Prima lettera ai Tessalonicesi - (מכתב ראשון לסלוניקים) 9

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLIA
1 אמת אני מדבר במשיח ולא אשקף ודעתי מעידה לי ברוח הקדש	1 Digo la verdad en Cristo, no miento, - mi conciencia me lo atestigua en el Espíritu Santo -,
2 כי גדול עצבוני ואין קץ לדאבון לבי	2 siento una gran tristeza y un dolor incesante en el corazón.
3 כי מי יתן היתי אני מחרם מן המשיח בעד אחי שארי ובשרי	3 Pues desearía ser yo mismo anatema, separado de Cristo, por mis hermanos, los de mi raza según la carne,
4 אשר הם בני ישראל ויש להם משפט הבנים והכבוד והבריתות ומתן התורה והעבודה וההבטחות	4 - los israelitas -, de los cuales es la adopción filial, la gloria, las alianzas, la legislación, el culto, las promesas,
5 ולהם האבות ואשר מהם יצא המשיח לפי בשרו אשר הוא אל על הכל מברך לעולמים אמן	5 y los patriarcas; de los cuales también procede Cristo según la carne, el cual está por encima de todas las cosas, Dios bendito por los siglos. Amén.
6 אבל לא כאלו נפל דבר אלהים ארצה כי לא כל אשר הם מישראל גם ישראל המה	6 No es que haya fallado la palabra de Dios. Pues no todos los descendientes de Israel son Israel.
7 ולא על היותם זרע אברהם כלם בנים הם כי ביצחק יקרא לך זרע	7 Ni por ser descendientes de Abraham, son todos hijos. Sino que «por Isaac llevará tu nombre una descendencia»;
8 כלומר לא בני הבשר המה בני האלהים כי אם בני ההבטחה הם הנחשבים לזרע	8 es decir: no son hijos de Dios los hijos según la carne, sino que los hijos de la promesa se cuentan como descendencia.
9 כי דבר הבטחה הוא מה שנאמר למועד אשוב ולשרה בן	9 Porque éstas son las palabras de la promesa: «Por este tiempo volveré; y Sara tendrá un hijo».
10 ולא זאת בלבד כי כן היה גם ברבקה בהיותה הרה לאחד ליצחק אבינו	10 Y más aún; también Rebeca concibió de un solo hombre, nuestro padre Isaac;
11 כי בטרם ילדו בניה ועוד לא עשו טוב או רע למען תקום עצת האלהים כפי בחירתו לא מתוך מעשים כי אם כרצון הקרא	11 ahora bien, antes de haber nacido, y cuando no habian hecho ni bien ni mal - para que se mantuviese la libertad de la elección divina,
12 נאמר לה כי רב יעבד צעיר	12 que depende no de las obras sino del que llama - le fue dicho a Rebeca: El mayor servirá al menor,
13 ככתוב ואהב את יעקב ואת עשו שנאתי	13 como dice la Escritura: Amé a Jacob y odié a Esaú.
14 אם כן מה נאמר הכי יש עול באלהים חלילה	14 ¿Qué diremos, pues? ¿Que hay injusticia en Dios? ¡De ningún modo!
15 כי למשה אמר וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם	15 Pues dice él a Moisés: Seré misericordioso con quien lo sea: me apiadaré de quien me apiade.
16 ועל כן אין הדבר לא ביד הרצה ולא ביד הרץ כי אם ביד האלהים המרחם	16 Por tanto, no se trata de querer o de correr, sino de que Dios tenga misericordia.
17 כי כן הכתוב אמר לפרעה בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ	17 Pues dice la Escritura a Faraón: Te he suscitado precisamente para mostrar en ti mi poder, y para que mi nombre sea conocido en toda la tierra.
18 ויוצא מזה כי את אשר יחפץ יחננו ואת אשר יחפץ יקשהו	18 Así pues, usa de misericordia con quien quiere, y endurece a quien quiere.
19 וכי תאמר אלי מדוע יוכיח עוד נגד רצונו מי יתיצב	19 Pero me dirás: Entonces ¿de qué se enoja? Pues ¿quién puede resistir a su voluntad?
20 אמנם בן אדם מי אתה אשר תריב את האלהים היאמר יצר ליצרו למה ככה עשיתני	20 ¡Oh hombre! Pero ¿quién eres tú para pedir cuentas a Dios? ¿Acaso la pieza de barro dirá a quien la modeló: “por qué me hiciste así”?
21 אם אין רשות ליצר על החמר לעשות מגלם אחד כלי אחד לכבוד ואחד לקלון	21 O ¿es que el alfarero no es dueño de hacer de una misma masa unas vasijas para usos nobles y otras para usos despreciables?
22 ומה אפוא אם האלהים החפץ להראות זעמו ולהודיע גבורתו נשא בכל ארך רוחו את כלי הזעם הנכונים לאבדון	22 Pues bien, si Dios, queriendo manifestar su cólera y dar a conocer su poder, soportó con gran paciencia objetos de cólera preparados para la perdición,
23 להודיע גם את עשר כבודו על כלי החנינה אשר יעדם לכבוד	23 a fin de dar a conocer la riqueza de su gloria con los objetos de misericordia que de antemano había preparado para gloria:
24 והם אנחנו אשר קראם לא מן היהודים בלבד כי אף מן הגוים	24 con nosotros, que hemos sido llamados no sólo de entre los judíos sino también de entre los gentiles...
25 כדברו בהושע אקרא ללא עמי עמי וללא רחמה רחמה	25 Como dice también en Oseas: Llamaré pueblo mío al que no es mi pueblo: y amada mía a la que no es mi amada.
26 והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי	26 Y en el lugar mismo en que se les dijo: No sois mi pueblo, serán llamados: Hijos de Dios vivo.
27 וישעיהו צוח על ישראל כי אם יהיה מספר בני ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה	27 Isaías también clama en favor de Israel: Aunque los hijos de Israel fueran numerosos como las arenas del mar, sólo el resto será salvo.
28 כי כלה ונחרצה אדני עשה בקרב הארץ	28 Porque pronta y perfectamente cumplirá el Señor su palabra sobre la tierra.
29 וכאשר אמר ישעיהו לפנים לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו	29 Y como predijo Isaías: Si el Señor de los ejércitos no nos dejara una descendencia, como Sodoma hubiéramos venido a ser, y semejantes a Gomorra.
30 ועתה מה נאמר הגוים אשר לא רדפו אחרי הצדקה השיגו את הצדקה היא הצדקה אשר מתוך האמונה	30 ¿Qué diremos, pues? Que los gentiles, que no buscaban la justicia, han hallado la justicia - la justicia de la fe -
31 וישראל בבקשו אחרי תורת צדקה לתורת הצדקה לא הגיע	31 mientras Israel, buscando una ley de justicia, no llegó a cumplir la ley.
32 ועל מה יען אשר לא מאמונה דרשוה כי אם ממעשים כי התנגפו באבן נגף	32 ¿Por qué? Porque la buscaba no en la fe sino en las obras. Tropezaron contra la piedra de tropiezo,
33 ככתוב הנני יסד בציון אבן נגף וצור מכשול וכל המאמין בו לא יבוש	33 como dice la Escritura: He aquí que pongo en Sión piedra de tropiezo y roca de escándalo; mas el que crea en él, no será confundido.