Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 18

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA CEI 2008
1 וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות	1 Diceva loro una parabola sulla necessità di pregare sempre, senza stancarsi mai:
2 ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם	2 «In una città viveva un giudice, che non temeva Dio né aveva riguardo per alcuno.
3 ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי	3 In quella città c’era anche una vedova, che andava da lui e gli diceva: “Fammi giustizia contro il mio avversario”.
4 וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים	4 Per un po’ di tempo egli non volle; ma poi disse tra sé: “Anche se non temo Dio e non ho riguardo per alcuno,
5 אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים	5 dato che questa vedova mi dà tanto fastidio, le farò giustizia perché non venga continuamente a importunarmi”».
6 ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה	6 E il Signore soggiunse: «Ascoltate ciò che dice il giudice disonesto.
7 והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם	7 E Dio non farà forse giustizia ai suoi eletti, che gridano giorno e notte verso di lui? Li farà forse aspettare a lungo?
8 אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ	8 Io vi dico che farà loro giustizia prontamente. Ma il Figlio dell’uomo, quando verrà, troverà la fede sulla terra?».
9 ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר	9 Disse ancora questa parabola per alcuni che avevano l’intima presunzione di essere giusti e disprezzavano gli altri:
10 שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס	10 «Due uomini salirono al tempio a pregare: uno era fariseo e l’altro pubblicano.
11 ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה	11 Il fariseo, stando in piedi, pregava così tra sé: “O Dio, ti ringrazio perché non sono come gli altri uomini, ladri, ingiusti, adùlteri, e neppure come questo pubblicano.
12 אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני	12 Digiuno due volte alla settimana e pago le decime di tutto quello che possiedo”.
13 והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא	13 Il pubblicano invece, fermatosi a distanza, non osava nemmeno alzare gli occhi al cielo, ma si batteva il petto dicendo: “O Dio, abbi pietà di me peccatore”.
14 אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם	14 Io vi dico: questi, a differenza dell’altro, tornò a casa sua giustificato, perché chiunque si esalta sarà umiliato, chi invece si umilia sarà esaltato».
15 ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם	15 Gli presentavano anche i bambini piccoli perché li toccasse, ma i discepoli, vedendo ciò, li rimproveravano.
16 ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים	16 Allora Gesù li chiamò a sé e disse: «Lasciate che i bambini vengano a me e non glielo impedite; a chi è come loro, infatti, appartiene il regno di Dio.
17 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה	17 In verità io vi dico: chi non accoglie il regno di Dio come l’accoglie un bambino, non entrerà in esso».
18 וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים	18 Un notabile lo interrogò: «Maestro buono, che cosa devo fare per avere in eredità la vita eterna?».
19 ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים	19 Gesù gli rispose: «Perché mi chiami buono? Nessuno è buono, se non Dio solo.
20 את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך	20 Tu conosci i comandamenti: Non commettere adulterio, non uccidere, non rubare, non testimoniare il falso, onora tuo padre e tua madre».
21 ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי	21 Costui disse: «Tutte queste cose le ho osservate fin dalla giovinezza».
22 וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי	22 Udito ciò, Gesù gli disse: «Una cosa ancora ti manca: vendi tutto quello che hai, distribuiscilo ai poveri e avrai un tesoro nei cieli; e vieni! Seguimi!».
23 ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו	23 Ma quello, udite queste parole, divenne assai triste perché era molto ricco.
24 וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים	24 Quando Gesù lo vide così triste, disse: «Quanto è difficile, per quelli che possiedono ricchezze, entrare nel regno di Dio.
25 כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים	25 È più facile infatti per un cammello passare per la cruna di un ago, che per un ricco entrare nel regno di Dio!».
26 ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע	26 Quelli che ascoltavano dissero: «E chi può essere salvato?».
27 ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים	27 Rispose: «Ciò che è impossibile agli uomini, è possibile a Dio».
28 ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך	28 Pietro allora disse: «Noi abbiamo lasciato i nostri beni e ti abbiamo seguito».
29 ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים	29 Ed egli rispose: «In verità io vi dico, non c’è nessuno che abbia lasciato casa o moglie o fratelli o genitori o figli per il regno di Dio,
30 ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים	30 che non riceva molto di più nel tempo presente e la vita eterna nel tempo che verrà».
31 ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם	31 Poi prese con sé i Dodici e disse loro: «Ecco, noi saliamo a Gerusalemme, e si compirà tutto ciò che fu scritto dai profeti riguardo al Figlio dell’uomo:
32 כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו	32 verrà infatti consegnato ai pagani, verrà deriso e insultato, lo copriranno di sputi
33 ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום	33 e, dopo averlo flagellato, lo uccideranno e il terzo giorno risorgerà».
34 והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר	34 Ma quelli non compresero nulla di tutto questo; quel parlare restava oscuro per loro e non capivano ciò che egli aveva detto.
35 ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל	35 Mentre si avvicinava a Gerico, un cieco era seduto lungo la strada a mendicare.
36 וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת	36 Sentendo passare la gente, domandò che cosa accadesse.
37 ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר	37 Gli annunciarono: «Passa Gesù, il Nazareno!».
38 ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני	38 Allora gridò dicendo: «Gesù, figlio di Davide, abbi pietà di me!».
39 וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני	39 Quelli che camminavano avanti lo rimproveravano perché tacesse; ma egli gridava ancora più forte: «Figlio di Davide, abbi pietà di me!».
40 ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר	40 Gesù allora si fermò e ordinò che lo conducessero da lui. Quando fu vicino, gli domandò:
41 מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה	41 «Che cosa vuoi che io faccia per te?». Egli rispose: «Signore, che io veda di nuovo!».
42 ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך	42 E Gesù gli disse: «Abbi di nuovo la vista! La tua fede ti ha salvato».
43 ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים	43 Subito ci vide di nuovo e cominciò a seguirlo glorificando Dio. E tutto il popolo, vedendo, diede lode a Dio.