Livre des Psaumes 78

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Méditation d’Asaf. Écoute, ô mon peuple, cet enseignement, prends au sérieux ces paroles de ma bouche.	1 משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי פי
2 Je te parle: c’est un poème, je reprendrai les énigmes du passé.	2 אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם
3 Ce qu’on nous a transmis, et ce que nous savons, ce que nos pères nous ont raconté,	3 אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו
4 il ne faut pas que nos fils l’ignorent. Nous redirons à la génération qui monte les exploits du Seigneur, sa puissance, les merveilles qu’il a faites.	4 לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה
5 Il enracina en Jacob ses déclarations, à Israël il donna une loi. Puis il ordonna à nos pères de le faire connaître à leurs enfants,	5 ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם
6 pour que leurs successeurs en aient la connaissance, tous ces fils qui allaient naître. Ils devaient se charger d’en instruire leurs fils	6 למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם
7 pour que ceux-ci mettent en Dieu leur espoir, qu’ils n’oublient pas les exploits de leur Dieu mais qu’ils observent ses lois;	7 וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו
8 qu’ils n’aillent pas imiter leurs pères, cette génération rebelle et révoltée, incapable de fixer sa décision, dont l’esprit n’était pas fidèle à Dieu.	8 ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו
9 Voyez Éphraïm et ses tireurs à l’arc: ils ont pris la fuite au jour du combat.	9 בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב
10 C’est qu’ils ne respectaient pas l’alliance de Dieu, ils avaient refusé de suivre sa loi.	10 לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת
11 Ils avaient oublié ses exploits, ses merveilles déjà faites sous leurs yeux.	11 וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם
12 Quelles merveilles ne fit-il pas devant leurs pères, au pays d’Égypte, aux champs de Tanis?	12 נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צען
13 Il ouvrit la mer et les fit passer entre deux barrières d’eau.	13 בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד
14 Il les guida de jour par une nuée, et chaque nuit, par une lueur de feu.	14 וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש
15 Il fendit les roches dans le désert afin qu’ils aient, pour boire, toute l’eau du monde.	15 יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה
16 Il fit jaillir des ruisseaux de la roche, des eaux qui s’écoulaient comme les eaux d’un fleuve.	16 ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים
17 Mais ils recommencèrent à pécher contre lui: aux terres arides ils ont défié le Très-Haut.	17 ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה
18 Ils voulurent le mettre à l’épreuve, ils lui demandèrent à manger pour survivre,	18 וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם
19 avec des paroles insultantes pour Dieu. Ils disaient: “Dieu en est-il capable, va-t-il nous dresser la table au désert?	19 וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר
20 Il a frappé la roche et l’eau a coulé, des torrents se sont échappés; sera-t-il capable aussi de donner du pain, de servir de la viande à son peuple?”	20 הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו
21 Le Seigneur avait entendu, il s’emporta; un feu flamba contre Jacob, une fois de plus la colère frappa Israël.	21 לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל
22 C’est qu’ils n’avaient pas cru en Dieu, ils n’avaient pas compté sur lui pour les sauver.	22 כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו
23 Mais il donna un ordre aux nuées d’en haut, il ouvrit les portillons du firmament.	23 ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח
24 Il leur fit pleuvoir le manger: c’était la manne, le blé céleste.	24 וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו
25 Et l’homme a mangé le pain des Forts quand Dieu donnait à la pause autant qu’on en voulait.	25 לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע
26 Il fit souffler dans les cieux le vent d’est, il déchaîna sa force avec le vent du sud	26 יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן
27 et fit pleuvoir sur eux, non la poussière mais la viande, des volailles sans nombre comme sables des mers,	27 וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף
28 qui tombaient dans leur camp tout autour de leurs tentes.	28 ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו
29 Ils mangèrent plus que leur compte: c’était tout leur désir et Dieu l’avait comblé.	29 ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם
30 Le désir était encore là, dans leur cœur, et la nourriture encore dans leur bouche,	30 לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם
31 quand la colère de Dieu se retourna contre eux. Il fit périr les plus solides d’entre eux, il massacra l’élite de la jeunesse d’Israël.	31 ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע
32 Après tout cela ils péchèrent encore, ils ne croyaient toujours pas à ses miracles.	32 בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו
33 Aussi Dieu, d’un souffle, éteignait leurs jours, leurs années s’achevaient dans l’épouvante.	33 ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה
34 Quand Dieu les massacrait, ils le cherchaient, ils revenaient, ils étaient tout à lui.	34 אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל
35 Ils se rappelaient que Dieu est leur rocher, que le Très-Haut est leur rédempteur.	35 ויזכרו כי אלהים צורם ואל עליון גאלם
36 Mais tout restait en paroles, leur langue ne pouvait que mentir	36 ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו
37 car leur cœur ne se donnait pas à fond: ils n’avaient pas foi en son alliance.	37 ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו
38 Lui était toujours tendresse et compassion, il pardonnait la faute plutôt que de les perdre. Que de fois n’a-t-il pas fait taire sa colère au lieu de réveiller toute sa fureur!	38 והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו
39 Ils ne sont que chair, se disait-il, quand le souffle s’échappe, il ne revient pas.	39 ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב
40 Comme ils l’ont défié au désert, comme ils ont su l’énerver dans la steppe!	40 כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון
41 Une fois de plus ils mettaient Dieu à l’épreuve, ils exaspéraient le Saint d’Israël.	41 וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו
42 Ils ne pensaient plus à son intervention au jour qu’il les sauva de l’adversaire,	42 לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר
43 quand il fit en Égypte des signes, des miracles en terre de Tanis.	43 אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען
44 Il avait changé les eaux du fleuve en sang, l’eau des ruisseaux n’était plus bonne à boire.	44 ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון
45 Puis c’étaient des moustiques pour les dévorer, et des grenouilles qui faisaient des ravages.	45 ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם
46 Il avait livré leurs récoltes au criquet, la sauterelle avait mangé tout leur travail.	46 ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה
47 Les grêlons massacraient la vigne, le givre avait tué le sycomore.	47 יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל
48 Il avait livré à la grêle leur bétail, la foudre tombait sur leurs bêtes.	48 ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים
49 Il déchaîna sur eux l’ardeur de sa colère, et ce fut l’emportement, la fureur, la détresse, un bel envoi d’anges de malheur.	49 ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים
50 Comme il donnait libre cours à sa colère, il ne leur épargna pas même la mort: il les livra à la peste.	50 יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר
51 Il frappa tout premier-né en Égypte, les premiers engendrés dans les tentes de Kam.	51 ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם
52 Alors il fit partir son peuple, ses brebis, il guida son troupeau au désert.	52 ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר
53 Il les fit aller sûrs et sans crainte tandis que la mer passait sur leurs ennemis.	53 וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים
54 Il les fit entrer dans ses frontières saintes, les montagnes que lui-même a conquises.	54 ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו
55 Il chassa devant eux les nations, pour installer dans leurs tentes les tribus d’Israël et répartir au cordeau cet héritage.	55 ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל
56 Mais eux, ils défiaient le Dieu Très-Haut, ils le mettaient à l’épreuve: ils ne tenaient pas compte de ses paroles.	56 וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו
57 Ils déviaient comme leurs pères, ils trahissaient, ils se retournaient comme l’arc qui tire à faux.	57 ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה
58 Leurs sanctuaires l’ont irrité, leurs idoles l’ont rendu jaloux.	58 ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו
59 Dieu les entendait, il s’est emporté, il a rejeté pour de bon Israël.	59 שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל
60 Il abandonna sa demeure de Silo, sa tente qu’il avait plantée chez les hommes.	60 ויטש משכן שלו אהל שכן באדם
61 Il voulut que sa Gloire aille en captivité, que son diadème tombe aux mains de l’ennemi.	61 ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר
62 Il en voulait tellement aux siens qu’il livra son peuple à l’épée.	62 ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר
63 Les garçons périrent dans les flammes et les filles restèrent sans se marier.	63 בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו
64 Ses prêtres tombèrent sous l’épée et leurs veuves ne se lamentèrent pas.	64 כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה
65 Mais le Seigneur, comme un dormeur, se réveilla, comme un homme solide qui a cuvé son vin.	65 ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין
66 Il frappa l’adversaire par derrière, il le laissa humilié pour toujours.	66 ויך צריו אחור חרפת עולם נתן למו
67 Puis il a écarté la famille de Joseph, il n’a pas choisi la tribu d’Éphraïm.	67 וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר
68 Son choix est allé à la tribu de Juda, à ce mont Sion qu’il aimait.	68 ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב
69 Il a bâti son sanctuaire, pareil aux montagnes, et comme le monde, stable à jamais.	69 ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם
70 Il a choisi David, son serviteur, qu’il trouva à l’enclos des moutons	70 ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן
71 alors qu’il soignait les brebis mères. Il lui a fait paître Jacob, son peuple, Israël, son héritage.	71 מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו
72 Il s’est fait leur pasteur, son cœur était sans faille, et d’une main sage, il les guidait.	72 וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם