Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 14

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA RICCIOTTI
1 ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו	1 - In giorno di sabato entrò in casa di uno dei capi dei Farisei per prendere cibo, e mentre questi gli tenevan gli occhi addosso
2 והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים	2 venne a porglisi innanzi un uomo idropico.
3 ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו	3 Gesù prese a dire ai dottori della legge e ai Farisei: «È lecito o no guarire alcuno in giorno di sabato?».
4 ויאחז בו וירפאהו וישלחהו	4 Ma quelli stavan zitti. Allora egli, preso colui per la mano, lo guarì e lo congedò.
5 ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת	5 Poi soggiunse: «Chi di voi, se di sabato gli cade l'asino o il bue nel fosso, non lo tira fuori subito?».
6 ולא יכלו להשיב על זאת דבר	6 Ed essi non gli potevano opporre nulla.
7 וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם	7 Notando poi che gl'invitati sceglievano i primi posti, raccontò loro questa parabola:
8 כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך	8 «Quando sarai invitato a nozze da qualcuno, non metterti al primo posto, perchè non accada che tra gl'invitati vi sia un uomo più ragguardevole di te,
9 ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון	9 e chi ha invitato te e lui venga a dirti: - Cedigli il posto -; e allora tu debba con vergogna cominciare a metterti all'ultimo posto.
10 אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך	10 Ma quando sarai invitato, vai a metterti all'ultimo posto, affinchè venendo colui che ti ha invitato, possa dirti: - Amico, vieni più in su. - E allora ne avrai onore presso tutti i commensali.
11 כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם	11 Perchè chiunque si inalza sarà abbassato e chiunque s'abbassa sarà inalzato».
12 וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום	12 Poi disse a colui che lo aveva invitato: «Quando fai un pranzo o una cena, non invitare i tuoi amici o i tuoi fratelli, nè i tuoi parenti, nè i vicini ricchi, perchè non avvenga che anch'essi t'invitino e ti sia reso il contraccambio.
13 אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים	13 Ma quando fai un convito, chiama poveri, storpi, zoppi e ciechi;
14 ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים	14 e sarai fortunato che non abbian modo di contraccambiarti, perchè il contraccambio ti sarà dato certamente alla resurrezione dei giusti».
15 וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים	15 Uno dei commensali, sentito questo discorso, esclamò: «Beato chi avrà parte al banchetto nel regno di Dio».
16 והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים	16 Gesù gli rispose: «Un uomo fece una gran cena e invitò molti.
17 וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל	17 All'ora della cena mandò il suo servo a dire ai convitati: - Venite, tutto è all'ordine. -
18 ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני	18 Ma tutti presero a scusarsi. Il primo gli disse: - Ho comprato un podere e bisogna che vada a vederlo; abbimi, ti prego, per iscusato. -
19 ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני	19 E un altro disse: - Ho comperato cinque paia di buoi e vado a provarli; abbimi, ti prego, per iscusato. -
20 ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא	20 Un altro ancora disse: - Ho preso moglie e quindi non posso venire. -
21 ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים	21 Tornato, il servo riferì queste cose al padrone. Allora il padrone di casa, adirato, disse al servo: - Presto, va' per le piazze e per le contrade della città e conduci qua i poveri, gli storpi, i ciechi e gli zoppi. -
22 ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום	22 Poi il servo disse: - Signore, è stato fatto come hai ordinato, e ancora c'è del posto. -
23 ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי	23 Il padrone ordinò al servo: - Va' per le strade e lungo le siepi e costringi la gente a entrare, affinchè la mia casa si riempia.
24 כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי	24 Perchè io vi dico che nessuno di coloro ch'erano stati invitati, assaggerà la mia cena -».
25 והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם	25 Siccome una gran folla camminava con lui, egli si voltò e disse loro:
26 איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי	26 «Se uno viene a me e non odia suo padre e sua madre e la moglie e i figli e i fratelli e le sorelle e perfino la sua vita, non può essere mio discepolo.
27 ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי	27 E chi non porta la sua croce e non mi segue, non può essere mio discepolo.
28 כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו	28 Infatti chi di voi, volendo inalzare una torre, dapprima non si siede a calcolare la spesa per vedere se ha da poterla finire?
29 פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר	29 Perchè non avvenga che, gettate le fondamenta, nè potendo terminarla, tutti quelli che stanno a vedere comincino a burlarsi di lui,
30 כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות	30 dicendo: - Costui ha cominciato a fabbricare e non ha potuto finire. -
31 אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף	31 Oppure qual è quel re, che partendo per muovere guerra a un altro re, non si raccolga prima a esaminare se possa con diecimila uomini affrontare l'altro che gli vien contro con ventimila?
32 ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום	32 Altrimenti quando l'altro è ancora lontano, gli manda un'ambasciata a chiedere di trattar la pace.
33 ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי	33 Così, chiunque di voi non rinunzia a tutto quanto possiede, non può essere mio discepolo.
34 טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן	34 Certo, il sale è buono; ma se il sale diventa scipito, con che gli si darà sapore?
35 לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע	35 Non è buono nè per la terra, nè per il concime e lo si butta via. Chi ha orecchi da udire, oda».