Vangelo secondo Luca 19

DIODATI	MODERN HEBREW BIBLE
1 E GESÙ, essendo entrato in Gerico, passava per la città.	1 ויבוא ויעבר ביריחו
2 Ed ecco un uomo, detto per nome Zaccheo, il quale era il capo de’ pubblicani, ed era ricco;	2 והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר
3 e cercava di veder Gesù, per saper chi egli era; ma non poteva per la moltitudine, perciocchè egli era piccolo di statura.	3 ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה
4 E corse innanzi, e salì sopra un sicomoro, per vederlo; perciocchè egli avea da passare per quella via.	4 ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה
5 E come Gesù fu giunto a quel luogo, alzò gli occhi, e lo vide, e gli disse: Zaccheo, scendi giù prestamente, perciocchè oggi ho ad albergare in casa tua.	5 ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך
6 Ed egli scese prestamente, e lo ricevette con allegrezza.	6 וימהר וירד ויאספהו בשמחה
7 E tutti, veduto ciò, mormoravano, dicendo: Egli è andato ad albergare in casa d’un uomo peccatore.	7 וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא
8 E Zaccheo, presentatosi al Signore, gli disse: Signore, io dono la metà di tutti i miei beni a’ poveri; e se ho frodato alcuno, io gliene fo la restituzione a quattro doppi.	8 ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים
9 E Gesù gli disse: Oggi è avvenuta salute a questa casa; poichè anche costui è figliuol d’Abrahamo.	9 ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא
10 Perciocchè il Figliuol dell’uomo è venuto per cercare, e per salvare ciò ch’era perito	10 כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד
11 OR ascoltando essi queste cose, Gesù soggiunse, e disse una parabola; perciocchè egli era vicino a Gerusalemme, ed essi stimavano che il regno di Dio apparirebbe subito in quello stante. Disse adunque:	11 ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים
12 Un uomo nobile andò in paese lontano, per prender la possession d’un regno, e poi tornare.	12 על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב
13 E chiamati a sè dieci suoi servitori, diede loro dieci mine, e disse loro: Trafficate, finchè io venga.	13 ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי
14 Or i suoi cittadini l’odiavano, e gli mandarono dietro un’ambasciata, dicendo: Noi non vogliamo che costui regni sopra di noi.	14 ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו
15 Ed avvenne che quando egli fu ritornato, dopo aver presa la possessione del regno, comandò che gli fosser chiamati que’ servitori, a’ quali avea dati i denari, acciocchè sapesse quanto ciascuno avea guadagnato trafficando.	15 ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו
16 E il primo si presentò, dicendo: Signore, la tua mina ne ha guadagnate altre dieci.	16 ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים
17 Ed egli gli disse: Bene sta, buon servitore; perciocchè tu sei stato leale in cosa minima, abbi podestà sopra dieci città.	17 ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים
18 Poi venne il secondo, dicendo: Signore, la tua mina ne ha guadagnate cinque.	18 ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים
19 Ed egli disse ancora a costui: E tu sii sopra cinque città.	19 ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים
20 Poi ne venne un altro, che disse: Signore, ecco la tua mina, la quale io ho tenuta riposta in uno sciugatoio.	20 ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר
21 Perciocchè io ho avuto tema di te, perchè tu sei uomo aspro, e togli ciò che non hai messo, e mieti ciò che non hai seminato.	21 מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת
22 E il suo signore gli disse: Io ti giudicherò per la tua propria bocca, malvagio servitore; tu sapevi che io sono uomo aspro, che tolgo ciò che non ho messo, e mieto ciò che non ho seminato;	22 ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי
23 perchè dunque non desti i miei denari a’ banchieri, ed io, al mio ritorno, li avrei riscossi con frutto?	23 ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית
24 Allora egli disse a coloro ch’erano ivi presenti: Toglietegli la mina, e datela a colui che ha le dieci mine.	24 ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים
25 Ed essi gli dissero: Signore, egli ha dieci mine.	25 ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים
26 Perciocchè io vi dico, che a chiunque ha sarà dato; ma, a chi non ha, eziandio quel ch’egli ha gli sarà tolto.	26 הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו
27 Oltre a ciò, menate qua que’ miei nemici, che non hanno voluto che io regnassi sopra loro, e scannateli in mia presenza	27 אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני
28 ORA, avendo dette queste cose, egli andava innanzi, salendo in Gerusalemme.	28 ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים
29 E come egli fu vicin di Betfage, e di Betania, presso al monte detto degli Ulivi, mandò due de’ suoi discepoli, dicendo:	29 ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר
30 Andate nel castello, che è qui di rincontro; nel quale essendo entrati, troverete un puledro d’asino legato, sopra il quale niun uomo giammai montò; scioglietelo, e menatemelo.	30 לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו
31 E se alcun vi domanda perchè voi lo sciogliete, ditegli così: Perciocchè il Signore ne ha bisogno.	31 וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו
32 E coloro ch’erano mandati andarono, e trovarono come egli avea lor detto.	32 וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם
33 E come essi scioglievano il puledro, i padroni d’esso dissero loro: Perchè sciogliete voi quel puledro?	33 ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר
34 Ed essi dissero: Il Signore ne ha bisogno.	34 ויאמרו האדון צריך לו
35 E lo menarono a Gesù; e gettaron le lor vesti sopra il puledro, e vi fecero montar Gesù sopra.	35 ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע
36 E mentre egli camminava, stendevan le lor veste nella via.	36 ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך
37 E come egli già era presso della scesa del monte degli Ulivi, tutta la moltitudine de’ discepoli con allegrezza prese a lodare Iddio con gran voce, per tutte le potenti operazioni che avean vedute;	37 ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר
38 dicendo: Benedetto sia il Re che viene nel nome del Signore; pace in cielo, e gloria ne’ luoghi altissimi!	38 ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים
39 Ed alcuni de’ Farisei d’infra la moltitudine gli dissero: Maestro, sgrida i tuoi discepoli!	39 ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך
40 Ed egli, rispondendo, disse loro: Io vi dico che se costoro si tacciono, le pietre grideranno	40 ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים
41 E come egli fu presso della città, veggendola, pianse sopra lei, dicendo:	41 ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר
42 Oh! se tu ancora, almeno in questo giorno, avessi riconosciute le cose appartenenti alla tua pace! ma ora, esse son nascoste agli occhi tuoi.	42 לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך
43 Perciocchè ti sopraggiungeranno giorni, ne’ quali i tuoi nemici ti faranno degli argini attorno, e ti circonderanno, e ti assedieranno d’ogn’intorno.	43 כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך
44 Ed atterreranno te, e i tuoi figliuoli dentro di te; e non lasceranno in te pietra sopra pietra; perciocchè tu non hai riconosciuto il tempo della tua visitazione.	44 וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך
45 POI, entrato nel tempio, prese a cacciare coloro che vendevano, e che comperavano in esso;	45 ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו
46 dicendo loro: Egli è scritto: La casa mia è casa di orazione; ma voi ne avete fatta una spelonca di ladroni.	46 ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים
47 Ed ogni giorno egli insegnava nel tempio. Ed i principali sacerdoti, e gli Scribi, e i capi del popolo cercavano di farlo morire.	47 ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו
48 E non trovavano che cosa potesser fare, perciocchè tutto il popolo pendeva dalla sua bocca, ascoltandolo	48 ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו