Prima lettera ai Tessalonicesi - (מכתב ראשון לסלוניקים) 9

MODERN HEBREW BIBLE	CATHOLIC PUBLIC DOMAIN
1 אמת אני מדבר במשיח ולא אשקף ודעתי מעידה לי ברוח הקדש	1 I am speaking the truth in Christ; I am not lying. My conscience offers testimony to me in the Holy Spirit,
2 כי גדול עצבוני ואין קץ לדאבון לבי	2 because the sadness within me is great, and there is a continuous sorrow in my heart.
3 כי מי יתן היתי אני מחרם מן המשיח בעד אחי שארי ובשרי	3 For I was desiring that I myself might be anathemized from Christ, for the sake of my brothers, who are my kinsmen according to the flesh.
4 אשר הם בני ישראל ויש להם משפט הבנים והכבוד והבריתות ומתן התורה והעבודה וההבטחות	4 These are the Israelites, to whom belongs adoption as sons, and the glory and the testament, and the giving and following of the law, and the promises.
5 ולהם האבות ואשר מהם יצא המשיח לפי בשרו אשר הוא אל על הכל מברך לעולמים אמן	5 Theirs are the fathers, and from them, according to the flesh, is the Christ, who is over all things, blessed God, for all eternity. Amen.
6 אבל לא כאלו נפל דבר אלהים ארצה כי לא כל אשר הם מישראל גם ישראל המה	6 But it is not that the Word of God has perished. For not all those who are Israelites are of Israel.
7 ולא על היותם זרע אברהם כלם בנים הם כי ביצחק יקרא לך זרע	7 And not all sons are the offspring of Abraham: “For your offspring will be invoked in Isaac.”
8 כלומר לא בני הבשר המה בני האלהים כי אם בני ההבטחה הם הנחשבים לזרע	8 In other words, those who are the sons of God are not those who are sons of the flesh, but those who are sons of the Promise; these are considered to be the offspring.
9 כי דבר הבטחה הוא מה שנאמר למועד אשוב ולשרה בן	9 For the word of promise is this: “I will return at the proper time. And there shall be a son for Sarah.”
10 ולא זאת בלבד כי כן היה גם ברבקה בהיותה הרה לאחד ליצחק אבינו	10 And she was not alone. For Rebecca also, having conceived by Isaac our father, from one act,
11 כי בטרם ילדו בניה ועוד לא עשו טוב או רע למען תקום עצת האלהים כפי בחירתו לא מתוך מעשים כי אם כרצון הקרא	11 when the children had not yet been born, and had not yet done anything good or bad (such that the purpose of God might be based on their choice),
12 נאמר לה כי רב יעבד צעיר	12 and not because of deeds, but because of a calling, it was said to her: “The elder shall serve the younger.”
13 ככתוב ואהב את יעקב ואת עשו שנאתי	13 So also it was written: “I have loved Jacob, but I have hated Esau.”
14 אם כן מה נאמר הכי יש עול באלהים חלילה	14 What should we say next? Is there unfairness with God? Let it not be so!
15 כי למשה אמר וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם	15 For to Moses he says: “I will pity whomever I pity. And I will offer mercy to whomever I will pity.”
16 ועל כן אין הדבר לא ביד הרצה ולא ביד הרץ כי אם ביד האלהים המרחם	16 Therefore, it is not based on those who choose, nor on those who excel, but on God who takes pity.
17 כי כן הכתוב אמר לפרעה בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ	17 For Scripture says to the Pharaoh: “I have raised you up for this purpose, so that I may reveal my power by you, and so that my name may be announced to all the earth.”
18 ויוצא מזה כי את אשר יחפץ יחננו ואת אשר יחפץ יקשהו	18 Therefore, he takes pity on whomever he wills, and he hardens whomever he wills.
19 וכי תאמר אלי מדוע יוכיח עוד נגד רצונו מי יתיצב	19 And so, you would say to me: “Then why does he still find fault? For who can resist his will?”
20 אמנם בן אדם מי אתה אשר תריב את האלהים היאמר יצר ליצרו למה ככה עשיתני	20 O man, who are you to question God? How can the thing that has been formed say to the One who formed him: “Why have you made me this way?”
21 אם אין רשות ליצר על החמר לעשות מגלם אחד כלי אחד לכבוד ואחד לקלון	21 And does not the potter have the authority over the clay to make, from the same material, indeed, one vessel unto honor, yet truly another unto disgrace?
22 ומה אפוא אם האלהים החפץ להראות זעמו ולהודיע גבורתו נשא בכל ארך רוחו את כלי הזעם הנכונים לאבדון	22 What if God, wanting to reveal his wrath and to make his power known, endured, with much patience, vessels deserving wrath, fit to be destroyed,
23 להודיע גם את עשר כבודו על כלי החנינה אשר יעדם לכבוד	23 so that he might reveal the wealth of his glory, within these vessels of mercy, which he has prepared unto glory?
24 והם אנחנו אשר קראם לא מן היהודים בלבד כי אף מן הגוים	24 And so it is with those of us whom he has also called, not only from among the Jews, but even from among the Gentiles,
25 כדברו בהושע אקרא ללא עמי עמי וללא רחמה רחמה	25 just as he says in Hosea: “I will call those who were not my people, ‘my people,’ and she who was not beloved, ‘beloved,’ and she who had not obtained mercy, ‘one who has obtained mercy.’
26 והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי	26 And this shall be: in the place where it was said to them, ‘You are not my people,’ there they shall be called the sons of the living God.”
27 וישעיהו צוח על ישראל כי אם יהיה מספר בני ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה	27 And Isaiah cried out on behalf of Israel: “When the number of the sons of Israel is like the sand of the sea, a remnant shall be saved.
28 כי כלה ונחרצה אדני עשה בקרב הארץ	28 For he shall complete his word, while abbreviating it out of equity. For the Lord shall accomplish a brief word upon the earth.”
29 וכאשר אמר ישעיהו לפנים לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו	29 And it is just as Isaiah predicted: “Unless the Lord of hosts had bequeathed offspring, we would have become like Sodom, and we would have been made similar to Gomorrah.”
30 ועתה מה נאמר הגוים אשר לא רדפו אחרי הצדקה השיגו את הצדקה היא הצדקה אשר מתוך האמונה	30 What should we say next? That the Gentiles who did not follow justice have attained justice, even the justice that is of faith.
31 וישראל בבקשו אחרי תורת צדקה לתורת הצדקה לא הגיע	31 Yet truly, Israel, though following the law of justice, has not arrived at the law of justice.
32 ועל מה יען אשר לא מאמונה דרשוה כי אם ממעשים כי התנגפו באבן נגף	32 Why is this? Because they did not seek it from faith, but as if it were from works. For they stumbled over a stumbling block,
33 ככתוב הנני יסד בציון אבן נגף וצור מכשול וכל המאמין בו לא יבוש	33 just as it was written: “Behold, I am placing a stumbling block in Zion, and a rock of scandal. But whoever believes in him shall not be confounded.”