Vangelo secondo Giovanni 4

DIODATI	MODERN HEBREW BIBLE
1 QUANDO adunque il Signore ebbe saputo che i Farisei aveano udito, che Gesù faceva, e battezzava più discepoli che Giovanni	1 ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן
2 quantunque non fosse Gesù che battezzava, ma i suoi discepoli;	2 ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו
3 lasciò la Giudea, e se ne andò di nuovo in Galilea	3 ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה
4 Or gli conveniva passare per il paese di Samaria.	4 ויהי לו לעבר בארץ שמרון
5 Venne adunque ad una città del paese di Samaria, detta Sichar, che è presso della possessione, la quale Giacobbe diede a Giuseppe, suo figliuolo.	5 ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר היא ממול חלקת השדה אשר נתנה יעקב לבנו ליוסף
6 Or quivi era la fontana di Giacobbe. Gesù adunque, affaticato dal cammino, sedeva così in su la fontana; or era intorno alle sei ore.	6 ושם באר יעקב וישוע היה עיף מן הדרך וישב לו על הבאר והעת כשעה הששית
7 Ed una donna di Samaria venne, per attinger dell’acqua. E Gesù le disse: Dammi da bere.	7 ותבא אשה משמרון לשאב מים ויאמר אליה ישוע תני נא לי לשתות
8 Perciocchè i suoi discepoli erano andati nella città, per comperar da mangiare.	8 כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל
9 Laonde la donna Samaritana gli disse: Come, essendo Giudeo, domandi tu da bere a me, che son donna Samaritana? Poichè i Giudei non usano co’ Samaritani.	9 ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית כי לא יתערבו היהודים עם השמרונים
10 Gesù rispose, e le disse: Se tu conoscessi il dono di Dio, e chi è colui che ti dice: Dammi da bere, tu stessa gliene avresti chiesto, ed egli ti avrebbe dato dell’acqua viva.	10 ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את מתת אלהים ומי הוא האמר אליך תני נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים
11 La donna gli disse: Signore, tu non hai pure alcun vaso da attingere, ed il pozzo è profondo: onde adunque hai quell’acqua viva?	11 ותאמר אליו האשה אדני הן אין לך כלי לשאב בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים
12 Sei tu maggiore di Giacobbe, nostro padre, il qual ci diede questo pozzo, ed egli stesso ne bevve, e i suoi figliuoli, e il suo bestiame?	12 האתה גדול מיעקב אבינו אשר נתן לנו את הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו
13 Gesù rispose, e le disse: Chiunque beve di quest’acqua, avrà ancor sete;	13 ויען ישוע ויאמר אליה כל השתה מן המים האלה ישוב ויצמא
14 ma, chi berrà dell’acqua ch’io gli darò, non avrà giammai in eterno sete; anzi, l’acqua ch’io gli darò diverrà in lui una fonte d’acqua saliente in vita eterna.	14 ואשר ישתה מן המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולמים
15 La donna gli disse: Signore, dammi cotest’acqua, acciocchè io non abbia più sete, e non venga più qua ad attingerne.	15 ותאמר אליו האשה אדני תנה לי המים ההם למען לא אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב
16 Gesù le disse: Va’, chiama il tuo marito, e vieni qua.	16 ויאמר אליה ישוע לכי וקראי לאישך ושובי הלום
17 La donna rispose, e gli disse: Io non ho marito. Gesù le disse: Bene hai detto: Non ho marito.	17 ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת אין לי איש
18 Perciocchè tu hai avuti cinque mariti, e quello che tu hai ora non è tuo marito; questo hai tu detto con verità.	18 כי בעלים חמשה היו לך ואשר לך עתה איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת
19 La donna gli disse: Signore, io veggo che tu sei profeta.	19 ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה
20 I nostri padri hanno adorato in questo monte; e voi dite che in Gerusalemme è il luogo ove conviene adorare.	20 אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה
21 Gesù le disse: Donna, credimi che l’ora viene, che voi non adorerete il Padre nè in questo monte, nè in Gerusalemme.	21 ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא בהר הזה אף לא בירושלים תשתחוו לאב
22 Voi adorate ciò che non conoscete; noi adoriamo ciò che noi conosciamo; poichè la salute è dalla parte de’ Giudei.	22 אתם משתחוים אל אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל אשר ידענו כי הישועה מן היהודים היא
23 Ma l’ora viene, e già al presente è, che i veri adoratori adoreranno il Padre in ispirito e verità; perciocchè anche il Padre domanda tali che l’adorino;	23 אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב
24 Iddio è Spirito; perciò, conviene che coloro che l’adorano, l’adorino in ispirito e verità.	24 האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת
25 La donna gli disse: Io so che il Messia, il quale è chiamato Cristo, ha da venire; quando egli sarà venuto, ci annunzierà ogni cosa.	25 ותאמר אליו האשה ידעתי כי יבא המשיח הנקרא כריסטוס הוא בבאו יגיד לנו את כל
26 Gesù le disse: Io, che ti parlo, son desso	26 ויאמר אליה ישוע אני הוא המדבר אליך
