Psalmi 94

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Deus ultionum, Domine, Deus ultionum, effulge.	1 אֵל־נְקָמֹות יְהוָה אֵל נְקָמֹות הֹופִיַע
2 Exaltare, qui iudicas terram, redde retributionem superbis.	2 הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ הָשֵׁב גְּמוּל עַל־גֵּאִים
3 Usquequo peccatores, Domine, usquequo peccatores exsultabunt?	3 עַד־מָתַי רְשָׁעִים ׀ יְהוָה עַד־מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ
4 Effabuntur et loquentur proterva, gloriabuntur omnes, qui operantur iniquitatem. -	4 יַבִּיעוּ יְדַבְּרוּ עָתָק יִתְאַמְּרוּ כָּל־פֹּעֲלֵי אָוֶן
5 Populum tuum, Domine, humiliant et hereditatem tuam vexant.	5 עַמְּךָ יְהוָה יְדַכְּאוּ וְנַחֲלָתְךָ יְעַנּוּ
6 Viduam et advenam interficiunt et pupillos occidunt.	6 אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹגוּ וִיתֹומִים יְרַצֵּחוּ
7 Et dixerunt: “ Non videbit Dominus, nec intelleget Deus Iacob ”.	7 וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה־יָּהּ וְלֹא־יָבִין אֱלֹהֵי יַעֲקֹב
8 Intellegite, insipientes in populo; et stulti, quando sapietis?	8 בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם וּכְסִילִים מָתַי תַּשְׂכִּילוּ
9 Qui plantavit aurem, non audiet, aut qui finxit oculum, non respiciet?	9 הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע אִם־יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט
10 Qui corripit gentes, non arguet, qui docet hominem scientiam?	10 הֲיֹסֵר גֹּויִם הֲלֹא יֹוכִיחַ הַמְלַמֵּד אָדָם דָּעַת
11 Dominus scit cogitationes hominum, quoniam vanae sunt.	11 יְהוָה יֹדֵעַ מַחְשְׁבֹות אָדָם כִּי־הֵמָּה הָבֶל
12 Beatus homo, quem tu erudieris, Domine, et de lege tua docueris eum,	12 אַשְׁרֵי ׀ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר־תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ וּמִתֹּורָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ
13 ut mitiges ei a diebus malis, donec fodiatur peccatori fovea.	13 לְהַשְׁקִיט לֹו מִימֵי רָע עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָׁחַת
14 Quia non repellet Dominus plebem suam et hereditatem suam non derelinquet.	14 כִּי ׀ לֹא־יִטֹּשׁ יְהוָה עַמֹּו וְנַחֲלָתֹו לֹא יַעֲזֹב
15 Quia ad iustitiam revertetur iudicium, et sequentur illam omnes, qui recto sunt corde.	15 כִּי־עַד־צֶדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט וְאַחֲרָיו כָּל־יִשְׁרֵי־לֵב
16 Quis consurget mihi adversus malignantes, aut quis stabit mecum adversus operantes iniquitatem?	16 מִי־יָקוּם לִי עִם־מְרֵעִים מִי־יִתְיַצֵּב לִי עִם־פֹּעֲלֵי אָוֶן
17 Nisi quia Dominus adiuvit me, paulo minus habitasset in loco silentii anima mea.	17 לוּלֵי יְהוָה עֶזְרָתָה לִּי כִּמְעַט ׀ שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי
18 Si dicebam: “ Motus est pes meus ”, misericordia tua, Domine, sustentabatme.	18 אִם־אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי חַסְדְּךָ יְהוָה יִסְעָדֵנִי
19 In multitudine sollicitudinum mearum in corde meo, consolationes tuae laetificaverunt animam meam.	19 בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי
20 Numquid sociabitur tibi sedes iniquitatis, quae fingit molestiam contra praeceptum?	20 הַיְחָבְרְךָ כִּסֵּא הַוֹּות יֹצֵר עָמָל עֲלֵי־חֹק
21 Irruunt in animam iusti et sanguinem innocentem condemnant.	21 יָגֹודּוּ עַל־נֶפֶשׁ צַדִּיק וְדָם נָקִי יַרְשִׁיעוּ
22 Et factus est mihi Dominus in praesidium, et Deus meus in rupem refugii mei;	22 וַיְהִי יְהוָה לִי לְמִשְׂגָּב וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִי
23 et reddet illis iniquitatem ipsorum et in malitia eorum disperdet eos,	23 וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם ׀ אֶת־אֹונָם וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם יַצְמִיתֵם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ
24 disperdet illos Dominus Deus noster.