Premier livre des Rois 22

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 La paix entre Aram et Israël dura trois ans.	1 וישבו שלש שנים אין מלחמה בין ארם ובין ישראל
2 La troisième année, comme Josaphat roi de Juda était descendu chez le roi d’Israël,	2 ויהי בשנה השלישית וירד יהושפט מלך יהודה אל מלך ישראל
3 celui-ci dit à ses serviteurs: “Avez-vous oublié que Ramot de Galaad est à nous? Nous ne faisons rien pour la reprendre au roi d’Aram.”	3 ויאמר מלך ישראל אל עבדיו הידעתם כי לנו רמת גלעד ואנחנו מחשים מקחת אתה מיד מלך ארם
4 Il dit alors à Josaphat: “Viendras-tu combattre avec moi à Ramot de Galaad?” Josaphat répondit au roi d’Israël: “Moi, mon peuple et mes chevaux, nous ne ferons qu’un avec toi, ton peuple et tes chevaux.”	4 ויאמר אל יהושפט התלך אתי למלחמה רמת גלעד ויאמר יהושפט אל מלך ישראל כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך
5 Cependant Josaphat dit au roi d’Israël: “J’aimerais consulter la parole de Yahvé.”	5 ויאמר יהושפט אל מלך ישראל דרש נא כיום את דבר יהוה
6 Le roi d’Israël rassembla les prophètes - ils étaient bien 400 - et il leur dit: “Faut-il que j’attaque Ramot de Galaad ou faut-il que j’y renonce?” Ils répondirent: “Pars en campagne et le Seigneur la livrera entre les mains du roi.”	6 ויקבץ מלך ישראל את הנביאים כארבע מאות איש ויאמר אלהם האלך על רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמרו עלה ויתן אדני ביד המלך
7 Josaphat dit alors: “N’y a-t-il pas ici un prophète de Yahvé par lequel nous puissions le consulter?”	7 ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאותו
8 Le roi d’Israël répondit à Josaphat: “Si, il y a encore un homme par qui l’on pourrait consulter Yahvé, mais je le déteste car il ne me prophétise jamais rien de bon, seulement le mal; c’est Michée fils de Yimla.” Josaphat dit: “Que le roi ne parle pas ainsi!”	8 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש אחד לדרש את יהוה מאתו ואני שנאתיו כי לא יתנבא עלי טוב כי אם רע מיכיהו בן ימלה ויאמר יהושפט אל יאמר המלך כן
9 Le roi d’Israël appela un serviteur et lui dit: “Va tout de suite chercher Michée fils de Yimla.”	9 ויקרא מלך ישראל אל סריס אחד ויאמר מהרה מיכיהו בן ימלה
10 Le roi d’Israël et Josaphat, roi de Juda, étaient assis chacun sur son trône, en costume de cérémonie, sur l’aire qui est à l’entrée de la porte de Samarie, et tous les prophètes continuaient de prophétiser devant eux.	10 ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה ישבים איש על כסאו מלבשים בגדים בגרן פתח שער שמרון וכל הנביאים מתנבאים לפניהם
11 Sédécias fils de Kénaana s’était fait des cornes de fer, il disait: “Voici ce que dit Yahvé: Je te les donne pour frapper les Araméens jusqu’au dernier.”	11 ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר יהוה באלה תנגח את ארם עד כלתם
12 Et tous les prophètes ne faisaient qu’un pour dire: “Pars en campagne contre Ramot de Galaad, tu seras vainqueur, Yahvé la livrera entre les mains du roi!”	12 וכל הנבאים נבאים כן לאמר עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך
13 Le messager qui était allé chercher Michée lui dit: “Tous les prophètes comme un seul homme encouragent le roi. Tu as intérêt à parler comme eux: annonce le succès.”	13 והמלאך אשר הלך לקרא מיכיהו דבר אליו לאמר הנה נא דברי הנביאים פה אחד טוב אל המלך יהי נא דבריך כדבר אחד מהם ודברת טוב
14 Mais Michée répondit: “Aussi vrai que Yahvé est vivant, je ne dirai que ce que Yahvé me dira.”	14 ויאמר מיכיהו חי יהוה כי את אשר יאמר יהוה אלי אתו אדבר
15 Il arriva donc devant le roi, et le roi lui demanda: “Michée, faut-il que nous allions combattre à Ramot de Galaad, ou devons-nous y renoncer?” Michée répondit: “Pars en campagne et tu seras vainqueur; Yahvé la livrera entre les mains du roi!”	15 ויבוא אל המלך ויאמר המלך אליו מיכיהו הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם נחדל ויאמר אליו עלה והצלח ונתן יהוה ביד המלך
16 Mais le roi lui dit: “Combien de fois faut-il que je te demande au nom de Yahvé de ne me dire que la vérité?”	16 ויאמר אליו המלך עד כמה פעמים אני משבעך אשר לא תדבר אלי רק אמת בשם יהוה
