2 Chi parla in lingue non parla agli uomini, ma a Dio; infatti nessuno capisce, perché dice cose misteriose nello Spirito.
3 והמתנבא הוא מדבר לבני אדם לבנותם וליסרם ולנחמם	3 Invece chi profetizza parla agli uomini a edificazione, a esortazione e conforto.
4 המדבר בלשון בונה את נפשו והמתנבא בונה את העדה	4 Chi parla in lingue edifica se stesso, chi profetizza edifica la chiesa.
5 וחפצתי כי תדברו כלכם בלשנות וביותר כי תתנבאו כי גדול המתנבא מן המדבר בלשנות בלתי אם יפרש למען תבנה העדה	5 Vorrei che tutti parlaste in lingue, ma preferisco che abbiate il dono della profezia; poiché è più grande profetare che parlare in lingue, a meno che ci sia l'interpretazione, affinché l'assemblea possa venire edificata.
6 ועתה אחי כי אבוא אליכם ואדבר בלשנות מה אועיל לכם אם לא אדבר אליכם בחזון או בדעת או בנבואה או בהוראה	6 Io, per esempio, come vi potrei giovare, o fratelli, se venissi a voi parlando in lingue, ma senza la rivelazione o la scienza, o la profezia o la dottrina?
7 הלא גם הכלים הדוממים הנתנים קול הן חליל הן כנור אם לא ישמיעו קלות אשר תוכל האזן להבחין איכה יודע מה יזמר ומה ינגן	7 Come negli strumenti da suono, sia flauto sia cetra: se non do una distinzione ai suoni, come si può discernere ciò che si suona col flauto o con la cetra?
8 גם השופר אם יתן את קולו בלתי ברור מי יחלץ למלחמה	8 E se la tromba emette un suono confuso, chi si preparerà al combattimento?
9 כן גם אתם אם לא תוציאו בלשונכם דבור מפרש איכה יודע האמור הלא תהיו כמדברים לרוח	9 Così anche voi, se non articolate parole chiare con la lingua, come si potrà comprendere ciò che viene detto? Parlereste al vento!
10 הן כמה מיני לשנות יש בעולם ואין אחת מהן בלי קול	10 Nel mondo vi sono tante varietà di suoni, e nessuno è senza significato;
11 לכן אם אינני ידע פשר הקול אהיה נכרי בעיני המדבר והמדבר יהיה נכרי בעיני	11 ma se io non conosco il valore del suono, sono come un barbaro per colui che mi parla, e anche per me il parlante è come un barbaro.
12 כן גם אתם בהיותכם מתאוים לכחות רוחניות בקשו להעדיף במה שיבנה את העדה	12 Quindi anche voi, poiché desiderate i doni dello Spirito, cercate di averne in abbondanza, ma per l'edificazione della comunità.
13 על כן יתפלל המדבר בלשון וגם יפרשנה	13 Chi parla in lingue, preghi di poterle interpretare.
14 כי אם אתפלל בלשון רוחי מתפלל ושכלי איננו עשה פרי	14 Quando infatti prego in lingue, il mio spirito prega, ma la mia intelligenza rimane senza frutto.
15 ועתה מה לעשות אתפללה ברוחי ואתפללה גם בשכלי אזמרה ברוחי ואזמרה גם בשכלי	15 Che fare dunque? Pregherò con lo spirito, ma pregherò anche con l'intelligenza; canterò con lo spirito, ma canterò anche con l'intelligenza.
16 כי אם תברך ברוח איך יענה העמד נמצב ההדיוט אמן על הודיתך באשר לא ידע מה אתה אמר	16 Che se tu benedici soltanto con lo spirito, colui che assiste come semplice uditore come potrebbe dire l'"amen" al tuo ringraziamento, dal momento che non capisce quello che dici?
17 הן אתה תיטיב להודות אבל רעך לא יבנה	17 Tu puoi fare un bel ringraziamento, ma l'altro non viene edificato.
18 אודה לאלהי כי יותר מכלכם אני מדבר בלשנות	18 Grazie a Dio, io parlo in lingue molto più di tutti voi;
19 אכן בקהל אבחר לדבר חמש מלין בשכלי למען הורת גם את האחרים מלדבר רבבות מלין בלשון	19 ma in assemblea preferisco dire cinque parole con la mia intelligenza per istruire anche gli altri, che non diecimila parole in lingue.
20 אחי אל תהיו ילדים בבינה רק לרע היו עללים ובבינה היו שלמים	20 Fratelli, non comportatevi da bambini nel giudicare, siate fanciulli quanto a malizia ma adulti nei giudizi.