27 E in su quello, i suoi discepoli vennero, e si maravigliarono ch’egli parlasse con una donna; ma pur niuno disse: Che domandi? o: Che ragioni con lei?	27 ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על דברו עם אשה אך לא אמר לו איש מה זה תשאל או מה תדבר עמה
28 La donna adunque, lasciata la sua secchia, se ne andò alla città, e disse alla gente:	28 ותעזב האשה את כדה ותלך העירה ותאמר אל האנשים
29 Venite, vedete un uomo che mi ha detto tutto ciò ch’io ho fatto; non è costui il Cristo?	29 באו וראו איש אשר הגיד לי כל אשר עשיתי הכי זה הוא המשיח
30 Uscirono adunque della città, e vennero a lui.	30 ויצאו מן העיר ויבאו אליו
31 OR in quel mezzo i suoi discepoli lo pregavano, dicendo: Maestro, mangia.	31 טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני
32 Ma egli disse loro: Io ho da mangiare un cibo, il qual voi non sapete.	32 ויאמר אליהם יש לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם
33 Laonde i discepoli dicevano l’uno all’altro: Gli ha punto alcuno portato da mangiare?	33 ויאמרו התלמידים איש אל רעהו הכי הביא לו איש לאכל
34 Gesù disse loro: Il mio cibo è ch’io faccia la volontà di colui che mi ha mandato, e ch’io adempia l’opera sua.	34 ויאמר אליהם ישוע מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו
35 Non dite voi che vi sono ancora quattro mesi infino alla mietitura? ecco, io vi dico: Levate gli occhi vostri, e riguardate le contrade, come già son bianche da mietere.	35 הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר
36 Or il mietitore riceve premio, e ricoglie frutto in vita eterna; acciocchè il seminatore, e il mietitore si rallegrino insieme.	36 והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר
37 Poichè in questo quel dire è vero: L’uno semina, l’altro miete.	37 כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר
38 Io vi ho mandati a mieter ciò intorno a che non avete faticato; altri hanno faticato, e voi siete entrati nella lor fatica.	38 אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם
39 Or di quella città molti de’ Samaritani credettero in lui, per le parole della donna che testimoniava: Egli mi ha dette tutte le cose che io ho fatte.	39 ויאמינו בו שמרנים רבים מן העיר ההיא על דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את כל אשר עשיתי
40 Quando adunque i Samaritani furon venuti a lui, lo pregarono di dimorare presso di loro; ed egli dimorò quivi due giorni.	40 ויהי כאשר באו אליו השמרנים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים
41 E più assai credettero in lui per la sua parola.	41 ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו
42 E dicevano alla donna: Noi non crediamo più per le tue parole; perciocchè noi stessi l’abbiamo udito, e sappiamo che costui è veramente il Cristo, il Salvator del mondo	42 ויאמרו אל האשה מעתה לא בעבור מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי אמנם זה הוא המשיח מושיע העולם
43 ORA, passati que’ due giorni, egli si partì di là, e se ne andò in Galilea.	43 ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה
44 Poichè Gesù stesso avea testimoniato che un profeta non è onorato nella sua propria patria.	44 כי הוא ישוע העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד
45 Quando adunque egli fu venuto in Galilea, i Galilei lo ricevettero, avendo vedute tutte le cose ch’egli avea fatte in Gerusalemme nella festa; perciocchè anche essi eran venuti alla festa.	45 ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם הם עלו לחג את החג
46 Gesù adunque venne di nuovo in Cana di Galilea, dove avea fatto dell’acqua vino. Or v’era un certo ufficial reale, il cui figliuolo era infermo in Capernaum.	46 ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום
47 Costui, avendo udito che Gesù era venuto di Giudea in Galilea, andò a lui, e lo pregò che scendesse, e guarisse il suo figliuolo; perciocchè egli stava per morire.	47 ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות
48 Laonde Gesù gli disse: Se voi non vedete segni e miracoli, voi non crederete.	48 ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו
49 L’ufficial reale gli disse: Signore, scendi prima che il mio fanciullo muoia.	49 ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני
50 Gesù gli disse: Va’, il tuo figliuolo vive. E quell’uomo credette alla parola che Gesù gli avea detta; e se ne andava.	50 ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך
51 Ora, come egli già scendeva, i suoi servitori gli vennero incontro, e gli rapportarono, e dissero: Il tuo figliuolo vive.	51 ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו
52 Ed egli domandò loro dell’ora ch’egli era stato meglio. Ed essi gli dissero: Ieri a sette ora la febbre lo lasciò.	52 וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת
53 Laonde il padre conobbe ch’era nella stessa ore, che Gesù gli avea detto: Il tuo figliuolo vive; e credette egli, e tutta la sua casa.	53 וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו
54 Questo secondo segno fece di nuovo Gesù, quando fu venuto di Giudea in Galilea	54 זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל