Giobbe 19

DIODATI	MODERN HEBREW BIBLE
1 E GIOBBE rispose, e disse:	1 ויען איוב ויאמר
2 Infino a quando addoglierete voi l’anima mia, E mi triterete con parole?	2 עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים
3 Già dieci volte voi mi avete fatta onta; Non vi vergognate voi di procedere così stranamente meco?	3 זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי
4 Ma pure, sia così certamente che io abbia fallito, Il mio fallo dimorerà meco.	4 ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי
5 Se pur volete innalzarvi sopra a me, E volete rimproverarmi il mio vituperio,	5 אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי
6 Sappiate ora che Iddio mi ha sovvertito, E ch’egli mi ha intorniato della sua rete.	6 דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף
7 Ecco, io grido violenza, e non sono esaudito; Io sclamo, e non mi si fa ragione	7 הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט
8 Egli ha abbarrata la mia via sì che io non posso passare; Ed ha poste le tenebre sopra i miei sentieri.	8 ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים
9 Egli mi ha spogliato della mia gloria, E mi ha tolta la corona del mio capo.	9 כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי
10 Egli mi ha disfatto d’ogn’intorno, sì che io me ne vo via; Ed ha fatta dileguar la mia speranza, come quella di un albero;	10 יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי
11 Ed ha accesa la sua ira contro a me, E mi ha reputato per uno de’ suoi nemici.	11 ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו
12 Le sue schiere son venute tutte insieme, E si hanno spianata la via contro a me, E si sono accampate intorno al mio tabernacolo.	12 יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי
13 Egli ha allontanati d’appresso a me i miei fratelli; I miei conoscenti si son del tutto alienati da me.	13 אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני
14 I miei prossimi se ne son rimasti, Ed i miei conoscenti mi hanno dimenticato.	14 חדלו קרובי ומידעי שכחוני
15 I miei famigliari, e le mie serventi, mi tengono per istraniero; Io paio loro un forestiere.	15 גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם
16 Io chiamo il mio servitore, ed egli non risponde, Quantunque io lo preghi di mia bocca.	16 לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו
17 Il mio fiato è divenuto stranio alla mia moglie, Benchè io la supplichi per li figliuoli del mio ventre.	17 רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני
18 Fino a’ piccoli fanciulli mi disdegnano; Se io mi levo, sparlano di me.	18 גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי
19 Tutti i miei consiglieri segreti mi abbominano; E quelli che io amava si son rivolti contro a me.	19 תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי
20 Le mie ossa sono attaccate alla mia pelle ed alla mia carne; E non mi è rimasto altro di salvo che la pelle d’intorno a’ miei denti.	20 בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני
21 Abbiate pietà di me, abbiate pietà di me, o voi amici miei; Perciocchè la mano del Signore mi ha toccato.	21 חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי
22 Perchè mi perseguitate voi come Iddio, E non vi saziate della mia carne?	22 למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו
23 Oh! fosser pur ora scritti i miei ragionamenti! Oh! fosser pure stampati in un libro!	23 מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו
24 Oh! fossero in sempiterno intagliati con uno scarpello di ferro E con del piombo, sopra un sasso!	24 בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון
25 Ora, quant’è a me, io so che il mio Redentore vive, E che nell’ultimo giorno egli si leverà sopra la polvere;	25 ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום
26 E quantunque, dopo la mia pelle, questo corpo sia roso, Pur vedrò con la carne mia Iddio;	26 ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה
27 Il quale io vedrò, gli occhi miei lo vedranno, e non un altro; Le mie reni si consumano in me.	27 אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי
28 Anzi dovreste dire: Perchè lo perseguitiamo noi? Poichè la radice della parola si ritrova in me.	28 כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי
29 Temiate della spada; Perciocchè il supplicio dell’iniquità è la spada; Acciocchè sappiate che vi è un giudicio	29 גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין