Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 14

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA MARTINI
1 ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו	1 E avvenne, che essendo Gesù entrato in giorno di sabato nella casa di uno de' principali Farisei per ristorarsi, questi gli tenevano gli occhi addosso.
2 והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים	2 Ed eccoti che un certo uomo idropico se gli pose davanti.
3 ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו	3 E Gesù prese a dire, ai dottori della legge, e ai Farisei: E egli lecito di risanare in giorno di sabato?
4 ויאחז בו וירפאהו וישלחהו	4 Ma quegli si tacquero. Ed egli toccatolo lo risanò, e rimandollo:
5 ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת	5 E soggiunse, e disse loro: Chi di voi, se gli è caduto l'asino, o il bue nel pozzo, non lo trae subito fuora in giorno di sabato?
6 ולא יכלו להשיב על זאת דבר	6 Né a tali cose potevano replicargli.
7 וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם	7 Disse ancora a' convitali una parabola, osservando com'ei si pigliavano i primi posti, dicendo loro:
8 כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך	8 Quando sarai invitato a nozze, non ti mettere a sedere nel primo posto, perché a sorte non sia stato invitato da lui quacheduno più degno di te;
9 ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון	9 E quegli, che ha invitato te, e lui, venga a dirti: Cedi a questo il luogo: onde allora tu cominci a star con vergogna nell'ultimo posto:
10 אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך	10 Ma quando sarai invitato, va a metterti nell'ultimo luogo: affinchè venendo, chi ti ha invitato, ti dica: Amico, vieni più in su. Ciò allora ti sia d'onore presso tutti i convitati:
11 כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם	11 Imperocché chiunque si innalza, sarà umiliato: e chi si umilia, sarà innalzato.
12 וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום	12 Diceva di più a colui, che lo aveva invitato: Quando farai qualche pranzo, o cena, non invitare i tuoi amici, né i tuoi fratelli, né i parenti, né i ricchi viccini: perché a sorte ancor essi non invitino te, e ti sia renduto il contraccambio:
13 אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים	13 Ma quando fai qualche festino, chiama i poveri, gli stroppiati, gli zoppi, e ciechi:
14 ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים	14 E sarai fortunato, perché non hanno da renderti il contraccambio: conciossiaché il contraccambio ti sarà reso alla risurrezione de' giusti.
15 וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים	15 Udito questo, dissegli uno de' convitati: Beato colui, che si reficierà nel regno di Dio.
16 והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים	16 Ma egli rispose a lui: Un uomo fece una gran cena, e invitò molta gente.
17 וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל	17 E all'ora della cena mandò un suo servo a dire a' convitati, che andassero, perché tutto era pronto.
18 ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני	18 E principiarono tutti d'accordo a cullarsi. Il primo dissegli: Ho comprato un podere, e bisogna, che vada a vederlo: di grazia compatiscimi.
19 ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני	19 E un altro disse: Ho comprato cinque gioghi di buoi, e vo a provarli: di grazia compatiscimi.
20 ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא	20 E un altro disse: Ho preso moglie, e perciò non posso venire.
21 ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים	21 E tornato il servo, riferì queste cose al suo padrone. Allora sdegnato il padre di famiglia, disse al suo servo: Va' tosto per le piazze, e per le contrade della città: e mena qua dentro i mendici, gli stroppiati, i ciechi, e gli zoppi.
22 ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום	22 E disse il servo: Signore, si è fatto, come hai comandato, ed evvi ancora luogo.
23 ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי	23 E disse il padrone al servo: Va' per le strade, e lungo le siepi: e sforzagli a venire, affinchè si riempia la mie casa.
24 כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי	24 Imperocché vi dico, che nessuno di coloro, che erano stati invitati, assaggerà la mia cena.
25 והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם	25 E andava con lui turba grande di popolo: e si rivolse, e disse loro:
26 איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי	26 Se uno vien da me, e non odia il padre suo, e la madre, e la moglie, e i figliuoli, e i fratelli, e le sorelle, e fin l'anima sua, non può essere mio discepolo.
27 ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי	27 E chi non porta la sua croce, e mi siegue, non può essere mio discepolo.
28 כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו	28 Imperocché chi di voi fabbricar volendo una torre, non fa prima a tavolino i conti delle spese, che vi vorranno, e se abbia con che finirla;
29 פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר	29 Affinchè, dopo gettate le fondamenta non potendo egli terminarla, non comincino tutti que', che veggono, a burlarsi di lui,
30 כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות	30 Dicendo: Costui ha principiato a fabbricare, e non ha potuto finire?
31 אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף	31 Ovvero qual è quel re, che stando per muover guerra a un altro re non consulti prima a tavolino, se possa con diecimila uomini andar incontro ad uno, che gli vien contro con ventimila?
32 ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום	32 Altrimenti mentre questi è tuttora lontano, gli spedisce ambasciadori, e lo prega di pace.
33 ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי	33 Così adunque chiunque di voi non rinunzia a tutto quel, che possiede, non può essere mio discepolo.
34 טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן	34 Buona cosa è il sale: ma se il sale diventa scipito, con che condirassi?
35 לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע	35 Non è a proposito né per la terra né per letame: ma sarà gettato via. Chi ha orecchie da intendere, intenda.