Proverbia 10

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Parabolae Salomonis. Filius sapiens laetificat pa trem, filius vero stultus maestitia est matris suae.	1 מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה פ בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח־אָב וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמֹּו
2 Nil proderunt thesauri impietatis, iustitia vero liberabit a morte.	2 לֹא־יֹועִילוּ אֹוצְרֹות רֶשַׁע וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת
3 Non affliget Dominus fame animam iusti et cupiditatem impiorum subvertet.	3 לֹא־יַרְעִיב יְהוָה נֶפֶשׁ צַדִּיק וְהַוַּת רְשָׁעִים יֶהְדֹּף
4 Egestatem operata est manus remissa, manus autem fortium divitias parat.	4 רָאשׁ עֹשֶׂה כַף־רְמִיָּה וְיַד חָרוּצִים תַּעֲשִׁיר
5 Qui congregat in messe, filius sapiens est; qui autem stertit aestate, filius confusionis.	5 אֹגֵר בַּקַּיִץ בֵּן מַשְׂכִּיל נִרְדָּם בַּקָּצִיר בֵּן מֵבִישׁ
6 Benedictiones Domini super caput iusti, os autem impiorum operit violentiam.	6 בְּרָכֹות לְרֹאשׁ צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס
7 Memoria iusti in benedictione erit, et nomen impiorum putrescet.	7 זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב
8 Sapiens corde praecepta suscipit, et stultus labiis corruet.	8 חֲכַם־לֵב יִקַּח מִצְוֹת וֶאֱוִיל פָתַיִם יִלָּבֵט
9 Qui ambulat simpliciter, ambulat confidenter; qui autem depravat vias suas, manifestus erit.	9 הֹולֵךְ בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶּטַח וּמְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו יִוָּדֵעַ
10 Qui annuit oculo, dabit dolorem, et stultus labiis corruet.	10 קֹרֵץ עַיִן יִתֵּן עַצָּבֶת וֶאֱוִיל פָתַיִם יִלָּבֵט
11 Vena vitae os iusti, et os impiorum operit violentiam.	11 מְקֹור חַיִּים פִּי צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס
12 Odium suscitat rixas, et universa delicta operit caritas.	12 נְאָה תְּעֹורֵר מְדָנִים וְעַל כָּל־פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה
13 In labiis sapientis invenitur sapientia, et virga in dorso eius, qui indiget corde.	13 בְּשִׂפְתֵי נָבֹון תִּמָּצֵא חָכְמָה וְשֵׁבֶט לְגֵו חֲסַר־לֵב
14 Sapientes recondunt scientiam, os autem stulti ruinae proximum est.	14 חֲכָמִים יִצְפְּנוּ־דָעַת וּפִי־אֱוִיל מְחִתָּה קְרֹבָה
15 Substantia divitis urbs fortitudinis eius, ruina pauperum egestas eorum.	15 הֹון עָשִׁיר קִרְיַת עֻזֹּו מְחִתַּת דַּלִּים רֵישָׁם
16 Opus iusti ad vitam, fructus autem impii ad peccatum.	16 פְּעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים תְּבוּאַת רָשָׁע לְחַטָּאת
17 Graditur ad vitam, qui custodit disciplinam; qui autem increpationes relinquit, errat.	17 אֹרַח לְחַיִּים שֹׁומֵר מוּסָר וְעֹוזֵב תֹּוכַחַת מַתְעֶה
18 Abscondunt odium labia mendacia; qui profert contumeliam, insipiens est.	18 מְכַסֶּה נְאָה שִׂפְתֵי־שָׁקֶר וּמֹוצִא דִבָּה הוּא כְסִיל
19 In multiloquio non deerit peccatum; qui autem moderatur labia sua, prudentissimus est.	19 בְּרֹב דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל־פָּשַׁע וְחֹשֵׂךְ שְׂפָתָיו מַשְׂכִּיל
20 Argentum electum lingua iusti, cor autem impiorum pro nihilo.	20 כֶּסֶף נִבְחָר לְשֹׁון צַדִּיק לֵב רְשָׁעִים כִּמְעָט
21 Labia iusti erudiunt plurimos; qui autem indocti sunt, in cordis egestate morientur.	21 שִׂפְתֵי צַדִּיק יִרְעוּ רַבִּים וֶאֱוִילִים בַּחֲסַר־לֵב יָמוּתוּ
22 Benedictio Domini divites facit, nec addet ei labor quidquam.	22 בִּרְכַּת יְהוָה הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא־יֹוסִף עֶצֶב עִמָּהּ
23 Quasi per risum stultus operatur scelus, sapientia autem est viro prudentiae.	23 כִּשְׂחֹוק לִכְסִיל עֲשֹׂות זִמָּה וְחָכְמָה לְאִישׁ תְּבוּנָה
24 Quod timet impius, veniet super eum; desiderium suum iustis dabitur.	24 מְגֹורַת רָשָׁע הִיא תְבֹואֶנּוּ וְתַאֲוַת צַדִּיקִים יִתֵּן
25 Quasi tempestas transiens non erit impius, iustus autem quasi fundamentum sempiternum.	25 כַּעֲבֹור סוּפָה וְאֵין רָשָׁע וְצַדִּיק יְסֹוד עֹולָם
26 Sicut acetum dentibus et fumus oculis, sic piger his, qui miserunt eum.	26 כַּחֹמֶץ ׀ לַשִּׁנַּיִם וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָיו
27 Timor Domini apponet dies, et anni impiorum breviabuntur.	27 יִרְאַת יְהוָה תֹּוסִיף יָמִים וּשְׁנֹות רְשָׁעִים תִּקְצֹרְנָה
28 Exspectatio iustorum laetitia, spes autem impiorum peribit.	28 תֹּוחֶלֶת צַדִּיקִים שִׂמְחָה וְתִקְוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד
29 Fortitudo simplici via Domini et ruina his, qui operantur malum.	29 מָעֹוז לַתֹּם דֶּרֶךְ יְהוָה וּמְחִתָּה לְפֹעֲלֵי אָוֶן
30 Iustus in aeternum non commovebitur, impii autem non habitabunt super terram.	30 צַדִּיק לְעֹולָם בַּל־יִמֹּוט וּרְשָׁעִים לֹא יִשְׁכְּנוּ־אָרֶץ
31 Os iusti germinabit sapientiam, lingua prava abscindetur.	31 פִּי־צַדִּיק יָנוּב חָכְמָה וּלְשֹׁון תַּהְפֻּכֹות תִּכָּרֵת
32 Labia iusti considerant placita, et os impiorum perversa.	32 שִׂפְתֵי צַדִּיק יֵדְעוּן רָצֹון וּפִי רְשָׁעִים תַּהְפֻּכֹות