17 Alors Michée répondit: “J’ai vu tout Israël dispersé sur les montagnes comme des brebis qui n’ont plus de berger, et Yahvé disait: Ils n’ont plus de maître, que chacun retourne chez soi.”	17 ויאמר ראיתי את כל ישראל נפצים אל ההרים כצאן אשר אין להם רעה ויאמר יהוה לא אדנים לאלה ישובו איש לביתו בשלום
18 Le roi d’Israël se tourna vers Josaphat: “Je te l’avais bien dit, il ne me prophétise jamais rien de bon, seulement le mal.”	18 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט הלוא אמרתי אליך לוא יתנבא עלי טוב כי אם רע
19 Michée ajouta: “Écoute cette parole de Yahvé: J’ai vu Yahvé qui siégeait sur son trône, avec toute l’armée des cieux à sa droite et à sa gauche.	19 ויאמר לכן שמע דבר יהוה ראיתי את יהוה ישב על כסאו וכל צבא השמים עמד עליו מימינו ומשמאלו
20 Et Yahvé a dit: ‘Qui trompera le roi d’Israël pour qu’il parte en campagne et se fasse tuer à Ramot de Galaad?’ L’un répondait d’une façon, l’autre d’une autre.	20 ויאמר יהוה מי יפתה את אחאב ויעל ויפל ברמת גלעד ויאמר זה בכה וזה אמר בכה
21 “Alors l’Esprit s’est avancé et il s’est tenu devant Yahvé: ‘Moi, a-t-il dit, je le tromperai.’ Yahvé lui a demandé: ‘Comment cela?’	21 ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהוה אליו במה
22 Il a répondu: ‘Je vais aller et je me ferai esprit de mensonge dans la bouche de tous ses prophètes.’ Alors Yahvé lui a répondu: ‘Tu réussiras, tu arriveras à le tromper: pars et fais comme tu l’as dit.’	22 ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן
23 Sache donc que Yahvé a mis un esprit de mensonge dans la bouche de tous les prophètes qui sont ici, parce que lui, Yahvé, a décidé ta perte.”	23 ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בפי כל נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה
24 À ce moment Sédécias, fils de Kénaana, s’avança et gifla Michée; il dit: “Par où l’esprit de Yahvé est-il sorti de moi pour te parler?”	24 ויגש צדקיהו בן כנענה ויכה את מיכיהו על הלחי ויאמר אי זה עבר רוח יהוה מאתי לדבר אותך
25 Michée lui répondit: “Tu le sauras le jour où tu fuiras de chambre en chambre pour te cacher.”	25 ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשר תבא חדר בחדר להחבה
26 Alors le roi prit la parole: “Arrête cet homme et confie-le à Amon, le gouverneur de la ville, et à Yoach, fils du roi.	26 ויאמר מלך ישראל קח את מיכיהו והשיבהו אל אמן שר העיר ואל יואש בן המלך
27 Vous leur direz: Voici l’ordre du roi: Mettez cet homme en prison, vous ne lui donnerez qu’une maigre ration de pain et d’eau jusqu’à ce que je revienne victorieux.”	27 ואמרת כה אמר המלך שימו את זה בית הכלא והאכילהו לחם לחץ ומים לחץ עד באי בשלום
28 Michée lui dit alors: “Si tu reviens victorieux, ce sera le signe que Yahvé n’a pas parlé par moi.”	28 ויאמר מיכיהו אם שוב תשוב בשלום לא דבר יהוה בי ויאמר שמעו עמים כלם
29 Le roi d’Israël et le roi de Juda, Josaphat, partirent en campagne contre Ramot de Galaad.	29 ויעל מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה רמת גלעד
30 Le roi d’Israël dit à Josaphat: “Je vais me déguiser pour aller combattre, mais toi, porte ton costume.” Et le roi d’Israël se déguisa pour aller au combat.	30 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט התחפש ובא במלחמה ואתה לבש בגדיך ויתחפש מלך ישראל ויבוא במלחמה
31 Or le roi d’Aram avait donné cet ordre à ses 32 chefs de chars: “N’attaquez ni petit ni grand, mais seulement le roi d’Israël.”	31 ומלך ארם צוה את שרי הרכב אשר לו שלשים ושנים לאמר לא תלחמו את קטן ואת גדול כי אם את מלך ישראל לבדו
32 Lorsque les chefs de chars aperçurent Josaphat, ils se dirent: “Sûrement c’est le roi d’Israël.” Et ils se dirigèrent vers lui pour l’attaquer. Mais Josaphat poussa un cri;	32 ויהי כראות שרי הרכב את יהושפט והמה אמרו אך מלך ישראל הוא ויסרו עליו להלחם ויזעק יהושפט
33 lorsque les chefs de chars virent que ce n’était pas le roi d’Israël, ils se détournèrent de lui.	33 ויהי כראות שרי הרכב כי לא מלך ישראל הוא וישובו מאחריו
34 Au même moment un soldat tira avec son arc sans savoir sur qui, et il atteignit le roi d’Israël entre les attaches et la cuirasse. Le roi dit à son conducteur de char: “Fais demi-tour et fais-moi sortir de la mêlée, je suis blessé.”	34 ואיש משך בקשת לתמו ויכה את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכבו הפך ידך והוציאני מן המחנה כי החליתי
35 Mais le combat était très rude ce jour-là, il fallut maintenir le roi debout sur son char face aux Araméens, et le soir il mourut. Le sang de sa blessure avait coulé à l’intérieur du char.	35 ותעלה המלחמה ביום ההוא והמלך היה מעמד במרכבה נכח ארם וימת בערב ויצק דם המכה אל חיק הרכב
36 Au coucher du soleil, un cri parcourut le camp: “Que chacun rentre dans sa ville, que chacun retourne à sa terre:	36 ויעבר הרנה במחנה כבא השמש לאמר איש אל עירו ואיש אל ארצו
37 le roi est mort!” On le ramena à Samarie, et là on l’enterra.	37 וימת המלך ויבוא שמרון ויקברו את המלך בשמרון
38 On lava le char à l’étang de Samarie; les chiens léchèrent le sang et les prostituées s’y baignèrent, comme Yahvé l’avait annoncé.	38 וישטף את הרכב על ברכת שמרון וילקו הכלבים את דמו והזנות רחצו כדבר יהוה אשר דבר
39 Le reste des actes d’Akab, tout ce qu’il a fait, le palais d’ivoire qu’il s’est construit, les villes qu’il a bâties, cela n’est-il pas écrit dans le livre des Chroniques des rois d’Israël?	39 ויתר דברי אחאב וכל אשר עשה ובית השן אשר בנה וכל הערים אשר בנה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל
40 Akab se coucha avec ses pères et son fils Okozias régna à sa place.	40 וישכב אחאב עם אבתיו וימלך אחזיהו בנו תחתיו
41 Josaphat, fils d’Aza, devint roi de Juda l’an quatre du règne d’Akab d’Israël.	41 ויהושפט בן אסא מלך על יהודה בשנת ארבע לאחאב מלך ישראל
42 Josaphat avait 35 ans lorsqu’il devint roi et il régna 25 ans à Jérusalem; sa mère Azouba était fille de Chilhi.	42 יהושפט בן שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו עזובה בת שלחי
43 Il suivit pas à pas les traces de son père Aza, il ne s’en détourna pas: il fit ce qui est juste aux yeux de Yahvé.	43 וילך בכל דרך אסא אביו לא סר ממנו לעשות הישר בעיני יהוה אך הבמות לא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות
44 Cependant les Hauts-Lieux ne disparurent pas, le peuple continuait d’offrir des sacrifices et de l’encens sur les Hauts-Lieux.	44 וישלם יהושפט עם מלך ישראל
45 Josaphat fut en paix avec le roi d’Israël.	45 ויתר דברי יהושפט וגבורתו אשר עשה ואשר נלחם הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה
46 Le reste des actes de Josaphat, ses exploits, les guerres qu’il fit, tout cela n’est-il pas écrit dans le livre des Chroniques des rois de Juda?	46 ויתר הקדש אשר נשאר בימי אסא אביו בער מן הארץ
47 Il fit disparaître du pays les prostitués sacrés qui étaient restés au temps de son père Aza.	47 ומלך אין באדום נצב מלך
48 En ce temps-là il n’y avait pas de roi en Édom, mais seulement un gouverneur royal.	48 יהושפט עשר אניות תרשיש ללכת אופירה לזהב ולא הלך כי נשברה אניות בעציון גבר
49 Josaphat avait construit 10 vaisseaux de Tarsis pour aller chercher de l’or à Ofir, mais on n’y alla pas, car ses vaisseaux se brisèrent à Ézyon-Guéber.	49 אז אמר אחזיהו בן אחאב אל יהושפט ילכו עבדי עם עבדיך באניות ולא אבה יהושפט
50 À cette occasion Okozias, fils d’Akab, dit à Josaphat: “Laisse mes serviteurs s’embarquer avec les tiens sur les vaisseaux.” Mais Josaphat refusa.	50 וישכב יהושפט עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד אביו וימלך יהורם בנו תחתיו
51 Lorsque Josaphat se coucha avec ses pères, on l’enterra avec ses pères dans la cité de David son ancêtre. Joram, son fils, régna à sa place.	51 אחזיהו בן אחאב מלך על ישראל בשמרון בשנת שבע עשרה ליהושפט מלך יהודה וימלך על ישראל שנתים
52 Okozias fils d’Akab devint roi d’Israël à Samarie l’an 17 du règne de Josaphat de Juda; il régna deux ans sur Israël.	52 ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך אביו ובדרך אמו ובדרך ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל
53 Il fit ce qui est mal aux yeux de Yahvé et suivit les traces de son père et de sa mère; il imita la conduite de Jéroboam, fils de Nabat, qui avait fait pécher Israël. Il mit en colère Yahvé, Dieu d’Israël, comme l’avait fait son père, car il servait Baal et se prosternait devant lui.	53 ויעבד את הבעל וישתחוה לו ויכעס את יהוה אלהי ישראל ככל אשר עשה אביו