Lamentationes 5

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Recordare, Domine, quid acci derit nobis; intuere et respice opprobrium nostrum.	1 זְכֹר יְהוָה מֶה־הָיָה לָנוּ [הַבֵּיט כ] (הַבִּיטָה ק) וּרְאֵה אֶת־חֶרְפָּתֵנוּ
2 Hereditas nostra versa est ad alienos, domus nostrae ad extraneos.	2 נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים
3 Pupilli facti sumus absque patre, matres nostrae quasi viduae.	3 יְתֹומִים הָיִינוּ [אֵין כ] (וְאֵין ק) אָב אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנֹות
4 Aquam nostram pecunia bibimus, ligna nostra pretio comparamus.	4 מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ עֵצֵינוּ בִּמְחִיר יָבֹאוּ
5 Iugum in cervicibus nostris minamur; lassis non datur requies.	5 עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ יָגַעְנוּ [לֹא כ] (וְלֹא ק) הוּנַח־לָנוּ
6 Aegyptiis dedimus manum et Assyriis, ut saturaremur pane.	6 מִצְרַיִם נָתַנּוּ יָד אַשּׁוּר לִשְׂבֹּעַ לָחֶם
7 Patres nostri peccaverunt et non sunt, et nos iniquitates eorum portamus.	7 אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ [אֵינָם כ] (וְאֵינָם ק) [אֲנַחְנוּ כ] (וַאֲנַחְנוּ ק) עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ
8 Servi dominantur nostri; non est qui redimat de manu eorum.	8 עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם
9 Vitae nostrae periculo afferimus panem nobis a facie gladii in deserto.	9 בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ מִפְּנֵי חֶרֶב הַמִּדְבָּר
10 Pellis nostra quasi clibanus exusta est propter aestum famis.	10 עֹורֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ מִפְּנֵי זַלְעֲפֹות רָעָב
11 Mulieres in Sion humiliaverunt et virgines in civitatibus Iudae.	11 נָשִׁים בְּצִיֹּון עִנּוּ בְּתֻלֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה
12 Principes manu eorum suspensi sunt; facies senum honorem non habuerunt.	12 שָׂרִים בְּיָדָם נִתְלוּ פְּנֵי זְקֵנִים לֹא נֶהְדָּרוּ
13 Adulescentes molam portaverunt, et pueri sub lignis corruerunt.	13 בַּחוּרִים טְחֹון נָשָׂאוּ וּנְעָרִים בָּעֵץ כָּשָׁלוּ
14 Senes deficiunt de portis, iuvenes de choro psallentium.	14 זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם
15 Defecit gaudium cordis nostri; versus est in luctum chorus noster.	15 שָׁבַת מְשֹׂושׂ לִבֵּנוּ נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחֹלֵנוּ
16 Cecidit corona capitis nostri; vae nobis, quia peccavimus!	16 נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ אֹוי־נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ
17 Propterea maestum factum est cor nostrum, ideo contenebrati sunt oculi nostri,	17 עַל־זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל־אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ
18 propter montem Sion, quia desolatus est: vulpes ambulant in eo.	18 עַל הַר־צִיֹּון שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים הִלְּכוּ־בֹו׃ פ
19 Tu autem, Domine, in aeternum permanebis, solium tuum in generationem et generationem.	19 אַתָּה יְהוָה לְעֹולָם תֵּשֵׁב כִּסְאֲךָ לְדֹר וָדֹור
20 Quare in perpetuum oblivisceris nostri, derelinques nos in longitudinem dierum?	20 לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים
21 Converte nos, Domine, ad te, et convertemur; innova dies nostros sicut a principio.	21 הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה ׀ אֵלֶיךָ [וְנָשׁוּב כ] (וְנָשׁוּבָה ק) חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם
22 Ergone proiciens reppulisti nos, iratus es contra nos vehementer?	22 כִּי אִם־מָאֹס מְאַסְתָּנוּ קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד־מְאֹד