Psalmi 90

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Precatio. Moysis viri Dei. Domine, refugium factus es nobis a generatione in generationem.	1 תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲ‍דֹנָי מָעֹון אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדֹר וָדֹר
2 Priusquam montes nascerentur, aut gigneretur terra et orbis, a saeculo et usque in saeculum tu es Deus.	2 בְּטֶרֶם ׀ הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחֹולֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל וּמֵעֹולָם עַד־עֹולָם אַתָּה אֵל
3 Reducis hominem in pulverem; et dixisti: “ Revertimini, filii hominum ”.	3 תָּשֵׁב אֱנֹושׁ עַד־דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי־אָדָם
4 Quoniam mille anni ante oculos tuos tamquam dies hesterna, quae praeteriit, et custodia in nocte.	4 כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיֹום אֶתְמֹול כִּי יַעֲבֹר וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה
5 Auferes eos, somnium erunt:	5 זְרַמְתָּם שֵׁנָה יִהְיוּ בַּבֹּקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף
6 mane sicut herba succrescens, mane floret et crescit, vespere decidit et arescit.	6 בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף לָעֶרֶב יְמֹולֵל וְיָבֵשׁ
7 Quia defecimus in ira tua et in furore tuo turbati sumus.	7 כִּי־כָלִינוּ בְאַפֶּךָ וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָלְנוּ
8 Posuisti iniquitates nostras in conspectu tuo, occulta nostra in illuminatione vultus tui.	8 [שַׁתָּ כ] (שַׁתָּה ק) עֲוֹנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ עֲלֻמֵנוּ לִמְאֹור פָּנֶיךָ
9 Quoniam omnes dies nostri evanuerunt in ira tua, consumpsimus ut suspirium annos nostros.	9 כִּי כָל־יָמֵינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶךָ כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמֹו־הֶגֶה
10 Dies annorum nostrorum sunt septuaginta anni aut in valentibus octoginta anni, et maior pars eorum labor et dolor, quoniam cito transeunt, et avolamus.	10 יְמֵי־שְׁנֹותֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת ׀ שְׁמֹונִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי־גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה
11 Quis novit potestatem irae tuae et secundum timorem tuum indignationem tuam?	11 מִי־יֹודֵעַ עֹז אַפֶּךָ וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶךָ
12 Dinumerare dies nostros sic doce nos, ut inducamus cor ad sapientiam.	12 לִמְנֹות יָמֵינוּ כֵּן הֹודַע וְנָבִא לְבַב חָכְמָה
13 Convertere, Domine, usquequo? Et deprecabilis esto super servos tuos.	13 שׁוּבָה יְהוָה עַד־מָתָי וְהִנָּחֵם עַל־עֲבָדֶיךָ
14 Reple nos mane misericordia tua, et exsultabimus et delectabimur omnibus diebus nostris.	14 שַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל־יָמֵינוּ
15 Laetifica nos pro diebus, quibus nos humiliasti, pro annis, quibus vidimus mala.	15 מְּחֵנוּ כִּימֹות עִנִּיתָנוּ נֹות רָאִינוּ רָעָה
16 Appareat servis tuis opus tuum, et decor tuus filiis eorum.	16 יֵרָאֶה אֶל־עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ וַהֲדָרְךָ עַל־בְּנֵיהֶם
17 Et sit splendor Domini Dei nostri super nos, et opera manuum nostrarum confirma super nos et opus manuum nostrarum confirma.	17 וִיהִי ׀ נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כֹּונְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כֹּונְנֵהוּ