1 כי כל כהן גדול הלקוח מתוך בני אדם מפקד הוא בעבור בני אדם בעניני אלהים להקריב מנחה וזבח על החטאים | 1 כִּי כָּל־כֹּהֵן גָּדוֹל הַלָּקוּחַ מִתּוֹךְ בְּנֵי־אָדָם מֻפְקָד הוּא בַּעֲבוּר בְּנֵי אָדָם בְּעִנְיְנֵי אֱלֹהִים לְהַקְרִיב מִנְחָה וָזֶבַח עַל־הַחֲטָאִים |
2 והוא יכול לחמל על השגגים והתעים בהיותו גם הוא ידוע חלי | 2 וְהוּא יָכוֹל לַחְמֹל עַל־הַשֹּׁגְגִים וְהַתֹּעִים בִּהְיוֹתוֹ גַם־הוּא יְדוּעַ חֹלִי |
3 אשר על כן חיב להקריב על החטאים גם בעד העם גם בעד נפשו | 3 אֲשֶׁר־עַל־כֵּן חַיָּב לְהַקְרִיב עַל־הַחֲטָאִים גַּם בְּעַד־הָעָם גַּם בְּעַד־נַפְשׁוֹ |
4 ואת הגדלה הזאת לא יקח איש לעצמו רק הקרוא לה מאת האלהים כמו אהרן | 4 וְאֶת־הַגְּדֻלָּה הַזֹּאת לֹא־יִקַּח אִישׁ לְעַצְמוֹ רַק הַקָּרוּא לָהּ מֵאֵת הָאֱלֹהִים כְּמוֹ אַהֲרֹן |
5 כן גם המשיח לא כבד את עצמו להיות כהן גדול כי אם האמר אליו בני אתה אני היום ילדתיך | 5 כֵּן גַּם־הַמָּשִׁיחַ לֹא־כִבֵּד אֶת־עַצְמוֹ לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל כִּי אִם־הָאֹמֵר אֵלָיו בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ |
6 כמו שאמר גם במקום אחר אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק | 6 כְּמוֹ שֶׁאָמַר גַּם־בְּמָקוֹם אַחֵר אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק |
7 אשר בימי היותו בבשר הקריב תפלות ותחנונים בצעקה גדולה ובדעות לפני מי שיכול להושיעו ממות ויעתר לו מפני יראתו | 7 אֲשֶׁר בִּימֵי הֱיוֹתוֹ בַבָּשָׂר הִקְרִיב תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים בִּצְעָקָה גְדוֹלָה וּבִדְמָעוֹת לִפְנֵי מִי־שֶׁיָּכוֹל לְהוֹשִׁיעוֹ מִמָּוֶת וַיֵּעָתֶר־לוֹ מִפְּנֵי יִרְאָתוֹ |
8 ואף כי היה הבן למד מענותו לשמוע | 8 וְאַף כִּי־הָיָה הַבֵּן לָמַד מֵעֻנּוֹתוֹ לִשְׁמוֹעַ |
9 ואחרי אשר השלם היה ממציא תשועת עולמים לכל שמעיו | 9 וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻשְׁלַם הָיָה מַמְצִיא תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים לְכָל־שֹׁמְעָיו |
10 והאלהים קרא לו כהן גדול על דברתי מלכי צדק | 10 וְהָאֱלֹהִים קָרָא־לוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק |
11 על זאת יש לנו לדבר הרבה וקשות לבאר לכם במלין יען כי כבדו אזניכם | 11 עַל־זֹאת יֶשׁ־לָנוּ לְדַבֵּר הַרְבֵּה וְקָשׁוֹת לְבַאֵר לָכֶם בְּמִלִּין יַעַן כִּי־כָבְדוּ אָזְנֵיכֶם |
12 כי תחת אשר היה ראוי לכם לפי ארך הזמן להיות מלמדים עתה מן הצרך לשוב וללמד אתכם עקרי ראשית דברי אלהים ונצרכתם לחלב ולא למאכל בריא | 12 כִּי תַּחַת אֲשֶׁר הָיָה רָאוּי לָכֶם לְפִי־אֹרֶךְ הַזְּמָן לִהְיוֹת מְלַמְּדִים עַתָּה מִן־הַצֹּרֶךְ לָשׁוּב וּלְלַמֵּד אֶתְכֶם עִקְּרֵי רֵאשִׁית דִּבְרֵי אֱלֹהִים וְנִצְרַכְתֶּם לְחָלָב וְלֹא לְמַאֲכָל בָּרִיא |
13 כי כל אשר מאכלו חלב איננו מבין בדבר צדק כי עודנו עולל | 13 כִּי כֹל אֲשֶׁר מַאֲכָלוֹ חָלָב אֵינֶנּוּ מֵבִין בִּדְבַר־צֶדֶק כִּי־עוֹדֶנּוּ עוֹלֵל |
14 אך לשלמים המאכל הבריא אשר על פי ההרגל יש להם חושים מנסים להבדיל בין טוב לרע | 14 אַךְ לַשְּׁלֵמִים הַמַּאֲכָל הַבָּרִיא אֲשֶׁר עַל־פִּי הַהַרְגֵל יֵשׁ לָהֶם חוּשִׁים מְנֻסִּים לְהַבְדִּיל בֵּין־טוֹב לָרָע |