Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 20

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויען צפר הנעמתי ויאמר	1 Sofar de Nahama prit alors la parole:
2 לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי	2 Ceci justifie mes réflexions: je veux répondre et dire tout ce que je sens.
3 מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני	3 Quand on me remet en place de façon humiliante, mes pensées m’inspirent une réponse.
4 הזאת ידעת מני עד מני שים אדם עלי ארץ	4 Ne sais-tu pas que depuis toujours, depuis que l’homme a été mis sur terre,
5 כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי רגע	5 le triomphe des méchants est de courte durée la joie de l’impie n’est que d’un instant.
6 אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע	6 Sa taille a beau s’élever jusqu’au ciel, et sa tête toucher les nuages,
7 כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו	7 comme un fantôme il disparaît pour toujours, et ceux qui le voyaient demandent: “Où est-il?”
8 כחלום יעוף ולא ימצאוהו וידד כחזיון לילה	8 C’est comme un rêve envolé: on ne le trouve plus, comme un fantasme de la nuit: il a fui.
9 עין שזפתו ולא תוסיף ולא עוד תשורנו מקומו	9 On s’était habitué à le voir: c’est fini, les lieux qu’il fréquentait ne le reverront plus.
10 בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו	10 20:11 Sa carcasse était pleine de force juvénile, la voilà couchée avec lui dans la poussière!
11 עצמותיו מלאו עלומו ועמו על עפר תשכב	11 20:12 Sa bouche savourait le mal, il le cachait sous sa langue,
12 אם תמתיק בפיו רעה יכחידנה תחת לשונו	12 20:13 il l’aimait tant qu’il ne le lâchait pas mais le gardait sous son palais…
13 יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו	13 20:14 Mais cette nourriture se change en ses entrailles, elle devient un poison dans son ventre:
14 לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו	14 20:15 le voici qui vomit les richesses dévorées, Dieu les fait ressortir de son ventre.
15 חיל בלע ויקאנו מבטנו יורשנו אל	15 20:16 Il suçait du venin de serpent: c’est une morsure de vipère qui le tue!
16 ראש פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה	16 20:17 Il ne reverra pas les ruisseaux d’huile fraîche, les torrents de miel et de crème.
17 אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה	17 20:18 Il lui faut rendre son gain: il n’a pu l’avaler; les fruits de son commerce ne seront pas pour lui.
18 משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס	18 20:19 C’est qu’il opprimait les pauvres, il volait la maison au lieu de la bâtir.
19 כי רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו	19 20:10 Ses fils rembourseront les pauvres, de ses mains, peut-être, il redonnera sa fortune.
20 כי לא ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט	20 Sa cupidité n’était jamais satisfaite, on ne se sauvait pas de son appétit:
21 אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו	21 il dévorait et nul n’y échappait. C’est pourquoi son bonheur n’a pas duré.
22 במלאות שפקו יצר לו כל יד עמל תבואנו	22 En pleine réussite, les problèmes l’assaillent, et le malheur le frappe à coups redoublés.
23 יהי למלא בטנו ישלח בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו	23 Alors qu’il est en train de se remplir le ventre, Dieu décharge sur lui sa colère et fait pleuvoir sur lui ses flèches.
24 יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה	24 Échappe-t-il à la lame de fer? l’arc de bronze le transperce!
25 שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים	25 La flèche est ressortie par son dos, la pointe a traversé son foie: le voilà sous le coup d’une angoisse de mort,
26 כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נפח ירע שריד באהלו	26 et son destin, ce sont les ténèbres. Un feu que nul n’a allumé le dévore et consume les survivants de sa tente.
27 יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו	27 Les cieux ont dévoilé ses crimes, et la terre se soulève contre lui.
28 יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו	28 L’inondation emporte sa maison: ce sont les eaux de la colère de Dieu.
29 זה חלק אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל	29 Voilà le sort que Dieu réserve au méchant, l’héritage que Dieu lui promet.