Deuxième livre des Rois 25

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 En la neuvième année du règne de Sédécias, le dixième jour du dixième mois, Nabukodonozor, roi de Babylone, arriva avec toute son armée devant Jérusalem. Ils campèrent face à la ville et construisirent un retranchement tout autour:	1 ויהי בשנת התשיעית למלכו בחדש העשירי בעשור לחדש בא נבכדנאצר מלך בבל הוא וכל חילו על ירושלם ויחן עליה ויבנו עליה דיק סביב
2 elle fut assiégée jusqu’en la onzième année du roi Sédécias.	2 ותבא העיר במצור עד עשתי עשרה שנה למלך צדקיהו
3 Le 9 du quatrième mois, la famine était telle dans la ville qu’il n’y avait plus de pain pour le peuple-du-pays.	3 בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעם הארץ
4 C’est alors que s’ouvrit une brèche dans le rempart et, de nuit, tous les hommes de guerre s’enfuirent par la Porte-entre-les-Deux-Murs qui domine le jardin du roi, et ils prirent le chemin de la Steppe.	4 ותבקע העיר וכל אנשי המלחמה הלילה דרך שער בין החמתים אשר על גן המלך וכשדים על העיר סביב וילך דרך הערבה
5 L’armée des Kaldéens se lança à la poursuite du roi; ils l’atteignirent dans la plaine de Jéricho et toute sa troupe se dispersa loin de lui.	5 וירדפו חיל כשדים אחר המלך וישגו אתו בערבות ירחו וכל חילו נפצו מעליו
6 On saisit le roi et on l’amena devant le roi de Babylone, à Ribla; on le fit passer en jugement.	6 ויתפשו את המלך ויעלו אתו אל מלך בבל רבלתה וידברו אתו משפט
7 Le roi de Babylone égorgea les fils de Sédécias sous ses yeux, puis il lui creva les yeux et l’emmena à Babylone enchaîné d’une double chaîne de bronze.	7 ואת בני צדקיהו שחטו לעיניו ואת עיני צדקיהו עור ויאסרהו בנחשתים ויבאהו בבל
8 Le 7 du cinquième mois, on était dans la dix-neuvième année de Nabukodonozor, roi de Babylone, ce fut l’entrée à Jérusalem de Nébouzaradan, chef des gardes et officier du roi de Babylone.	8 ובחדש החמישי בשבעה לחדש היא שנת תשע עשרה שנה למלך נבכדנאצר מלך בבל בא נבוזראדן רב טבחים עבד מלך בבל ירושלם
9 Il brûla la Maison de Yahvé, le palais royal, et toutes les maisons de Jérusalem.	9 וישרף את בית יהוה ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלם ואת כל בית גדול שרף באש
10 Les troupes kaldéennes qui accompagnaient le chef des gardes détruisirent le rempart tout autour de Jérusalem.	10 ואת חומת ירושלם סביב נתצו כל חיל כשדים אשר רב טבחים
11 Nébouzaradan, chef des gardes, déporta le reste de la population: ceux qui étaient restés dans la ville, ceux qui avaient déserté pour passer au roi de Babylone et le reste des artisans.	11 ואת יתר העם הנשארים בעיר ואת הנפלים אשר נפלו על המלך בבל ואת יתר ההמון הגלה נבוזראדן רב טבחים
12 Le chef des gardes laissa les petites gens du pays pour travailler comme vignerons et cultivateurs.	12 ומדלת הארץ השאיר רב טבחים לכרמים וליגבים
13 Les Kaldéens brisèrent les colonnes de bronze de la Maison de Yahvé, les bases et la Mer de bronze qui étaient dans la Maison de Yahvé, et ils emportèrent tout ce bronze à Babylone.	13 ואת עמודי הנחשת אשר בית יהוה ואת המכנות ואת ים הנחשת אשר בבית יהוה שברו כשדים וישאו את נחשתם בבלה
14 Ils emmenèrent aussi les chaudrons, les pelles, les couteaux, les coupes et tous les objets de bronze qui servaient au culte.	14 ואת הסירת ואת היעים ואת המזמרות ואת הכפות ואת כל כלי הנחשת אשר ישרתו בם לקחו
15 Le chef des gardes prit encore les brûloirs et les cruchettes, tout ce qui était en or ou en argent.	15 ואת המחתות ואת המזרקות אשר זהב זהב ואשר כסף כסף לקח רב טבחים
16 Les deux colonnes, la Mer et ses bases que Salomon avait faites pour la Maison de Yahvé, cela représentait un poids de bronze incalculable.	16 העמודים שנים הים האחד והמכנות אשר עשה שלמה לבית יהוה לא היה משקל לנחשת כל הכלים האלה
17 En effet, la hauteur d’une colonne était de 18 coudées, elle était surmontée d’un chapiteau de bronze, et la hauteur d’un chapiteau était de trois coudées. Il y avait aussi le filet et les grenades qui entouraient le chapiteau, ils étaient en bronze; les deux colonnes étaient semblables.	17 שמנה עשרה אמה קומת העמוד האחד וכתרת עליו נחשת וקומת הכתרת שלש אמה ושבכה ורמנים על הכתרת סביב הכל נחשת וכאלה לעמוד השני על השבכה
18 Le chef des gardes prit Séraya, le chef des prêtres, Séfanyas, le prêtre en second, et les trois gardiens des portes.	18 ויקח רב טבחים את שריה כהן הראש ואת צפניהו כהן משנה ואת שלשת שמרי הסף
19 Il prit encore un eunuque de la ville qui était préposé aux hommes de troupes, cinq hommes attachés au service personnel du roi qui se trouvaient dans la ville, le secrétaire du chef de l’armée, celui qui recrutait parmi le peuple-du-pays, et 60 de ceux-ci qui se trouvaient alors dans la ville.	19 ומן העיר לקח סריס אחד אשר הוא פקיד על אנשי המלחמה וחמשה אנשים מראי פני המלך אשר נמצאו בעיר ואת הספר שר הצבא המצבא את עם הארץ וששים איש מעם הארץ הנמצאים בעיר
20 Nébouzaradan, chef des gardes, les arrêta et les amena au roi de Babylone à Ribla.	20 ויקח אתם נבוזראדן רב טבחים וילך אתם על מלך בבל רבלתה
21 Le roi de Babylone les fit mettre à mort à Ribla, au pays de Hamat. Ainsi Juda fut déporté loin de sa terre.	21 ויך אתם מלך בבל וימיתם ברבלה בארץ חמת ויגל יהודה מעל אדמתו
22 Nabukodonozor, roi de Babylone, avait laissé une partie de la population dans le pays de Juda; il lui donna comme gouverneur Godolias, fils d’Ahikam, fils de Chafan.	22 והעם הנשאר בארץ יהודה אשר השאיר נבוכדנאצר מלך בבל ויפקד עליהם את גדליהו בן אחיקם בן שפן
23 Lorsque les chefs d’armée et leurs hommes apprirent que le roi de Babylone avait mis en place Godolias, ils vinrent le trouver à Mispa: c’était Ismaël, fils de Nétanya, Yohanan, fils de Karéa, Séraya, fils de Tanhoumet, qui était de Nétofa, Yaazanya du pays de Maaka. Ils vinrent donc avec leurs troupes.	23 וישמעו כל שרי החילים המה והאנשים כי הפקיד מלך בבל את גדליהו ויבאו אל גדליהו המצפה וישמעאל בן נתניה ויוחנן בן קרח ושריה בן תנחמת הנטפתי ויאזניהו בן המעכתי המה ואנשיהם
24 Godolias leur prêta serment à eux et à leurs hommes. Il leur dit: “N’ayez pas peur des Kaldéens, restez dans le pays, servez le roi de Babylone et tout ira bien pour vous.”	24 וישבע להם גדליהו ולאנשיהם ויאמר להם אל תיראו מעבדי הכשדים שבו בארץ ועבדו את מלך בבל ויטב לכם
25 Mais au septième mois, Ismaël fils de Nétanya, fils d’Élichama, qui était de la famille royale, arriva avec dix hommes et mit à mort Godolias ainsi que les Judéens et les Kaldéens qui étaient auprès de lui à Mispa.	25 ויהי בחדש השביעי בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע מזרע המלוכה ועשרה אנשים אתו ויכו את גדליהו וימת ואת היהודים ואת הכשדים אשר היו אתו במצפה
26 Alors tout le peuple, du plus petit jusqu’au plus grand, s’enfuit en Égypte avec les chefs de l’armée par peur des Kaldéens.	26 ויקמו כל העם מקטן ועד גדול ושרי החילים ויבאו מצרים כי יראו מפני כשדים
27 En la trente-septième année de la déportation de Joïakin, roi de Juda, au douzième mois, le 27 du mois, Évil-Mérodak, roi de Babylone, fit grâce à Joïakin, roi de Juda, et le sortit de prison. Évil-Mérodak, qui était monté sur le trône cette année-là,	27 ויהי בשלשים ושבע שנה לגלות יהויכין מלך יהודה בשנים עשר חדש בעשרים ושבעה לחדש נשא אויל מרדך מלך בבל בשנת מלכו את ראש יהויכין מלך יהודה מבית כלא
28 se lia d’amitié avec Joïakin, il plaça son trône au-dessus des trônes des autres rois déportés avec lui à Babylone.	28 וידבר אתו טבות ויתן את כסאו מעל כסא המלכים אשר אתו בבבל
29 Il lui fit enlever ses vêtements de prisonnier, et désormais, jusqu’à la fin de sa vie, Joïakin prit ses repas à la table du roi.	29 ושנא את בגדי כלאו ואכל לחם תמיד לפניו כל ימי חייו
30 Sa nourriture fut constamment assurée par le roi de Babylone, jour après jour, jusqu’à la fin de sa vie.	30 וארחתו ארחת תמיד נתנה לו מאת המלך דבר יום ביומו כל ימי חיו