Yermĭyahu ( ירמיהו) - Geremia 8

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 הֲלֹא־חָכְמָה תִקְרָא וּתְבוּנָה תִּתֵּן קֹולָהּ	1 Numquid non sapientia clamitat, et prudentia dat vocem suam?
2 בְּרֹאשׁ־מְרֹומִים עֲלֵי־דָרֶךְ בֵּית נְתִיבֹות נִצָּבָה	2 In summis verticibus supra viam in mediis semitis stans,
3 לְיַד־שְׁעָרִים לְפִי־קָרֶת מְבֹוא פְתָחִים תָּרֹנָּה	3 iuxta portas ad introitum civitatis, in ipsis foribus conclamat:
4 אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא וְקֹולִי אֶל־בְּנֵי אָדָם	4 “ O viri, ad vos clamito, et vox mea ad filios hominum.
5 הָבִינוּ פְתָאיִם עָרְמָה וּכְסִילִים הָבִינוּ לֵב	5 Intellegite, parvuli, astutiam; et insipientes, animadvertite.
6 מְעוּ כִּי־נְגִידִים אֲדַבֵּר וּמִפְתַּח פָתַי מֵישָׁרִים	6 Audite, quoniam de rebus magnis locutura sum, et aperientur labia mea, ut recta praedicent.
7 כִּי־אֱמֶת יֶהְגֶּה חִכִּי וְתֹועֲבַת שְׂפָתַי רֶשַׁע	7 Veritatem meditabitur guttur meum, et labia mea detestabuntur impium.
8 בְּצֶדֶק כָּל־אִמְרֵי־פִי אֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ	8 Iusti sunt omnes sermones oris mei, non est in eis pravum quid neque perversum;
9 כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָעַת	9 omnes recti sunt intellegentibus et aequi invenientibus scientiam.
10 קְחוּ־מוּסָרִי וְאַל־כָּסֶף וְדַעַת מֵחָרוּץ נִבְחָר	10 Accipitc disciplinam meam et non pecuniam, doctrinam magis quam aurum electum.
11 כִּי־טֹובָה חָכְמָה מִפְּנִינִים וְכָל־חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ־בָהּ	11 Melior est enim sapientia gemmis, et omne desiderabile ei non potest comparari ”.
12 אֲ‍נִי־חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה וְדַעַת מְזִמֹּות אֶמְצָא	12 Ego sapientia habito cum prudentia et artem excogitandi invenio.
13 יִרְאַת יְהוָה שְׂנֹאת רָע גֵּאָה וְגָאֹון ׀ וְדֶרֶךְ רָע וּפִי תַהְפֻּכֹות שָׂנֵאתִי	13 Timor Domini odisse malum; arrogantiam et superbiam et viam pravam et os bilingue detestor.
14 לִי־עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה	14 Meum est consilium et prudentia, mea est intellegentia, mea est fortitudo.
15 בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וְרֹוזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק	15 Per me reges regnant, et principes iusta decernunt;
16 בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ וּנְדִיבִים כָּל־שֹׁפְטֵי צֶדֶק	16 per me duces imperant, et potentes decernunt iustitiam.
17 אֲנִי [אֹהֲבֶיהָ כ] (אֹהֲבַי ק) אֵהָב וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי	17 Ego diligentes me diligo; et, qui mane vigilant ad me, invenient me.
18 עֹשֶׁר־וְכָבֹוד אִתִּי הֹון עָתֵק וּצְדָקָה	18 Mecum sunt divitiae et gloria, opes superbae et iustitia.
19 טֹוב פִּרְיִי מֵחָרוּץ וּמִפָּז וּתְבוּאָתִי מִכֶּסֶף נִבְחָר	19 Melior est enim fructus meus auro et obryzo, et genimina mea argento electo.
20 בְּאֹרַח־צְדָקָה אֲהַלֵּך בְּתֹוךְ נְתִיבֹות מִשְׁפָּט	20 In viis iustitiae ambulo, in medio semitarum iudicii,
21 לְהַנְחִיל אֹהֲבַי ׀ יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא׃ פ	21 ut ditem diligentes me et thesauros eorum repleam.
22 יְהוָה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכֹּו קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז	22 Dominus possedit me in initio viarum suarum, antequam quidquam faceret a principio;
23 מֵעֹולָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי־אָרֶץ	23 ab aeterno ordinata sum et ex antiquis, antequam terra fieret.
24 בְּאֵין־תְּהֹמֹות חֹולָלְתִּי בְּאֵין מַעְיָנֹות נִכְבַּדֵּי־מָיִם	24 Nondum erant abyssi, et ego iam concepta eram, necdum fontes graves aquis,
25 בְּטֶרֶם הָרִים הָטְבָּעוּ לִפְנֵי גְבָעֹות חֹולָלְתִּי	25 priusquam montes demergerentur, ante colles ego parturiebar.
26 עַד־לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצֹות וְרֹאשׁ עָפְרֹות תֵּבֵל	26 Adhuc terram non fecerat et campos et initium glebae orbis terrae.
27 בַּהֲכִינֹו מַיִם שָׁם אָנִי בְּחוּקֹו חוּג עַל־פְּנֵי תְהֹום	27 Quando praeparabat caelos, aderam, quando certa lege et gyro vallabat abyssos,
28 בְּאַמְּצֹו שְׁחָקִים מִמָּעַל בַּעֲזֹוז עִינֹות תְּהֹום	28 quando nubes firmabat sursum, et praevaluerunt fontes abyssi,
29 בְּשׂוּמֹו לַיָּם ׀ חֻקֹּו וּמַיִם לֹא יַעַבְרוּ־פִיו בְּחוּקֹו מֹוסְדֵי אָרֶץ	29 quando circumdabat mari terminum suum et aquis, ne transirent fines suos, quando iecit fundamenta terrae,
30 וָאֶהְיֶה אֶצְלֹו אָמֹון וָאֶהְיֶה עֲשֻׁעִים יֹום ׀ יֹום מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל־עֵת	30 cum eo eram ut artifex: delectatio eius per singulos dies, ludens coram eo omni tempore,
31 מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצֹו וְשַׁעֲשֻׁעַי אֶת־בְּנֵי אָדָם׃ פ	31 ludens in orbe terrarum, et deliciae meae esse cum filiis hominum.
32 וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ־לִי וְאַשְׁרֵי דְּרָכַי יִשְׁמֹרוּ	32 Nunc ergo, filii, audite me: beati, qui custodiunt vias meas;
33 שִׁמְעוּ מוּסָר וַחֲכָמוּ וְאַל־תִּפְרָעוּ	33 audite disciplinam et estote sapientes et nolite abicere eam.
34 אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל־דַּלְתֹתַי יֹום ׀ יֹום לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי	34 Beatus homo, qui audit me et qui vigilat ad fores meas cotidie et observat ad postes ostii mei.
35 כִּי מֹצְאִי [מֹצְאֵי כ] (מָצָא ק) חַיִּים וַיָּפֶק רָצֹון מֵיְהוָה	35 Qui me invenerit, inveniet vitam et hauriet delicias a Domino.
36 וְחֹטְאִי חֹמֵס נַפְשֹׁו כָּל־מְשַׂנְאַי אָהֲבוּ מָוֶת׃ פ	36 Qui autem in me peccaverit, laedet animam suam: omnes, qui me oderunt, diligunt mortem.