Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 28

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 כִּי יֵשׁ לַכֶּסֶף מֹוצָא וּמָקֹום לַזָּהָב יָזֹקּוּ	1 Habet argentum venarum principia et auro locus est, in quo conflatur.
2 בַּרְזֶל מֵעָפָר יֻקָּח וְאֶבֶן יָצוּק נְחוּשָׁה	2 Ferrum de terra tollitur, et lapis solutus calore in aes vertitur.
3 קֵץ ׀ שָׂם לַחֹשֶׁךְ וּלְכָל־תַּכְלִית הוּא חֹוקֵר אֶבֶן אֹפֶל וְצַלְמָוֶת	3 Terminum posuit tenebris et universorum finem ipse scrutatur, lapidem quoque caliginis et umbrae.
4 פָּרַץ נַחַל ׀ מֵעִם־גָּר הַנִּשְׁכָּחִים מִנִּי־רָגֶל דַּלּוּ מֵאֱנֹושׁ נָעוּ	4 Aperuit cuniculos gens peregrina, ipsique obliti sunt pedes, penduli haerent plus quam vir nutans.
5 אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא־לָחֶם וְתַחְתֶּיהָ נֶהְפַּךְ כְּמֹו־אֵשׁ	5 Terra, de qua oriebatur panis, in profundo subversa est sicut per ignem.
6 מְקֹום־סַפִּיר אֲבָנֶיהָ וְעַפְרֹת זָהָב לֹו	6 Locus sapphiri lapides eius, et glebae illius aurum.
7 נָתִיב לֹא־יְדָעֹו עָיִט וְלֹא זָפַתּוּ עֵין אַיָּה	7 Semitam ignoravit avis rapax, nec intuitus est eam oculus vulturis.
8 לֹא־הִדְרִיכֻהוּ בְנֵי־שָׁחַץ לֹא־עָדָה עָלָיו שָׁחַל	8 Non calcaverunt eam filii superbiae, nec pertransivit per eam leaena.
9 בַּחַלָּמִישׁ שָׁלַח יָדֹו הָפַךְ מִשֹּׁרֶשׁ הָרִים	9 Ad silicem extendit manum suam, subvertit a radicibus montes.
10 בַּצּוּרֹות יְאֹרִים בִּקֵּעַ וְכָל־יְקָר רָאֲתָה עֵינֹו	10 In petris canales excidit, et omne pretiosum vidit oculus eius.
11 מִבְּכִי נְהָרֹות חִבֵּשׁ וְתַעֲלֻמָהּ יֹצִא אֹור׃ פ	11 Profunda quoque fluviorum scrutatus est et abscondita in lucem produxit.
12 וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְאֵי זֶה מְקֹום בִּינָה	12 Sapientia vero ubi invenitur? Et quis est locus intellegentiae?
13 לֹא־יָדַע אֱנֹושׁ עֶרְכָּהּ וְלֹא תִמָּצֵא בְּאֶרֶץ הַחַיִּים	13 Nescit homo structuram eius, nec invenitur in terra viventium.
14 תְּהֹום אָמַר לֹא בִי־הִיא וְיָם אָמַר אֵין עִמָּדִי	14 Abyssus dicit: “Non est in me”; et mare loquitur: “Non est mecum”.
15 לֹא־יֻתַּן סְגֹור תַּחְתֶּיהָ וְלֹא יִשָּׁקֵל כֶּסֶף מְחִירָהּ	15 Non dabitur aurum obryzum pro ea, nec appendetur argentum in commutatione eius.
16 לֹא־תְסֻלֶּה בְּכֶתֶם אֹופִיר בְּשֹׁהַם יָקָר וְסַפִּיר	16 Non appendetur auro Ophir nec lapidi sardonycho pretiosissimo vel sapphiro.
17 לֹא־יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכֹוכִית וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי־פָז	17 Non adaequabitur ei aurum vel vitrum, nec commutabuntur pro ea vasa auri.
18 רָאמֹות וְגָבִישׁ לֹא יִזָּכֵר וּמֶשֶׁךְ חָכְמָה מִפְּנִינִים	18 Corallia et crystallum non memorabuntur comparatione eius; et possessio sapientiae potior margaritis.
19 לֹא־יַעַרְכֶנָּה פִּטְדַת־כּוּשׁ בְּכֶתֶם טָהֹור לֹא תְסֻלֶּה׃ פ	19 Non adaequabitur ei topazius de Aethiopia nec auro mundissimo componetur.
20 וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תָּבֹוא וְאֵי זֶה מְקֹום בִּינָה	20 Unde ergo sapientia venit, et quis est locus intellegentiae?
21 וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל־חָי וּמֵעֹוף הַשָּׁמַיִם נִסְתָּרָה	21 Abscondita est ab oculis omnium viventium, volucres quoque caeli latet.
22 אֲבַדֹּון וָמָוֶת אָמְרוּ בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ שִׁמְעָהּ	22 Perditio et mors dixerunt: “Auribus nostris audivimus famam eius”.
23 אֱלֹהִים הֵבִין דַּרְכָּהּ וְהוּא יָדַע אֶת־מְקֹומָהּ	23 Deus intellegit viam eius, et ipse novit locum illius.
24 כִּי־הוּא לִקְצֹות־הָאָרֶץ יַבִּיט תַּחַת כָּל־הַשָּׁמַיִם יִרְאֶה	24 Ipse enim fines mundi intuetur et omnia, quae sub caelo sunt, respicit.
25 לַעֲשֹׂות לָרוּחַ מִשְׁקָל וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה	25 Qui fecit ventis pondus et aquas appendit in mensura,
26 בַּעֲשׂתֹו לַמָּטָר חֹק וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלֹות	26 quando ponebat pluviis legem et viam procellis sonantibus,
27 אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ הֱכִינָהּ וְגַם־חֲקָרָהּ	27 tunc vidit illam et enarravit et praeparavit et investigavit.
28 וַיֹּאמֶר ׀ לָאָדָם הֵן יִרְאַת אֲדֹנָי הִיא חָכְמָה וְסוּר מֵרָע בִּינָה׃ ס	28 Et dixit homini: “Ecce timor Domini, ipsa est sapientia; et recedere a malo intellegentia” ”.