21 הן כתוב בתורה כי בלעגי שפה ובלשון אחרת אדבר אל העם הזה וגם בזאת לא אבו שמע לי אמר יהוה	21 Sta scritto nella legge: Parlerò a questo popolo con gente di altra lingua e con labbra di stranieri, ma neanche così mi ascolteranno, dice il Signore.
22 לכן הלשנות לא למאמינים הנה לאות כי אם לאשר אינם מאמינים אבל הנבואה איננה לאשר אינם מאמינים כי אם למאמינים	22 Quindi le lingue non sono un segno per quelli che credono, ma per gli infedeli, mentre la profezia non è per gli infedeli, ma per i credenti.
23 והנה אם תקהל כל העדה יחד וכלם ידברו בלשנות ויבואו הדיוטים או אשר אינם מאמינים הלא יאמרו כי משגעים אתם	23 Quando, per esempio, si radunasse tutta la comunità e tutti parlassero in lingue, e sopraggiungessero dei semplici uditori o degli infedeli, non direbbero che siete impazziti?
24 אבל אם יתנבאו כלם ובא איש לא מאמין או הדיוט אז יוכח על ידי כלם וידון על ידי כלם	24 Quando invece tutti profetassero, e sopraggiungesse qualche infedele o semplice uditore, verrebbe convinto da tutti, giudicato da tutti;
25 ובכן יגלו תעלמות לבבו ויפל על פניו וישתחוה לאלהים ויודה בקול כי באמת האלהים בקרבכם	25 sarebbero manifestati i segreti del suo cuore, e prostrandosi a terra adorerebbe Dio, proclamando che veramente Dio è in voi.
26 ועתה מה לעשות אחי בהקהלכם יחד כל אחד ואחד מכם יש לו מזמור יש לו הוראה יש לו לשון יש לו חזון יש לו באור אך יעשה הכל להבנות	26 Che fare dunque, o fratelli? Quando vi radunate e ciascuno ha un salmo, una dottrina, una rivelazione, e l'uno ha il dono delle lingue, l'altro il dono di interpretarle, si faccia tutto per l'edificazione.
27 כי ידבר איש בלשון ידברו נא שנים שנים או על היותר שלשה וזה אחר זה ואחד יפרש	27 Quando si parla in lingue, siano in due o al massimo in tre a parlare, e per ordine, e uno faccia da interprete.
28 ואם אין מפרש אז ידם בקהל וידבר לנפשו ולאלהים	28 Che se non vi è chi interpreta, questi tali tacciano nell'assemblea, e parlino a se stessi e a Dio.
29 והנביאים הם ידברו שנים או שלשה והאחרים יבחנו	29 I profeti parlino in due o tre, e gli altri giudichino;
30 וכי נגלה חזון לאחר הישב שם אז ידם הראשון	30 ma se uno di quelli che sono seduti riceve una rivelazione, il primo taccia.
31 כי תוכלו להתנבא כלכם זה אחר זה למען ילמדו כלם וכלם יזהרו	31 Tutti potete profetare, uno per volta, affinché tutti possano apprendere ed essere esortati.
32 ורוחות הנביאים תחת ידי הנביאים המה	32 Ma le ispirazioni dei profeti devono essere sottomesse ai profeti;
33 כי לא אלהי מבוכה האלהים כי אם אלהי השלום כאשר בכל קהלות הקדשים	33 perché Dio non è Dio del disordine, ma della pace.
34 נשיכם בכנסיות תשתקנה כי לא נתנה להן רשות לדבר כי אם להכנע כאשר גם אמרה התורה	34 Come in tutte le chiese dei santi, le donne nelle assemblee tacciano; non si permetta loro di parlare, ma stiano sottomesse, come dice anche la legge.
35 ואם חפצן ללמד דבר תשאלנה את בעליהן בבית כי חרפה היא לנשים לדבר בקהל	35 Ché se vogliono apprendere qualche cosa, interroghino a casa i loro mariti. E' disdicevole per una donna parlare in assemblea.
36 או המכם יצא דבר אלהים אם אליכם לבדכם הגיע	36 O che forse la parola di Dio è partita da voi? O a voi soltanto è giunta?
37 כי יתברך איש בלבבו להיות נביא או איש הרוח בין יבין את אשר אני כתב לכם כי מצות האדון הנה	37 Chi ritiene di essere profeta o dotato di doni dello Spirito, deve riconoscere che quello che scrivo è precetto del Signore.
38 ומי אשר לא ידע אל ידע	38 Se non lo riconosce, neppure lui è riconosciuto.
39 לכן אחי השתדלו להתנבא ואל תכלאו מלדבר בלשנות	39 Dunque, o miei fratelli, aspirate alla profezia e, quanto al parlare in lingue, non impeditelo.
40 הכל יעשה כהגן וכשורה	40 Ma tutto avvenga nel decoro e nell'ordine.