Isaiah (ישעיה) - Isaia 38

MODERN HEBREW BIBLE	NOVA VULGATA
1 מזמור לדוד להזכיר יהוה אל בקצפך תוכיחני ובחמתך תיסרני	1 Psalmus. David. Ad commemorandum.
2 כי חציך נחתו בי ותנחת עלי ידך	2 Domine, ne in furore tuo arguas me neque in ira tua corripias me,
3 אין מתם בבשרי מפני זעמך אין שלום בעצמי מפני חטאתי	3 quoniam sagittae tuae infixae sunt mihi, et descendit super me manus tua.
4 כי עונתי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני	4 Non est sanitas in carne mea a facie indignationis tuae, non est pax ossibus meis a facie peccatorum meorum.
5 הבאישו נמקו חבורתי מפני אולתי	5 Quoniam iniquitates meae supergressae sunt caput meum et sicut onus grave gravant me nimis. -
6 נעויתי שחתי עד מאד כל היום קדר הלכתי	6 Putruerunt et corrupti sunt livores mei a facie insipientiae meae.
7 כי כסלי מלאו נקלה ואין מתם בבשרי	7 Inclinatus sum et incurvatus nimis; tota die contristatus ingrediebar.
8 נפוגותי ונדכיתי עד מאד שאגתי מנהמת לבי	8 Quoniam lumbi mei impleti sunt ardoribus, et non est sanitas in carne mea.
9 אדני נגדך כל תאותי ואנחתי ממך לא נסתרה	9 Afflictus sum et humiliatus sum nimis, rugiebam a gemitu cordis mei.
10 לבי סחרחר עזבני כחי ואור עיני גם הם אין אתי	10 Domine, ante te omne desiderium meum, et gemitus meus a te non est absconditus.
11 אהבי ורעי מנגד נגעי יעמדו וקרובי מרחק עמדו	11 Palpitavit cor meum, dereliquit me virtus mea, et lumen oculorum meorum, et ipsum non est mecum.
12 וינקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי דברו הוות ומרמות כל היום יהגו	12 Amici mei et proximi mei procul a plaga mea steterunt, et propinqui mei de longe steterunt.
13 ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו	13 Et laqueos posuerunt, qui quaerebant animam meam; et, qui requirebant mala mihi, locuti sunt insidias et dolos tota die meditabantur.
14 ואהי כאיש אשר לא שמע ואין בפיו תוכחות	14 Ego autem tamquam surdus non audiebam et sicut mutus non aperiens os suum;
15 כי לך יהוה הוחלתי אתה תענה אדני אלהי	15 et factus sum sicut homo non audiens et non habens in ore suo redargutiones.
16 כי אמרתי פן ישמחו לי במוט רגלי עלי הגדילו	16 Quoniam in te, Domine, speravi, tu exaudies, Domine Deus meus.
17 כי אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד	17 Quia dixi: “Ne quando supergaudeant mihi; dum commoventur pedes mei, magnificantur super me ”.
18 כי עוני אגיד אדאג מחטאתי	18 Quoniam ego in lapsum paratus sum, et dolor meus in conspectu meo semper.
19 ואיבי חיים עצמו ורבו שנאי שקר	19 Quoniam iniquitatem meam annuntiabo et sollicitus sum de peccato meo.
20 ומשלמי רעה תחת טובה ישטנוני תחת רדופי טוב	20 Inimici autem mei vivunt et confirmati sunt; et multiplicati sunt, qui oderunt me inique.
21 אל תעזבני יהוה אלהי אל תרחק ממני	21 Retribuentes mala pro bonis detrahebant mihi, pro eo quod sequebar bonitatem.
22 חושה לעזרתי אדני תשועתי	22 Ne derelinquas me, Domine; Deus meus, ne discesseris a me.
	23 Festina in adiutorium meum, Domine, salus mea.