Lettera agli Ebrei - Hebrews 7

LXX	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Οὗτος γὰρ ὁ Μελχισέδεκ, βασιλεὺς Σαλήμ, ἱερεὺς τοῦ θεοῦ τοῦ ὑψίστου, ὁ συναντήσας Ἀβραὰμ ὑποστρέφοντι ἀπὸ τῆς κοπῆς τῶν βασιλέων καὶ εὐλογήσας αὐτόν,	1 כִּי זֶה מַלְכִּי־צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם כֹּהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר יָצָא לִקְרַאת אַבְרָהָם בְּשׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת אֶת־הַמְּלָכִים וַיְבָרְכֵהוּ
2 ᾧ καὶ δεκάτην ἀπὸ πάντων ἐμέρισεν Ἀβραάμ, πρῶτον μὲν ἑρμηνευόμενος βασιλεὺς δικαιοσύνης ἔπειτα δὲ καὶ βασιλεὺς Σαλήμ, ὅ ἐστιν βασιλεὺς εἰρήνης,	2 וַאֲשֶׁר חָלַק־לוֹ אַבְרָהָם מַעֲשֵׂר מִכֹּל שְׁמוֹ יְפֹרָשׁ מֶלֶךְ הַצֶּדֶק וְעוֹד מֶלֶךְ שָׁלֵם הוּא מֶלֶךְ הַשָּׁלוֹם
3 ἀπάτωρ ἀμήτωρ ἀγενεαλόγητος, μήτε ἀρχὴν ἡμερῶν μήτε ζωῆς τέλος ἔχων, ἀφωμοιωμένος δὲ τῷ υἱῷ τοῦ θεοῦ, μένει ἱερεὺς εἰς τὸ διηνεκές.	3 בְּאֵין־אָב בְּאֵין־אֵם בְּאֵין יַחַשׂ וּלְיָמָיו אֵין תְּחִלָּה וּלְחַיָּיו אֵין סוֹף כִּי אִם־נִדְמֶה לְבֶן־הָאֱלֹהִים הוּא עוֹמֵד בִּכְהֻנָּתוֹ לָנֶצַח
4 Θεωρεῖτε δὲ πηλίκος οὗτος, ᾧ [καὶ] δεκάτην Ἀβραὰμ ἔδωκεν ἐκ τῶν ἀκροθινίων ὁ πατριάρχης.	4 רְאוּ עַתָּה מַה־גָּדוֹל הוּא אֲשֶׁר גַּם־אַבְרָהָם אָבִינוּ נָתַן־לוֹ מַעֲשֵׂר מֵרֵאשִׁית הַשָּׁלָל
5 καὶ οἱ μὲν ἐκ τῶν υἱῶν Λευὶ τὴν ἱερατείαν λαμβάνοντες ἐντολὴν ἔχουσιν ἀποδεκατοῦν τὸν λαὸν κατὰ τὸν νόμον, τοῦτ’ ἔστιν τοὺς ἀδελφοὺς αὐτῶν, καίπερ ἐξεληλυθότας ἐκ τῆς ὀσφύος Ἀβραάμ·	5 הֶן־אֵלֶּה מִבְּנֵי לֵוִי אֲשֶׁר נָחֲלוּ אֶת־הַכְּהֻנָּה יֵשׁ־לָהֶם חֹק עַל־פִּי הַתּוֹרָה לָקַחַת אֶת־הַמַּעַשְׂרוֹת מִן־הָעָם מִן־אֲחֵיהֶם אֲשֶׁר אַף־הֵם יֹצְאֵי יֶרֶךְ אַבְרָהָם
6 ὁ δὲ μὴ γενεαλογούμενος ἐξ αὐτῶν δεδεκάτωκεν Ἀβραὰμ καὶ τὸν ἔχοντα τὰς ἐπαγγελίας εὐλόγηκεν.	6 וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מִתְיַחֵשׂ לְמִשְׁפַּחְתָּם הוּא לָקַח אֶת־הַמַּעֲשֵׂר מִן־אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֶת־אֲשֶׁר הָיְתָה־לּוֹ הַהַבְטָחָה
7 χωρὶς δὲ πάσης ἀντιλογίας τὸ ἔλαττον ὑπὸ τοῦ κρείττονος εὐλογεῖται.	7 וְהִנֵּה נָכוֹן הַדָּבָר כִּי הַקָּטֹן יְבֹרַךְ עַל־יְדֵי הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ
8 καὶ ὧδε μὲν δεκάτας ἀποθνῄσκοντες ἄνθρωποι λαμβάνουσιν, ἐκεῖ δὲ μαρτυρούμενος ὅτι ζῇ.	8 וּפֹה בְּנֵי אָדָם שֶׁיָּמוּתוּ לֹקְחִים אֶת־הַמַּעֲשֵׂר אֲבָל שָׁם לֹקְחוֹ מִי שֶׁהוּעַד עָלָיו כִּי הוּא חָי
9 καὶ ὡς ἔπος εἰπεῖν, δι’ Ἀβραὰμ καὶ Λευὶ ὁ δεκάτας λαμβάνων δεδεκάτωται·	9 וְיִתָּכֵן לוֹמַר כִּי גַם־לֵוִי הַלֹּקֵחַ אֶת־הַמַּעַשְׂרוֹת הָיָה מְעַשֵּׂר בַּעְשֵׂר אַבְרָהָם
10 ἔτι γὰρ ἐν τῇ ὀσφύϊ τοῦ πατρὸς ἦν ὅτε συνήντησεν αὐτῷ Μελχισέδεκ.	10 כִּי עוֹד בְּיֶרֶךְ הָאָב הָיָה בְּצֵאת מַלְכִּי־צֶדֶק לִקְרָאתוֹ
11 Εἰ μὲν οὖν τελείωσις διὰ τῆς Λευιτικῆς ἱερωσύνης ἦν, ὁ λαὸς γὰρ ἐπ’ αὐτῆς νενομοθέτηται, τίς ἔτι χρεία κατὰ τὴν τάξιν Μελχισέδεκ ἕτερον ἀνίστασθαι ἱερέα καὶ οὐ κατὰ τὴν τάξιν Ἀαρὼν λέγεσθαι;	11 עַל־כֵּן אִלּוּ הָיְתָה שְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי כְהֻנַּת בְּנֵי לֵוִי אֲשֶׁר־בָּהּ נִתְּנָה הַתּוֹרָה לָעָם לָמָּה־זֶּה צָרִיךְ לָקוּם עוֹד כֹּהֵן אַחֵר עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק וְלֹא יֹאמַר עַל־דִּבְרָתִי אַהֲרֹן
12 μετατιθεμένης γὰρ τῆς ἱερωσύνης ἐξ ἀνάγκης καὶ νόμου μετάθεσις γίνεται.	12 כִּי בְּהִשְׁתַּנּוֹת הַכְּהֻנָּה מִן־הַצֹּרֶךְ שֶׁתִּשְׁתַּנֶּה גַּם־הַתּוֹרָה
13 ἐφ’ ὃν γὰρ λέγεται ταῦτα, φυλῆς ἑτέρας μετέσχηκεν, ἀφ’ ἧς οὐδεὶς προσέσχηκεν τῷ θυσιαστηρίῳ·	13 כִּי אֲשֶׁר־מְדֻבָּר בּוֹ כָּזֹאת הוּא מִשֵּׁבֶט אַחֵר אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא־שֵׁרֵת אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת־הַמִּזְבֵּחַ
14 πρόδηλον γὰρ ὅτι ἐξ Ἰούδα ἀνατέταλκεν ὁ κύριος ἡμῶν, εἰς ἣν φυλὴν περὶ ἱερέων οὐδὲν Μωϋσῆς ἐλάλησεν.	14 כִּי גָלוּי לַכֹּל אֲשֶׁר אֲדֹנֵינוּ זָרַח מִיהוּדָה מִן־הַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר משֶׁה לֹא־דִבֶּר אֵלָיו דָּבָר עַל־הַכְּהֻנָּה
15 καὶ περισσότερον ἔτι κατάδηλόν ἐστιν, εἰ κατὰ τὴν ὁμοιότητα Μελχισέδεκ ἀνίσταται ἱερεὺς ἕτερος,	15 וְעוֹד יוֹתֵר בָּרוּר הוּא אִם־יוּקַם עַל־דִּמְיוֹן מַלְכִּי־צֶדֶק כֹּהֵן אַחֵר
16 ὃς οὐ κατὰ νόμον ἐντολῆς σαρκίνης γέγονεν ἀλλὰ κατὰ δύναμιν ζωῆς ἀκαταλύτου.	16 אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ עַל־פִּי חֻקַּת בָּשָׂר וָדָם אֶלָּא עַל־פִּי כֹחַ חַיִּים בִּלְתִּי נִפְסָקִים
17 μαρτυρεῖται γὰρ ὅτι σὺ ἱερεὺς εἰς τὸν αἰῶνα κατὰ τὴν τάξιν Μελχισέδεκ.	17 כִּי־הֵעִיד עָלָיו אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק
18 ἀθέτησις μὲν γὰρ γίνεται προαγούσης ἐντολῆς διὰ τὸ αὐτῆς ἀσθενὲς καὶ ἀνωφελές –	18 בַּעֲבוּר כִּי הַמִּצְוָה הַקֹּדֶמֶת הוּסָרָה בִּהְיוֹתָהּ חֲלוּשָׁה וְקִצְרַת־יָד מֵהוֹעִיל
19 οὐδὲν γὰρ ἐτελείωσεν ὁ νόμος – ἐπεισαγωγὴ δὲ κρείττονος ἐλπίδος δι’ ἧς ἐγγίζομεν τῷ θεῷ.	19 כִּי הַתּוֹרָה לֹא הִשְׁלִימָה דָּבָר וְהִנֵּה נִכְנְסָה בִמְקוֹמָהּ תִּקְוָה טוֹבָה מִמֶּנָּה אֲשֶׁר־נִקְרַב עַל־יָדָהּ לֵאלֹהִים
