Luke 14

KING JAMES BIBLE	MODERN HEBREW BIBLE
1 And it came to pass, as he went into the house of one of the chief Pharisees to eat bread on the sabbath day, that they watched him.	1 ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו
2 And, behold, there was a certain man before him which had the dropsy.	2 והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים
3 And Jesus answering spake unto the lawyers and Pharisees, saying, Is it lawful to heal on the sabbath day?	3 ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו
4 And they held their peace. And he took him, and healed him, and let him go;	4 ויאחז בו וירפאהו וישלחהו
5 And answered them, saying, Which of you shall have an ass or an ox fallen into a pit, and will not straightway pull him out on the sabbath day?	5 ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת
6 And they could not answer him again to these things.	6 ולא יכלו להשיב על זאת דבר
7 And he put forth a parable to those which were bidden, when he marked how they chose out the chief rooms; saying unto them,	7 וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם
8 When thou art bidden of any man to a wedding, sit not down in the highest room; lest a more honourable man than thou be bidden of him;	8 כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך
9 And he that bade thee and him come and say to thee, Give this man place; and thou begin with shame to take the lowest room.	9 ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון
10 But when thou art bidden, go and sit down in the lowest room; that when he that bade thee cometh, he may say unto thee, Friend, go up higher: then shalt thou have worship in the presence of them that sit at meat with thee.	10 אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך
11 For whosoever exalteth himself shall be abased; and he that humbleth himself shall be exalted.	11 כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם
12 Then said he also to him that bade him, When thou makest a dinner or a supper, call not thy friends, nor thy brethren, neither thy kinsmen, nor thy rich neighbours; lest they also bid thee again, and a recompence be made thee.	12 וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום
13 But when thou makest a feast, call the poor, the maimed, the lame, the blind:	13 אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים
14 And thou shalt be blessed; for they cannot recompense thee: for thou shalt be recompensed at the resurrection of the just.	14 ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים
15 And when one of them that sat at meat with him heard these things, he said unto him, Blessed is he that shall eat bread in the kingdom of God.	15 וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים
16 Then said he unto him, A certain man made a great supper, and bade many:	16 והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים
17 And sent his servant at supper time to say to them that were bidden, Come; for all things are now ready.	17 וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל
18 And they all with one consent began to make excuse. The first said unto him, I have bought a piece of ground, and I must needs go and see it: I pray thee have me excused.	18 ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני
19 And another said, I have bought five yoke of oxen, and I go to prove them: I pray thee have me excused.	19 ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני
20 And another said, I have married a wife, and therefore I cannot come.	20 ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא
21 So that servant came, and shewed his lord these things. Then the master of the house being angry said to his servant, Go out quickly into the streets and lanes of the city, and bring in hither the poor, and the maimed, and the halt, and the blind.	21 ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים
22 And the servant said, Lord, it is done as thou hast commanded, and yet there is room.	22 ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום
23 And the lord said unto the servant, Go out into the highways and hedges, and compel them to come in, that my house may be filled.	23 ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי
24 For I say unto you, That none of those men which were bidden shall taste of my supper.	24 כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי
25 And there went great multitudes with him: and he turned, and said unto them,	25 והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם
26 If any man come to me, and hate not his father, and mother, and wife, and children, and brethren, and sisters, yea, and his own life also, he cannot be my disciple.	26 איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי
27 And whosoever doth not bear his cross, and come after me, cannot be my disciple.	27 ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי
28 For which of you, intending to build a tower, sitteth not down first, and counteth the cost, whether he have sufficient to finish it?	28 כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו
29 Lest haply, after he hath laid the foundation, and is not able to finish it, all that behold it begin to mock him,	29 פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר
30 Saying, This man began to build, and was not able to finish.	30 כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות
31 Or what king, going to make war against another king, sitteth not down first, and consulteth whether he be able with ten thousand to meet him that cometh against him with twenty thousand?	31 אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף
32 Or else, while the other is yet a great way off, he sendeth an ambassage, and desireth conditions of peace.	32 ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום
33 So likewise, whosoever he be of you that forsaketh not all that he hath, he cannot be my disciple.	33 ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי
34 Salt is good: but if the salt have lost his savour, wherewith shall it be seasoned?	34 טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן
35 It is neither fit for the land, nor yet for the dunghill; but men cast it out. He that hath ears to hear, let him hear.	35 לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע