Der zweite Brief an Timotheus 1

Pattloch Bibel	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Paulus, durch Gottes Willen Apostel Christi Jesu gemäß der Verheißung des Lebens in Christus Jesus,	1 פּוֹלוֹס שְׁלִיחַ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בִּרְצוֹן הָאֱלֹהִים לְפִי הַבְטָחַת הַחַיִּים אֲשֶׁר בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ
2 an Timotheus, sein geliebtes Kind. Gnade, Erbarmen und Friede von Gott, dem Vater, und von Christus Jesus, unserem Herrn.	2 אֶל־טִימוֹתִיּוֹס בְּנוֹ הֶחָבִיב חֶסֶד וְרַחֲמִים וְשָׁלוֹם מֵאֵת אֱלֹהִים אָבִינוּ וּמֵאֵת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ
3 Voll des Dankes bin ich gegen Gott - dem ich von den Voreltern her mit reinem Gewissen diene -, wenn ich in meinen Gebeten bei Tag und Nacht unablässig deiner gedenke;	3 מוֹדֶה אֲנִי לֵאלֹהִים אֲשֶׁר אֲנִי עֹבֵד אוֹתוֹ מִימֵי אֲבוֹתַי בְּרוּחַ טְהוֹרָה כִּי־תָמִיד אֶזְכָּרְךָ בִּתְפִלּוֹתַי לַיְלָה וְיוֹמָם
4 denn in Erinnerung an deine Tränen habe ich Verlangen, dich zu sehen, um mit Freude erfüllt zu werden.	4 וְנִכְסַפְתִּי לִרְאוֹתְךָ בְּזָכְרִי אֶת־דִּמְעוֹתֶיךָ לְמַעַן אֶמָּלֵא שִׂמְחָה
5 Dabei tritt in mein Gedächtnis der ungeheuchelte Glaube, der in dir ist; wie er schon zuvor deiner Großmutter Lois und deiner Mutter Eunike innewohnte, so wohnt er, des bin ich gewiß, auch in dir.	5 כִּי־בָאתִי לִזְכֹּר אֶת־אֱמוּנָתְךָ בִּלְתִּי־צְבוּעָה שֶׁשָּׁכְנָה כְבָר בְּלוֹאִיס זְקֵנָתְךָ וּבְאַבְנִיקָה אִמֶּךָ וּמֻבְטָח אֲנִי כִּי תִשְׁכֹּן גַּם־בָּךְ
6 Aus diesem Grunde mahne ich dich: Entfache von neuem die Gnadengabe Gottes, die in dir ist durch die Auflegung meiner Hände.	6 עַל־כֵּן אַזְכִּירְךָ שֶׁתְּעוֹרֵר אֶת־מַתְּנַת הָאֱלֹהִים הַנְּתוּנָה לְךָ בִּסְמִיכַת יָדִי
7 Denn Gott gab uns nicht einen Geist der Verzagtheit, sondern der Kraft und der Liebe und der Besonnenheit.	7 כִּי הָאֱלֹהִים לֹא־נָתַן לָנוּ רוּחַ אֵימָה כִּי אִם־רוּחַ גְּבוּרָה וְאַהֲבָה וּמוּסָר
8 Schäme dich also nicht des Zeugnisses für unseren Herrn noch meiner, seines Gefangenen; sondern hilf mittragen am Evangelium entsprechend der Kraft Gottes.	8 לָכֵן אַל־תֵּבוֹשׁ לֹא מֵעֵדוּת אֲדֹנֵינוּ וְלֹא מִמֶּנִּי אֲסִירוֹ כִּי אִם־תִּסְבֹּל הָרָעוֹת גַּם־אַתָּה כָמוֹנִי עַל־הַבְּשׂוֹרָה כְּפִי־כֹחַ הָאֱלֹהִים
9 Er hat uns gerettet und uns gerufen in heiliger Berufung, nicht auf Grund unserer Werke, sondern nach seinem Ratschluß und seiner Gnade, die uns gegeben wurde in Christus Jesus vor ewigen Zeiten,	9 אֲשֶׁר־הוּא הוֹשִׁיעָנוּ וּקְרָאָנוּ בִּקְרִיאָה קְדוֹשָׁה לֹא לְפִי מַעֲשֵׂינוּ כִּי אִם־לְפִי עֲצָתוֹ וְחַסְדּוֹ הַנִּתָּן לָנוּ בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ לִפְנֵי יְמוֹת עוֹלָם
10 die aber jetzt offenkundig wurde durch das Erscheinen unseres Heilandes Christus Jesus, der den Tod entmachtete, das Leben aber und die Unsterblichkeit aufleuchten ließ durch das Evangelium,	10 וְעַתָּה נִגְלָה בְּהֵרָאוֹת מוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר בִּטֵּל אֶת־הַמָּוֶת וַיּוֹצֵא לָאוֹר עַל־יְדֵי הַבְּשׂוֹרָה אֶת־הַחַיִּים וְאֵת אֲשֶׁר־אֵינֶנּוּ עוֹבֵר
11 für das ich bestellt bin als Herold und Apostel und Lehrer [der Heiden].	11 אֲשֶׁר הָפְקַדְתִּי לִהְיוֹת לָהּ כָּרוֹז וְשָׁלִיחַ וּמוֹרֵה הַגּוֹיִם
12 Aus diesem Grunde erleide ich auch dies, doch ich schäme mich nicht; denn ich weiß, wem ich vertraut habe, und bin überzeugt, daß er mächtig ist, mein anvertrautes Gut zu bewahren bis zu jenem Tag.	12 וּבַעֲבוּר זֹאת אֶסְבֹּל כָּאֵלֶּה וְלֹא אֵבוֹשׁ כִּי־יוֹדֵעַ אָנֹכִי בְּמִי הֶאֱמַנְתִּי וּמֻבְטָח אָנֹכִי כִּי־הַיְכֹלֶת לוֹ לִשְׁמֹר אֶת־פִּקְדוֹנִי עַד־הַיּוֹם הַהוּא
13 Als Vorbild gesunder Lehren halte dich an das, was du von mir gehört hast, im Glauben und in der Liebe in Christus Jesus!	13 הַחֲזֵק בִּתְכוּנַת הַדְּבָרִים הַבְּרִיאִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ מִמֶּנִּי בָּאֱמוּנָה וּבָאַהֲבָה אֲשֶׁר בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ
14 Behüte das anvertraute kostbare Gut durch den Heiligen Geist, der in uns wohnt!	14 שְׁמֹר אֶת־הַפִּקָּדוֹן הַטּוֹב בְּעֶזְרַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַשֹּׁכֵן בָּנוּ
15 Du weißt es, daß in Asia sich alle zurückzogen von mir, darunter auch Phygelus und Hermogenes.	15 זֹאת אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי־פָנוּ מִמֶּנִּי כֹּל אֲשֶׁר בְּאַסְיָא וּבְתוֹכָם פּוּגְלוֹס וְהַרְמוֹגְנִיס
16 Erbarmen schenke der Herr dem Hause des Onesiphorus; denn oft war er mir zum Trost, und meiner Ketten schämte er sich nicht,	16 יִתֵּן הָאָדוֹן רַחֲמִים לְבֵית אֳנִיסִיפוֹרוֹס כִּי־פְעָמִים רַבּוֹת הֵשִׁיב אֶת־נַפְשִׁי וְלֹא־בוֹשׁ מִמּוֹסֵרָי
17 sondern als er nach Rom kam, suchte er eifrig nach mir und fand mich.	17 כִּי אִם־בִּהְיוֹתוֹ בְרוֹמִי יָגַע לְבַקְּשֵׁנִי עַד כִּי־מְצָאָנִי
18 Der Herr lasse ihn Erbarmen finden vor dem Herrn an jenem Tage! Und welche Dienste er mir in Ephesus erwies, weißt du gar wohl.	18 יִתֶּן־לוֹ הָאָדוֹן לִמְצֹא רַחֲמִים מִלִּפְנֵי יְהוָֹה בַּיּוֹם הַהוּא וְרֹב שֵׁרוּתוֹ אֲשֶׁר שֵׁרֵת בְּאֶפְסוֹס אַתָּה יָדַעְתָּ הֵיטֵב