20 Καὶ καθ’ ὅσον οὐ χωρὶς ὁρκωμοσίας· οἱ μὲν γὰρ χωρὶς ὁρκωμοσίας εἰσὶν ἱερεῖς γεγονότες,	20 וּכְפִי אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה־זֹּאת בְּלִי שְׁבוּעָה
21 ὁ δὲ μετὰ ὁρκωμοσίας διὰ τοῦ λέγοντος πρὸς αὐτόν· ὤμοσεν κύριος καὶ οὐ μεταμεληθήσεται· σὺ ἱερεὺς εἰς τὸν αἰῶνα.	21 כִּי הֵמָּה נִתְכַּהֲנוּ בְלִי־שְׁבוּעָה וְזֶה בִּשְׁבוּעָה עַל־יְדֵי הָאֹמֵר לוֹ נִשְׁבַּע יְהוָֹה וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק
22 κατὰ τοσοῦτο [καὶ] κρείττονος διαθήκης γέγονεν ἔγγυος Ἰησοῦς.	22 גַּם־הַבְּרִית טוֹבָה וִיתֵרָה הִיא אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ עָרַב אוֹתָהּ
23 Καὶ οἱ μὲν πλείονές εἰσιν γεγονότες ἱερεῖς διὰ τὸ θανάτῳ κωλύεσθαι παραμένειν·	23 וְשָׁם נִתְכַּהֲנוּ רַבִּים מִפְּנֵי אֲשֶׁר הַמָּוֶת לֹא הִנִּיחָם לְהִוָּתֵר בָּאָרֶץ
24 ὁ δὲ διὰ τὸ μένειν αὐτὸν εἰς τὸν αἰῶνα ἀπαράβατον ἔχει τὴν ἱερωσύνην·	24 אֲבָל זֶה בְּעָמְדוֹ לְעוֹלָם יֶשׁ־לוֹ כְהֻנָּה אֲשֶׁר לֹא־תַעֲבֹר מִמֶּנּוּ
25 ὅθεν καὶ σῴζειν εἰς τὸ παντελὲς δύναται τοὺς προσερχομένους δι’ αὐτοῦ τῷ θεῷ, πάντοτε ζῶν εἰς τὸ ἐντυγχάνειν ὑπὲρ αὐτῶν.	25 אֲשֶׁר עַל־כֵּן יוּכַל גַּם־לְהוֹשִׁיעַ בַּכֹּל וָכֹל אֶת־הַנִּגָּשִׁים עַל־יָדוֹ לֵאלֹהִים כִּי חַי־הוּא תָמִיד לְהַפְגִּיעַ בַּעֲדָם
26 Τοιοῦτος γὰρ ἡμῖν καὶ ἔπρεπεν ἀρχιερεύς, ὅσιος ἄκακος ἀμίαντος, κεχωρισμένος ἀπὸ τῶν ἁμαρτωλῶν καὶ ὑψηλότερος τῶν οὐρανῶν γενόμενος,	26 כִּי נָאֲוָה־לָּנוּ כֹּהֵן כָּזֶה שֶׁהוּא חָסִיד וְתָמִים וְטָהוֹר וְנִבְדָּל מִן־הַחַטָּאִים וְנִשָּׂא מֵהַשָּׁמָיִם
27 ὃς οὐκ ἔχει καθ’ ἡμέραν ἀνάγκην, ὥσπερ οἱ ἀρχιερεῖς, πρότερον ὑπὲρ τῶν ἰδίων ἁμαρτιῶν θυσίας ἀναφέρειν ἔπειτα τῶν τοῦ λαοῦ· τοῦτο γὰρ ἐποίησεν ἐφάπαξ ἑαυτὸν ἀνενέγκας.	27 אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ צָרִיךְ יוֹם יוֹם כַּכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים הָהֵם לְהַקְרִיב בָּרִאשׁוֹנָה עַל־חַטֹּאתָיו וְאַחֲרֵי־כֵן עַל־חַטֹּאת הָעָם כִּי־זֹאת עָשָׂה בְּפַעַם אַחַת בְּהַקְרִיבוֹ אֶת־נַפְשׁוֹ
28 ὁ νόμος γὰρ ἀνθρώπους καθίστησιν ἀρχιερεῖς ἔχοντας ἀσθένειαν, ὁ λόγος δὲ τῆς ὁρκωμοσίας τῆς μετὰ τὸν νόμον υἱὸν εἰς τὸν αἰῶνα τετελειωμένον.	28 כִּי הַתּוֹרָה הֶעֱמִידָה לְכֹהֲנִים גְּדוֹלִים בְּנֵי־אָדָם חַלָּשִׁים אֲבָל דְּבַר־הַשְּׁבוּעָה הַבָּאָה אַחֲרֵי הַתּוֹרָה הֶעֱמִיד אֶת־הַבֵּן הַמֻּשְׁלָם לְעוֹלָם