Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 39

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר	1 Sais-tu quand les chamois font leurs petits? As-tu observé les biches en travail?
2 תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה	2 As-tu compté les mois de leur portée et connais-tu l’époque de leur délivrance?
3 תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה	3 Alors elles s’accroupissent pour mettre bas: voici qu’elles déposent leurs petits.
4 יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו	4 Ils prennent des forces, ils grandissent au désert, ils partent: ils ne reviendront plus vers elles.
5 מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח	5 Qui a lâché en liberté l’âne sauvage et l’a allégé de ses liens?
6 אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה	6 Je ne lui ai donné de maison que la steppe, il demeure dans la plaine salée.
7 ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע	7 Il se moque du trafic de la ville, il n’entend pas les cris de l’ânier,
8 יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש	8 mais il explore la montagne, son pâturage, toujours à la recherche d’herbes vertes.
9 היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך	9 Est-ce que le buffle voudra te servir et rester pour la nuit dans ton étable?
10 התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך	10 Tu lui passeras peut-être une corde au cou, pour qu’il herse ton champ derrière toi?
11 התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך	11 Tu devrais lui faire confiance: il est si fort! il ferait bien la besogne à ta place.
12 התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף	12 Peux-tu compter sur lui au retour, pour qu’il dépose le grain sur ton aire.
13 כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה	13 L’aile de l’autruche est joyeuse, son pennage est de plumes gracieuses.
14 כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם	14 Mais elle abandonne ses œufs sur la terre: - le sol se chargera de les chauffer! -
15 ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה	15 oubliant qu’un pied peut les écraser, qu’une bête des champs peut les briser.
16 הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד	16 Elle traite ses petits comme s’ils n’étaient pas siens: peu lui importe qu’elle ait peiné pour rien!
17 כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה	17 C’est que Dieu l’a privée de sagesse, l’intelligence n’est pas son lot.
18 כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו	18 Mais dès qu’elle se lève et s’élance, elle se rit du cheval et de son cavalier.
19 התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה	19 Est-ce toi qui donnes au cheval sa vigueur, qui revêts son cou d’une crinière,
20 התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה	20 et le fais bondir comme la sauterelle? Son fier hennissement répand la terreur.
21 יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק	21 Il piaffe dans la vallée, joyeux de sa force, il s’élance au devant des armes.
22 ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב	22 Il se moque de la peur, il ne s’effraie pas et ne recule pas devant l’épée.
23 עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון	23 Il soutient les chocs du carquois, les étincelles de la lance et du javelot.
24 ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר	24 Frémissant d’impatience, il dévore l’espace, il ne tient plus en place s’il entend la trompette.
25 בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה	25 Dès que sonne la trompe, pour lui c’est: “Allons-y!”, de loin il a flairé la bataille, le chambard des chefs et les cris de guerre.
26 המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן	26 Est-ce toi qui as prévu l’envol du faucon, lorsqu’il déploie ses ailes vers le midi?
27 אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו	27 Est-ce sur ton ordre que l’aigle s’élève, ou qu’il a bâti son nid là-haut?
28 סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה	28 Il s’installe sur son rocher, il y passe la nuit dans sa forteresse, sur une dent de roche.
29 משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו	29 De là il guette sa proie; de loin ses yeux l’apercevront,
30 ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא	30 il nourrira de sang ses petits. Où que tombe le corps, aussitôt il est là.