Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 20

MODERN HEBREW BIBLE	JERUSALEM
1 ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים	1 Et il advint, un jour qu'il enseignait le peuple dans le Temple, et annonçait la Bonne Nouvelle, que lesgrands prêtres et les scribes survinrent avec les anciens,
2 ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת	2 et lui parlèrent en ces termes: "Dis-nous par quelle autorité tu fais cela, ou quel est celui qui t'a donnécette autorité?"
3 ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי	3 Il leur répondit: "Moi aussi, je vais vous poser une question. Dites-moi donc:
4 טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם	4 le baptême de Jean était-il du Ciel ou des hommes?"
5 ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו	5 Mais ils firent par-devers eux ce calcul: "Si nous disons: Du Ciel, il dira: Pourquoi n'avez-vous pas cruen lui?
6 ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה	6 Et si nous disons: Des hommes, tout le peuple nous lapidera, car il est persuadé que Jean est unprophète."
7 ויענו לא ידענו מאין	7 Et ils répondirent ne pas savoir d'où il était.
8 ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה	8 Et Jésus leur dit: "Moi non plus, je ne vous dis pas par quelle autorité je fais cela."
9 ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים	9 Il se mit alors à dire au peuple la parabole que voici: "Un homme planta une vigne, puis il la loua à desvignerons et partit en voyage pour un temps assez long.
10 ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם	10 "Le moment venu, il envoya un serviteur aux vignerons pour qu'ils lui donnent une part du fruit de lavigne; mais les vignerons le renvoyèrent les mains vides, après l'avoir battu.
11 ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם	11 Il recommença, envoyant un autre serviteur; et celui-là aussi, ils le battirent, le couvrirent d'outrageset le renvoyèrent les mains vides.
12 ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה	12 Il recommença, envoyant un troisième; et celui-là aussi, ils le blessèrent et le jetèrent dehors.
13 ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו	13 Le maître de la vigne se dit alors: Que faire? Je vais envoyer mon fils bien-aimé; peut-êtrerespecteront-ils celui-là.
14 וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה	14 Mais, à sa vue, les vignerons faisaient entre eux ce raisonnement: Celui-ci est l'héritier; tuons-le, pourque l'héritage soit à nous.
15 ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם	15 Et, le jetant hors de la vigne, ils le tuèrent. "Que leur fera donc le maître de la vigne?
16 יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת	16 Il viendra, fera périr ces vignerons et donnera la vigne à d'autres." A ces mots, ils dirent: A Dieu neplaise!
17 ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה	17 Mais, fixant sur eux son regard, il dit: "Que signifie donc ceci qui est écrit: La pierre qu'avaientrejetée les bâtisseurs, c'est elle qui est devenue pierre de faîte?
18 כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו	18 Quiconque tombera sur cette pierre s'y fracassera, et celui sur qui elle tombera, elle l'écrasera."
19 ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה	19 Les scribes et les grands prêtres cherchèrent à porter les mains sur lui à cette heure même, mais ilseurent peur du peuple. Ils avaient bien compris, en effet, que c'était pour eux qu'il avait dit cette parabole.
20 ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון	20 Ils se mirent alors aux aguets et lui envoyèrent des espions, qui jouèrent les justes pour le prendre endéfaut sur quelque parole, de manière à le livrer à l'autorité et au pouvoir du gouverneur.
21 וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים	21 Ils l'interrogèrent donc en disant: "Maître, nous savons que tu parles et enseignes avec droiture et quetu ne tiens pas compte des personnes, mais que tu enseignes en toute vérité la voie de Dieu.
22 המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא	22 Nous est-il permis ou non de payer le tribut à César?"
23 ויכר את נכליהם ויאמר להם	23 Mais, pénétrant leur astuce, il leur dit:
24 מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר	24 "Montrez-moi un denier. De qui porte-t-il l'effigie et l'inscription?" Ils dirent: "De César."
25 ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים	25 Alors il leur dit: "Eh bien! rendez à César ce qui est à César, et à Dieu ce qui est à Dieu."
26 ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו	26 Et ils ne purent le prendre en défaut sur quelque propos devant le peuple et, tout étonnés de saréponse, ils gardèrent le silence.
27 ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר	27 S'approchant alors, quelques Sadducéens - ceux qui nient qu'il y ait une résurrection - l'interrogèrent
28 מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו	28 en disant: "Maître, Moïse a écrit pour nous: Si quelqu'un a un frère marié qui meurt sans avoird'enfant, que son frère prenne la femme et suscite une postérité à son frère.
29 והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים	29 Il y avait donc sept frères. Le premier, ayant pris femme, mourut sans enfant.
30 ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים	30 Le second aussi,
31 ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו	31 puis le troisième prirent la femme. Et les sept moururent de même, sans laisser d'enfant après eux.
32 ובאחרונה מתה גם האשה	32 Finalement, la femme aussi mourut.
33 והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה	33 Eh bien! cette femme, à la résurrection, duquel d'entre eux va-t-elle devenir la femme? Car les septl'auront eue pour femme."
34 ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה	34 Et Jésus leur dit: "Les fils de ce monde-ci prennent femme ou mari;
35 והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה	35 mais ceux qui auront été jugés dignes d'avoir part à ce monde-là et à la résurrection d'entre les mortsne prennent ni femme ni mari;
36 כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה	36 aussi bien ne peuvent-ils plus mourir, car ils sont pareils aux anges, et ils sont fils de Dieu, étant filsde la résurrection.
37 וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב	37 Et que les morts ressuscitent, Moïse aussi l'a donné à entendre dans le passage du Buisson quand ilappelle le Seigneur le Dieu d'Abraham, le Dieu d'Isaac et le Dieu de Jacob.
38 והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו	38 Or il n'est pas un Dieu de morts, mais de vivants; tous en effet vivent pour lui."
39 ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת	39 Prenant alors la parole, quelques scribes dirent: "Maître, tu as bien parlé."
40 ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר	40 Car ils n'osaient plus l'interroger sur rien.
41 ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד	41 Il leur dit: "Comment peut-on dire que le Christ est fils de David?
42 והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני	42 C'est David lui-même en effet qui dit, au livre desLuc Psaumes: Le Seigneur a dit à mon Seigneur: Siège à ma droite,
43 עד אשית איביך הדם לרגליך	43 jusqu'à ce que j'aie fait de tes ennemis un escabeau pour tes pieds.
44 הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו	44 David donc l'appelle Seigneur; comment alors est-il son fils?"
45 ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם	45 Comme tout le peuple écoutait, il dit aux disciples:
46 הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות	46 "Méfiez-vous des scribes qui se plaisent à circuler en longues robes, qui aiment les salutations sur lesplaces publiques, et les premiers sièges dans les synagogues et les premiers divans dans les festins,
47 הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו	47 qui dévorent les biens des veuves, et affectent de faire de longues prières. Ils subiront, ceux-là, unecondamnation plus sévère!"