Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 14

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA CEI 2008
1 ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו	1 Un sabato si recò a casa di uno dei capi dei farisei per pranzare ed essi stavano a osservarlo.
2 והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים	2 Ed ecco, davanti a lui vi era un uomo malato di idropisìa.
3 ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו	3 Rivolgendosi ai dottori della Legge e ai farisei, Gesù disse: «È lecito o no guarire di sabato?».
4 ויאחז בו וירפאהו וישלחהו	4 Ma essi tacquero. Egli lo prese per mano, lo guarì e lo congedò.
5 ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת	5 Poi disse loro: «Chi di voi, se un figlio o un bue gli cade nel pozzo, non lo tirerà fuori subito in giorno di sabato?».
6 ולא יכלו להשיב על זאת דבר	6 E non potevano rispondere nulla a queste parole.
7 וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם	7 Diceva agli invitati una parabola, notando come sceglievano i primi posti:
8 כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך	8 «Quando sei invitato a nozze da qualcuno, non metterti al primo posto, perché non ci sia un altro invitato più degno di te,
9 ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון	9 e colui che ha invitato te e lui venga a dirti: “Cedigli il posto!”. Allora dovrai con vergogna occupare l’ultimo posto.
10 אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך	10 Invece, quando sei invitato, va’ a metterti all’ultimo posto, perché quando viene colui che ti ha invitato ti dica: “Amico, vieni più avanti!”. Allora ne avrai onore davanti a tutti i commensali.
11 כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם	11 Perché chiunque si esalta sarà umiliato, e chi si umilia sarà esaltato».
12 וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום	12 Disse poi a colui che l’aveva invitato: «Quando offri un pranzo o una cena, non invitare i tuoi amici né i tuoi fratelli né i tuoi parenti né i ricchi vicini, perché a loro volta non ti invitino anch’essi e tu abbia il contraccambio.
13 אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים	13 Al contrario, quando offri un banchetto, invita poveri, storpi, zoppi, ciechi;
14 ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים	14 e sarai beato perché non hanno da ricambiarti. Riceverai infatti la tua ricompensa alla risurrezione dei giusti».
15 וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים	15 Uno dei commensali, avendo udito questo, gli disse: «Beato chi prenderà cibo nel regno di Dio!».
16 והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים	16 Gli rispose: «Un uomo diede una grande cena e fece molti inviti.
17 וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל	17 All’ora della cena, mandò il suo servo a dire agli invitati: “Venite, è pronto”.
18 ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני	18 Ma tutti, uno dopo l’altro, cominciarono a scusarsi. Il primo gli disse: “Ho comprato un campo e devo andare a vederlo; ti prego di scusarmi”.
19 ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני	19 Un altro disse: “Ho comprato cinque paia di buoi e vado a provarli; ti prego di scusarmi”.
20 ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא	20 Un altro disse: “Mi sono appena sposato e perciò non posso venire”.
21 ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים	21 Al suo ritorno il servo riferì tutto questo al suo padrone. Allora il padrone di casa, adirato, disse al servo: “Esci subito per le piazze e per le vie della città e conduci qui i poveri, gli storpi, i ciechi e gli zoppi”.
22 ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום	22 Il servo disse: “Signore, è stato fatto come hai ordinato, ma c’è ancora posto”.
23 ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי	23 Il padrone allora disse al servo: “Esci per le strade e lungo le siepi e costringili ad entrare, perché la mia casa si riempia.
24 כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי	24 Perché io vi dico: nessuno di quelli che erano stati invitati gusterà la mia cena”».
25 והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם	25 Una folla numerosa andava con lui. Egli si voltò e disse loro:
26 איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי	26 «Se uno viene a me e non mi ama più di quanto ami suo padre, la madre, la moglie, i figli, i fratelli, le sorelle e perfino la propria vita, non può essere mio discepolo.
27 ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי	27 Colui che non porta la propria croce e non viene dietro a me, non può essere mio discepolo.
28 כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו	28 Chi di voi, volendo costruire una torre, non siede prima a calcolare la spesa e a vedere se ha i mezzi per portarla a termine?
29 פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר	29 Per evitare che, se getta le fondamenta e non è in grado di finire il lavoro, tutti coloro che vedono comincino a deriderlo,
30 כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות	30 dicendo: “Costui ha iniziato a costruire, ma non è stato capace di finire il lavoro”.
31 אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף	31 Oppure quale re, partendo in guerra contro un altro re, non siede prima a esaminare se può affrontare con diecimila uomini chi gli viene incontro con ventimila?
32 ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום	32 Se no, mentre l’altro è ancora lontano, gli manda dei messaggeri per chiedere pace.
33 ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי	33 Così chiunque di voi non rinuncia a tutti i suoi averi, non può essere mio discepolo.
34 טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן	34 Buona cosa è il sale, ma se anche il sale perde il sapore, con che cosa verrà salato?
35 לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע	35 Non serve né per la terra né per il concime e così lo buttano via. Chi ha orecchi per ascoltare, ascolti».