1 וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות | 1 וְגַם־מָשָׁל דִּבֶּר אֲלֵיהֶם לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד וְלֹא לְהִתְרַפּוֹת |
2 ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם | 2 וַיֹּאמַר שׁוֹפֵט הָיָה בְּעִיר אֶחָת אֲשֶׁר לֹא יָרֵא אֶת־הָאֱלֹהִים וְלֹא־נָשָׂא פָנִים לְאָדָם |
3 ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי | 3 וְאַלְמָנָה הָיְתָה בָּעִיר הַהִיא וַתָּבֹא אֵלָיו לֵאמֹר דִּינָה אֶת־דִּינִי מִמְּרִיבִי |
4 וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים | 4 וַיְמָאֵן מִיּוֹם אֶל־יוֹם וְאַחֲרֵי־כֵן אָמַר בְּנַפְשׁוֹ גַּם־כִּי אֶת־הָאֱלֹהִים אֵינֶנִּי יָרֵא וּלְאָדָם לֹא־אֶשָּׂא פָנִים |
5 אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים | 5 אֶעֱשֶׂה אֶת־דִּין הָאַלְמָנָה הַזֹּאת עַל־הוֹגִיעָהּ אֹתִי פֶּן־תָּבוֹא תָמִיד וּתְדַכְּאֵנִי בְּמִלִּים |
6 ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה | 6 וַיֹּאמֶר הָאָדוֹן שִׁמְעוּ אֶת־אֲשֶׁר אֹמֵר דַּיַּן הָעַוְלָה |
7 והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם | 7 וְהָאֱלֹהִים הֲלֹא־הוּא יַעֲשֶׂה דִּין בְּחִירָיו הַקֹּרְאִים אֵלָיו יוֹמָם וָלָיְלָה גַּם כִּי־יִתְמַהְמַהּ לְהוֹשִׁיעָם |
8 אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ | 8 אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי־יַעֲשֶׂה אֶת דִּינָם בִּמְהֵרָה אַךְ בֶּן־הָאָדָם בְּבֹאוֹ הֲיִמְצָא אֱמוּנָה בָּאָרֶץ |
9 ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר | 9 וַיּוֹסֶף וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ אֶל־אֲנָשִׁים בֹּטְחִים בְּנַפְשָׁם כִּי צַדִּיקִים הֵמָּה וַאֲחֵרִים נִבְזִים בְּעֵינֵיהֶם וַיֹּאמַר |
10 שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס | 10 שְׁנֵי אֲנָשִׁים עָלוּ אֶל־הַמִּקְדָּשׁ לְהִתְפַּלֵּל הָאֶחָד פָּרוּשׁ וְהָאֶחָד מוֹכֵס |
11 ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה | 11 וַיִּתְיַצֵּב הַפָּרוּשׁ לְבַדּוֹ וַיִּתְפַּלֵּל לֵאמֹר אֱלֹהִים אוֹדְךָ כִּי אֵינֶּנִי כִּשְׁאָר הָאָדָם הַגֹּזְלִים וְהָעשְׁקִים וְהַנֹּאֲפִים אוֹ גַם־כַּמֹּכֵס הַזֶּה |
12 אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני | 12 אֲנִי צָם פַּעֲמַיִם בַּשָּׁבוּעַ אֲנִי מְעַשֵּׂר אֵת כָּל־קִנְיָנָי |
13 והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא | 13 וְהַמּוֹכֵס הָיָה עֹמֵד מֵרָחוֹק וְלֹא אָבָה אַף־לָשֵׂאת אֶת־עֵינָיו לַשָּׁמָיִם כִּי אִם־תּוֹפֵף עַל־לִבּוֹ לֵאמֹר אֱלֹהִים סְלַח־לִי הַחוֹטֵא |
14 אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם | 14 אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי־יָרַד זֶה לְבֵיתוֹ נִצְדָּק מִזֶּה כִּי כָּל־הַמֵּרִים אֶת־נַפְשׁוֹ יִשָּׁפֵל וַאֲשֶׁר יַשְׁפִּילָהּ יְרוֹמָם |
15 ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם | 15 וַיָּבִיאוּ אֵלָיו גַּם אֶת־הַיְלָדִים לְמַעַן יִגַּע בָּהֶם וַיִּרְאוּ הַתַּלְמִידִים וַיִּגְעֲרוּ בָּם |
16 ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים | 16 וַיִּקְרָא אֹתָם יֵשׁוּעַ אֵלָיו וַיֹּאמַר הַנִּיחוּ לַיְלָדִים לָבוֹא אֵלַי וְאַל־תִּמְנָעוּם כִּי לָאֵלֶּה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים |
17 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה | 17 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כֹּל אֲשֶׁר לֹא יְקַבֵּל אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים כַּיָּלֶד הוּא לֹא־יָבֹא בָהּ |
18 וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים | 18 וַיִּשְׁאָלֵהוּ קָצִין אֶחָד לֵאמֹר רַבִּי הַטּוֹב מַה־לִּי לַעֲשׂוֹת וְאִירַשׁ חַיֵּי עוֹלָמִים |
19 ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים | 19 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ מַדּוּעַ קָרָאתָ לִּי טוֹב אֵין טוֹב בִּלְתִּי אֶחָד הָאֱלֹהִים |
20 את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך | 20 אֶת־הַמִּצְוֺת אַתָּה יוֹדֵעַ לֹא תִנְאָף לֹא תִרְצָח לֹא תִגְנֹב לֹא־תַעֲנֶה עֵד שָׁקֶר כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ |
21 ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי | 21 וַיֹּאמַר אֶת־כָּל־אֵלֶּה שָׁמַרְתִּי מִנְּעוּרָי |
22 וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי | 22 וַיִּשְׁמַע יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר עוֹד אַחַת חָסָרְתָּ מְכֹר אֶת־כֹּל אֲשֶׁר־לְךָ וְחַלֵּק לָעֲנִיִּים וִיהִי לְךָ אוֹצָר בַּשָּׁמָיִם וּבוֹא וְלֵךְ אַחֲרָי |
23 ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו | 23 וַיְהִי כְּשָׁמְעוֹ אֶת־זֹאת וַיֵּעָצֵב מְאֹד כִּי־עשֶׁר גָּדוֹל הָיָה לוֹ |
24 וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים | 24 וַיַּרְא יֵשׁוּעַ כִּי נֶעֱצַב וַיֹּאמַר כַּמָּה יִקְשֶׁה לְבַעֲלֵי נְכָסִים לָבוֹא אֶל־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים |
25 כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים | 25 כִּי נָקֵל לַגָּמָל עֲבֹר בְּתוֹךְ־נֶקֶב הַמַּחַט מִבּוֹא עָשִׁיר אֶל־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים |
26 ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע | 26 וַיֹּאמְרוּ הַשֹּׁמְעִים וּמִי יוּכַל לְהִוָּשֵׁעַ |
27 ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים | 27 וַיֹּאמֶר מַה־שֶּׁיִּפָּלֵא מִבְּנֵי אָדָם לֹא יִפָּלֵא מֵאֱלֹהִים |
28 ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך | 28 וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס הֵן אֲנַחְנוּ עָזַבְנוּ אֶת־הַכֹּל וַנֵּלֶךְ אַחֲרֶיךָ |
29 ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים | 29 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אֵין אִישׁ אֲשֶׁר עָזַב אֶת־בֵּיתוֹ אוֹ אֶת־אֲבוֹתָיו אוֹ אֶת־אֶחָיו אוֹ אֶת־אִשְׁתּוֹ אוֹ אֶת־בָּנָיו לְמַעַן מַלְכוּת הָאֱלֹהִים |
30 ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים | 30 וְלֹא־יִקַּח תַּחְתֵּיהֶם כִּפְלַיִם הַרְבֵּה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא חַיֵּי עוֹלָמִים |
31 ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם | 31 וַיִּקַּח אֵלָיו אֶת־שְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיֹּאמֶר לָהֶם הִנְנוּ עֹלִים יְרוּשָׁלָיְמָה וְיִמָּלֵא כָל־הַכָּתוּב בִּידֵי הַנְּבִיאִים עַל בֶּן־הָאָדָם |
32 כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו | 32 כִּי יִמָּסֵר לַגּוֹיִם וִיהַתְּלוּ בוֹ וְיִתְעַלְּלוּ בוֹ וְיָרֹקּוּ בְּפָנָיו |
33 ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום | 33 וְאַחֲרֵי הַכּוֹתָם אֹתוֹ בַשּׁוֹטִים יְמִיתוּהוּ וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי קוֹם יָקוּם |
34 והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר | 34 וְהֵם לֹא הֵבִינוּ מְאוּמָה וַיְהִי הַדָּבָר הַזֶּה נֶעְלָם מֵהֶם וְלֹא יָדְעוּ אֶת־הַנֶּאֱמָר |
35 ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל | 35 וַיְהִי בְּקָרְבוֹ אֶל־יְרִיחוֹ וְהִנֵּה־אִישׁ עִוֵּר ישֵׁב עַל־הַדֶּרֶךְ וְהוּא מְשָׁאֵל |
36 וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת | 36 וַיִּשְׁמַע אֶת־קוֹל הָעָם הָעֹבֵר וַיִּדְרשׁ לָדַעַת מַה־זֹּאת |
37 ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר | 37 וַיַּגִּידוּ לוֹ כִּי־יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי עוֹבֵר |
38 ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני | 38 וַיִּצְעַק לֵאמֹר יֵשׁוּעַ בֶּן־דָּוִד חָנֵּנִי |
39 וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני | 39 וְהַהֹלְכִים בָּרִאשֹׁנָה גָּעֲרוּ־בוֹ לְהַחֲשֹׁתוֹ וְהוּא הִרְבָּה עוֹד לִצְעֹק יֵשׁוּעַ בֶּן־דָּוִד חָנֵּנִי |
40 ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר | 40 וַיַּעֲמֹד יֵשׁוּעַ וַיְצַו לַהֲבִיאוֹ אֵלָיו וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב וַיִּשְׁאָלֵהוּ לֵאמֹר |
41 מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה | 41 מַה־חֶפְצְךָ כִּי אֶעֱשֶׂה־לָּךְ וַיֹּאמֶר אֲדֹנִי כִּי אֶרְאֶה |
42 ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך | 42 וַיֹּאמֶר אֵלָיו רְאֵה אֱמוּנָתְךָ הוֹשִׁיעָה לָּךְ |
43 ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים | 43 וּפִתְאֹם רָאָה וַיֵּלֶךְ אַחֲרָיו הָלֹךְ וְשַׁבֵּחַ אֶת־הָאֱלֹהִים וְכָל־הָעָם בִּרְאוֹתָם זֹאת נָתְנוּ תוֹדָה לֵאלֹהִים |