Isaiah (ישעיה) - Isaia 79

MODERN HEBREW BIBLE	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך שמו את ירושלם לעיים	1 [Ein Psalm Asafs.]Gott, die Heiden sind eingedrungen in dein Erbe, sie haben deinen heiligen Tempel entweiht und Jerusalem in Trümmer gelegt.
2 נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ	2 Die Leichen deiner Knechte haben sie zum Fraß gegeben den Vögeln des Himmels, die Leiber deiner Frommen den Tieren des Feldes.
3 שפכו דמם כמים סביבות ירושלם ואין קובר	3 Ihr Blut haben sie wie Wasser vergossen rings um Jerusalem, und keiner hat sie begraben.
4 היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו	4 Zum Schimpf sind wir geworden in den Augen der Nachbarn, zu Spott und Hohn bei allen, die rings um uns wohnen.
5 עד מה יהוה תאנף לנצח תבער כמו אש קנאתך	5 Wie lange noch, Herr? Willst du auf ewig zürnen? Wie lange noch wird dein Eifer lodern wie Feuer?
6 שפך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו	6 Gieß deinen Zorn aus über die Heiden, die dich nicht kennen, über jedes Reich, das deinen Namen nicht anruft.
7 כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו	7 Denn sie haben Jakob aufgezehrt und seine Felder verwüstet.
8 אל תזכר לנו עונת ראשנים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד	8 Rechne uns die Schuld der Vorfahren nicht an! Mit deinem Erbarmen komm uns eilends entgegen! Denn wir sind sehr erniedrigt.
9 עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך	9 Um der Ehre deines Namens willen hilf uns, du Gott unsres Heils! Um deines Namens willen reiß uns heraus und vergib uns die Sünden!
10 למה יאמרו הגוים איה אלהיהם יודע בגיים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך	10 Warum dürfen die Heiden sagen: «Wo ist nun ihr Gott?» Lass kund werden an den Heiden vor unsern Augen, wie du das vergossene Blut deiner Knechte vergiltst.
11 תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך הותר בני תמותה	11 Das Stöhnen der Gefangenen dringe zu dir. Befrei die Todgeweihten durch die Kraft deines Armes!
12 והשב לשכנינו שבעתים אל חיקם חרפתם אשר חרפוך אדני	12 Zahl unsern Nachbarn siebenfach heim die Schmach, die sie dir, Herr, angetan.
13 ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדר ודר נספר תהלתך	13 Wir aber, dein Volk, die Schafe deiner Weide, wollen dir ewig danken, deinen Ruhm verkünden von Geschlecht zu Geschlecht.