Évangile selon Luc 22

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 La fête des Pains sans Levain, qu’on appelle la Pâque, était proche;	1 ויקרב חג המצות הנקרא פסח
2 aussi les grands prêtres se demandaient-ils avec les maîtres de la Loi, comment faire pour le supprimer, car ils avaient peur du peuple.	2 והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם
3 C’est alors que Satan entra en Judas, surnommé Iscariote, qui était du groupe des Douze:	3 והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר
4 il alla s’entretenir avec les grands prêtres et la police du Temple sur les moyens de le leur livrer.	4 וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם
5 Ils en furent tout heureux et lui offrirent une somme d’argent.	5 וישמחו ויאתו לתת לו כסף
6 Judas accepta, et dès lors il chercha une occasion de le livrer en l’absence de la foule.	6 ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון
7 Arriva le jour des Pains sans Levain où l’on doit sacrifier la Pâque.	7 ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח
8 Jésus envoya Pierre et Jean et leur dit: "Allez nous faire les préparatifs pour que nous mangions la Pâque.”	8 וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה
9 Ils lui demandèrent: "Où veux-tu que nous la préparions?”	9 ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו
10 Jésus alors leur dit: "Lorsque vous entrerez en ville, un homme portant une cruche d’eau viendra à votre rencontre; suivez-le jusqu’à la maison où il entrera.	10 ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה
11 Vous direz au propriétaire de cette maison: Le Maître te fait dire: ‘Où est la salle où je mangerai la Pâque avec mes disciples?’	11 ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי
12 Il vous montrera à l’étage une grande pièce aménagée et vous y ferez les préparatifs.”	12 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו
13 Ils partirent donc et trouvèrent comme Jésus leur avait dit; ils firent là les préparatifs de la Pâque.	13 וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח
14 L’heure venue, Jésus s’installe pour le repas ainsi que les apôtres.	14 ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו
15 Il leur dit: "Je désirais beaucoup manger cette Pâque avec vous avant de souffrir.	15 ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי
16 Car, je vous le dis, je ne la mangerai plus avant qu’elle ne soit accomplie dans le Royaume de Dieu.”	16 כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים
17 On lui passe une coupe; il rend grâces et dit: "Prenez-la et faites-la passer entre vous.	17 ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם
18 Je vous le dis: je ne boirai plus désormais du produit de la vigne jusqu’à la venue du Royaume de Dieu.”	18 כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים
19 Il prend un pain, il rend grâces, le partage et le leur donne en disant: "Ceci est mon corps, livré pour vous: faites cela en mémoire de moi.”	19 ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני
20 Il fait de même pour la coupe après le dîner; il dit: "Cette coupe, c’est la nouvelle alliance grâce à mon sang répandu pour vous.	20 וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם
21 “Sachez-le, celui qui va me livrer est à cette table avec moi.	21 אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן
22 Pour le Fils de l’Homme, c’est le chemin qui déjà lui était assigné; mais quel malheur pour cet homme par qui il est livré!”	22 כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר
23 Alors ils commencèrent à se demander les uns aux autres lequel d’entre eux pourrait faire une telle chose.	23 והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת
24 Une discussion surgit entre eux: lequel d’entre eux était le premier?	24 וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם
25 Jésus leur dit: "Les rois des nations païennes se comportent avec elles en maîtres, et quand ils les écrasent, ils se font appeler bienfaiteurs.	25 ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד
26 Ce ne sera pas pareil chez vous: le plus grand sera comme le dernier arrivé, et celui qui est à la tête, comme celui qui sert.	26 ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת
27 “Qui donc est le plus grand: celui qui est à table, ou celui qui sert? Celui qui est à table, bien sûr; pourtant je suis au milieu de vous comme celui qui sert.	27 כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת
28 “Vous êtes ceux qui ne m’ont pas abandonné dans mes épreuves.	28 ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי
29 Aussi je fais pour vous comme mon Père a fait pour moi en me donnant la royauté:	29 לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות
30 vous mangerez et vous boirez à ma table dans mon Royaume, et vous siégerez sur des trônes pour gouverner les douze tribus d’Israël.	30 למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל
31 “Simon, Simon! Satan vous a réclamés pour vous secouer comme on fait pour le blé au tamis,	31 ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים
32 mais j’ai prié pour toi, pour que tu ne perdes pas la foi; et toi, lorsque tu seras revenu, affermis tes frères.”	32 ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך
33 Pierre lui dit: "Seigneur, je suis prêt à te suivre en prison et jusqu’à la mort.”	33 והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות
34 Jésus lui répond: "Je te le dis, Pierre: le coq ne chantera pas cette nuit avant que tu n’aies affirmé par trois fois que tu ne me connais pas.”	34 ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו
35 Jésus leur dit: "Lorsque je vous ai envoyés sans bourse, ni sac, ni chaussures, quelque chose vous a-t-il manqué?” Ils répondent: "Non.”	35 ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר
36 Alors il reprend: "Mais maintenant, si quelqu’un a une bourse, qu’il la prenne, et de même celui qui a un sac, et que celui qui n’a pas d’épée vende son manteau pour en acheter une.	36 ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב
37 Car, je vous le dis, il faut que s’accomplisse en ma personne cette Écriture: on l’a mis au rang des malfaiteurs. De fait, ce qui me concerne touche à sa fin.”	37 כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו
38 Ils lui disent: "Seigneur, il y a ici deux épées.” Et lui répond: "C’est assez!”	38 ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די
39 Sortant de là, il se dirige selon son habitude vers le Mont des Oliviers et ses disciples le suivent.	39 ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו
40 Arrivé en ce lieu il leur dit: "Priez, pour ne pas être pris par la tentation.”	40 ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון
41 Puis il s’éloigne d’eux, à la distance d’un jet de pierre,	41 והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר
42 et fléchissant les genoux il fait cette prière: "Père, si tu le veux, fais passer cette coupe loin de moi. Cependant, que ce ne soit pas ma volonté mais la tienne qui s’accomplisse.”	42 אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך
43 C’est alors que du ciel un ange lui apparaît, qui le réconforte.	43 וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו
44 Jésus est entré en agonie et il prie plus intensément; sa sueur se change en gouttes de sang qui tombent à terre.	44 ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ
45 Quand il se relève de sa prière et revient vers les disciples, il les trouve endormis, accablés de tristesse.	45 ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון
46 Alors il leur dit: "Vous dormez? Levez-vous donc et priez pour ne pas être pris par la tentation.”	46 ]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו
47 Il parlait encore lorsque arriva une troupe avec, en tête, le dénommé Judas, l’un des Douze. Comme il s’approchait de Jésus pour l’embrasser,	47 ]74-64[
48 Jésus lui dit: "Judas, c’est donc par un baiser que tu livres le Fils de l’Homme?”	48 ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם
49 Ceux qui entouraient Jésus devinèrent ce qui allait se passer; ils dirent: "Seigneur, allons-nous frapper de l’épée?”	49 והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב
50 L’un d’eux frappa le serviteur du Grand Prêtre et lui trancha l’oreille droite.	50 ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית
51 Mais Jésus intervint avec ces mots: "Restez-en là.” Puis il toucha l’oreille de cet homme et le guérit.	51 ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו
52 Jésus dit alors à ceux qui étaient venus le surprendre, grands prêtres, gardes du Temple et Anciens: "Vous êtes partis en expédition avec épées et gourdins, comme pour prendre un bandit;	52 ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות
53 pourquoi ne m’avez-vous pas arrêté lorsque, jour après jour, j’étais avec vous dans le Temple? Mais c’est votre heure lorsque règnent les ténèbres.”	53 ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך
54 Après s’être emparés de Jésus, ils l’emmenèrent et le firent entrer dans la maison du Grand Prêtre; Pierre les suivait à distance.	54 ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק
55 Au milieu de la cour ils avaient allumé un feu autour duquel ils étaient assis, et Pierre vint s’asseoir au milieu d’eux.	55 ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם
56 Comme il était là assis, à la clarté du feu, une jeune servante le dévisage et dit: "Celui-ci était aussi avec lui!”	56 ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו
57 Pierre le nie: "Femme, je ne le connais pas.”	57 ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו
58 Peu de temps après un autre le voit et dit: "Toi aussi tu es du groupe.” Et Pierre de dire: "Non, je n’en suis pas.”	58 ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני
59 Une heure à peu près s’écoule, et un autre revient à la charge: "C’est exact, celui-ci aussi était avec lui. D’ailleurs, c’est un Galiléen!”	59 ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי
60 Et Pierre répond: "Je ne sais pas ce que tu veux dire!” Il n’avait pas fini de parler que le coq chanta.	60 ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא
61 Le Seigneur se retourna et regarda Pierre; Pierre alors se rappela la parole du Seigneur qui lui avait dit: “Aujourd’hui même, avant que le coq ne chante, tu m’auras renié trois fois.”	61 ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים
62 Il sortit au-dehors et pleura amèrement.	62 ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי
63 Au même moment les hommes qui détenaient Jésus commencèrent à le tourner en ridicule et à le frapper.	63 והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו
64 Ils lui avaient couvert le visage et ils lui demandaient: "Fais le prophète: qui t’a frappé?”	64 ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך
65 Ils lui lançaient encore bien d’autres insultes.	65 ועוד גדופים אחרים הרבו עליו
66 Au lever du jour se réunirent les Anciens du peuple, les grands prêtres et les maîtres de la Loi, et l’on amena Jésus devant leur Conseil, ou Sanhédrin.	66 ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו
67 Là ils lui dirent: "Es-tu le Messie? Réponds-nous!” Jésus leur répondit: "Si je vous le dis vous ne croirez pas,	67 ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו
68 et si je vous interroge, vous ne répondrez pas.	68 וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני
69 Mais désormais le Fils de l’Homme siégera à la droite de la Puissance divine.”	69 אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים
70 Ils lui dirent: "Tu es donc le Fils de Dieu?” Il répondit: "Vous venez de le dire: je le suis.”	70 ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא
71 Et eux de dire: "Qu’avons-nous encore besoin de témoignages? Nous l’avons entendu nous-mêmes de sa bouche!”	71 ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו