Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 9

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLIA
1 וירד באניה ויעבר ויבא אל עירו	1 Subiendo a la barca, pasó a la otra orilla y vino a su ciudad.
2 והנה הם מביאים אליו איש נכה אברים והוא משכב על המטה ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים חזק בני נסלחו לך חטאתיך	2 En esto le trajeron un paralítico postrado en una camilla. Viendo Jesús la fe de ellos, dijo al paralítico: «¡ Animo!, hijo, tus pecados te son perdonados».
3 והנה אנשים מן הסופרים אמרו בלבבם מגדף הוא	3 Pero he aquí que algunos escribas dijeron para sí: «Este está blasfemando».
4 וירא ישוע את מחשבתם ויאמר למה תחשבו רעה בלבבכם	4 Jesús, conociendo sus pensamientos, dijo: «¿Por qué pensáis mal en vuestros corazones? ¿Qué es más fácil, decir: “Tus pecados te son perdonados”, o decir:
5 כי מה הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום התהלך	5 “Levántate y anda”?
6 אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים קום שא את מטתך ולך לך אל ביתך	6 Pues para que sepáis que el Hijo del hombre tiene en la tierra poder de perdonar pecados - dice entonces al paralítico -: “Levántate, toma tu camilla y vete a tu casa”».
7 ויקם וילך לביתו	7 El se levantó y se fue a su casa.
8 והמון העם כראותם זאת השתוממו וישבחו את האלהים אשר נתן שלטן כזה לבני אדם	8 Y al ver esto, la gente temió y glorificó a Dios, que había dado tal poder a los hombres.
9 ויהי בעבר ישוע משם וירא איש ישב בבית המכס ושמו מתי ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריך	9 Cuando se iba de allí, al pasar vio Jesús a un hombre llamado Mateo, sentado en el despacho de impuestos, y le dice: «Sígueme». El se levantó y le siguió.
10 ויהי בהסבו בביתו והנה מוכסים וחטאים רבים באו ויסבו עם ישוע ותלמידיו	10 Y sucedió que estando él a la mesa en casa de Mateo, vinieron muchos publicanos y pecadores, y estaban a la mesa con Jesús y sus discípulos.
11 ויראו הפרושים ויאמרו אל תלמידיו מדוע עם המוכסים והחטאים אכל רבכם	11 Al verlo los fariseos decían a los discípulos: «¿Por qué come vuestro maestro con los publicanos y pecadores?»
12 וישמע זאת ישוע ויאמר אליהם החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החולים	12 Mas él, al oírlo, dijo: «No necesitan médico los que están fuertes sino los que están mal.
13 ואתם צאו ולמדו מה הוא חסד חפצתי ולא זבח כי לא באתי לקרא את הצדיקים כי אם את החטאים לתשובה	13 Id, pues, a aprender qué significa aquello de: Misericordia quiero, que no sacrificio. Porque no he venido a llamar a justos, sino a pecadores».
14 ויגשו אליו תלמידי יוחנן ויאמרו מדוע אנחנו והפרושים צמים הרבה ותלמידיך אינם צמים	14 Entonces se le acercan los discípulos de Juan y le dicen: «¿Por qué nosotros y los fariseos ayunamos, y tus discípulos no ayunan?»
15 ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה להתאבל בעוד החתן עמהם הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו	15 Jesús les dijo: «Pueden acaso los invitados a la boda ponerse tristes mientras el novio está con ellos? Días vendrán en que les será arrebatado el novio; entonces ayunarán.
16 אין משים מטלית חדשה על שמלה בלה כי תנתק מלאתו מן השמלה ותרע הקריעה	16 Nadie echa un remiendo de paño sin tundir en un vestido viejo, porque lo añadido tira del vestido, y se produce un desgarrón peor.
17 ואין נותנים יין חדש בנאדות בלים פן יבקעו הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל נותנים את היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו	17 Ni tampoco se echa vino nuevo en pellejos viejos; pues de otro modo, los pellejos revientan, el vino se derrama, y los pellejos se echan a perder; sino que el vino nuevo se echa en pellejos nuevos, y así ambos se conservan».
18 ויהי הוא מדבר אליהם את אלה והנה אחד השרים בא וישתחו לו ויאמר עתה זה מתה בתי בא נא ושים את ידך עליה ותחיה	18 Así les estaba hablando, cuando se acercó un magistrado y se postró ante él diciendo: «Mi hija acaba de morir, pero ven, impón tu mano sobre ella y vivirá».
19 ויקם ישוע וילך אחריו הוא ותלמידיו	19 Jesús se levantó y le siguió junto con sus discípulos.
20 והנה אשה זבת דם שתים עשרה שנה נגשה מאחריו ותגע בציצת בגדו	20 En esto, una mujer que padecía flujo de sangre desde hacía doce años se acercó por detrás y tocó la orla de su manto.
21 כי אמרה בלבה אך אם אגע בבגדו אושע	21 Pues se decía para sí: «Con sólo tocar su manto, me salvaré».
22 ויפן ישוע וירא אותה ויאמר חזקי בתי אמונתך הושיעה לך ותושע האשה מן השעה ההיא	22 Jesús se volvió, y al verla le dijo: «¡Animo!, hija, tu fe te ha salvado». Y se salvó la mujer desde aquel momento.
23 ויבא ישוע אל בית השר וירא את המחללים בחלילים ואת העם ההומה ויאמר	23 Al llegar Jesús a casa del magistrado y ver a los flautistas y la gente alborotando,
24 סורו מפה כי לא מתה הילדה אך ישנה היא וישחקו לו	24 decía: «¡Retiraos! La muchacha no ha muerto; está dormida». Y se burlaban de él.
25 ויהי אחרי גרש העם ויבא הביתה ויאחז בידה ותקם הנערה	25 Mas, echada fuera la gente, entró él, la tomó de la mano, y la muchacha se levantó.
26 ותצא השמועה הזאת בכל הארץ ההיא	26 Y la noticia del suceso se divulgó por toda aquella comarca.
27 ויעבר ישוע משם וילכו אחריו שני אנשים עורים והמה צעקעם ואמרים חננו בן דוד	27 Cuando Jesús se iba de allí, al pasar le siguieron dos ciegos gritando: «¡Ten piedad de nosotros, Hijo de David!»
28 וכבואו הביתה נגשו אליו העורים ויאמר אליהם ישוע המאמינים אתם כי יש לאל ידי לעשות זאת ויאמרו אליו כן אדנינו	28 Y al llegar a casa, se le acercaron los ciegos, y Jesús les dice: «¿Creéis que puedo hacer eso?» Dícenle: «Sí, Señor».
29 ויגע בעיניהם ויאמר יעשה לכם כאמונתכם	29 Entonces les tocó los ojos diciendo: «Hágase en vosotros según vuestra fe».
30 ותפקחנה עיניהם ויגער בם ישוע ויאמר ראו פן יודע לאיש	30 Y se abrieron sus ojos. Jesús les ordenó severamente: «¡Mirad que nadie lo sepa!»
31 והמה בצאתם השמיעו את שמעו בכל הארץ ההיא	31 Pero ellos, en cuanto salieron, divulgaron su fama por toda aquella comarca.
32 המה יצאו והנה הביאו אליו איש אלם אחוז שד	32 Salían ellos todavía, cuando le presentaron un mudo endemoniado.
33 וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל	33 Y expulsado el demonio, rompió a hablar el mudo. Y la gente, admirada, decía: «Jamás se vio cosa igual en Israel».
34 והפרושים אמרו על ידי שר השדים מגרש הוא את השדים	34 Pero los fariseos decían: «Por el Príncipe de los demonios expulsa a los demonios».
35 ויסב ישוע בכל הערים והכפרים וילמד בבתי כנסיותיהם ויבשר בשורת המלכות וירפא כל מחלה וכל מדוה בעם	35 Jesús recorría todas las ciudades y aldeas, enseñando en sus sinagogas, proclamando la Buena Nueva del Reino y sanando todo enfermedad y toda dolencia.
36 ובראותו את ההמנים נכמרו רחמיו עליהם כי הם מתעלפים ונדחים כצאן אשר אין להם רעה	36 Y al ver a la muchedumbre, sintió compasión de ella, porque estaban vejados y abatidos como ovejas que no tienen pastor.
37 אז ידבר לתלמדידיו ויאמר רב הקציר והפעלים מעטים	37 Entonces dice a sus discípulos: «La mies es mucha y los obreros pocos.
38 לכן התחננו אל בעל הקציר לשלח פעלים לקצירו	38 Rogad, pues, al Dueño de la mies que envíe obreros a su mies».