Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 15

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 וַיַּעַן אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וַיֹּאמַר	1 Respondens autem Eliphaz Themanites, dixit :
2 הֶחָכָם יַעֲנֶה דַעַת־רוּחַ וִימַלֵּא קָדִים בִּטְנֹו	2 Numquid sapiens respondebit quasi in ventum loquens, et implebit ardore stomachum suum ?
3 הֹוכֵחַ בְּדָבָר לֹא יִסְכֹּון וּמִלִּים לֹא־יֹועִיל בָּם	3 Arguis verbis eum qui non est æqualis tibi, et loqueris quod tibi non expedit.
4 אַף־אַתָּה תָּפֵר יִרְאָה וְתִגְרַע יחָה לִפְנֵי־אֵל	4 Quantum in te est, evacuasti timorem, et tulisti preces coram Deo.
5 כִּי יְאַלֵּף עֲוֹנְךָ פִיךָ וְתִבְחַר לְשֹׁון עֲרוּמִים	5 Docuit enim iniquitas tua os tuum, et imitaris linguam blasphemantium.
6 יַרְשִׁיעֲךָ פִיךָ וְלֹא־אָנִי וּשְׂפָתֶיךָ יַעֲנוּ־בָךְ	6 Condemnabit te os tuum, et non ego : et labia tua respondebunt tibi.
7 הֲרִאישֹׁון אָדָם תִּוָּלֵד וְלִפְנֵי גְבָעֹות חֹולָלְתָּ	7 Numquid primus homo tu natus es, et ante colles formatus ?
8 הַבְסֹוד אֱלֹוהַ תִּשְׁמָע וְתִגְרַע אֵלֶיךָ חָכְמָה	8 numquid consilium Dei audisti, et inferior te erit ejus sapientia ?
9 מַה־יָּדַעְתָּ וְלֹא נֵדָע תָּבִין וְלֹא־עִמָּנוּ הוּא	9 Quid nosti quod ignoremus ? quid intelligis quod nesciamus ?
10 גַּם־שָׂב גַּם־יָשִׁישׁ בָּנוּ כַּבִּיר מֵאָבִיךָ יָמִים	10 Et senes et antiqui sunt in nobis, multo vetustiores quam patres tui.
11 הַמְעַט מִמְּךָ תַּנְחֻמֹות אֵל וְדָבָר לָאַט עִמָּךְ	11 Numquid grande est ut consoletur te Deus ? sed verba tua prava hoc prohibent.
12 מַה־יִּקָּחֲךָ לִבֶּךָ וּמַה־יִּרְזְמוּן עֵינֶיךָ	12 Quid te elevat cor tuum, et quasi magna cogitans attonitos habes oculos ?
13 כִּי־תָשִׁיב אֶל־אֵל רוּחֶךָ וְהֹצֵאתָ מִפִּיךָ מִלִּין	13 Quid tumet contra Deum spiritus tuus, ut proferas de ore tuo hujuscemodi sermones ?
14 מָה־אֱנֹושׁ כִּי־יִזְכֶּה וְכִי־יִצְדַּק יְלוּד אִשָּׁה	14 Quid est homo ut immaculatus sit, et ut justus appareat natus de muliere ?
15 הֵן [בִּקְדֹשֹׁו כ] (בִּקְדֹשָׁיו ק) לֹא יַאֲמִין וְשָׁמַיִם לֹא־זַכּוּ בְעֵינָיו	15 Ecce inter sanctos ejus nemo immutabilis, et cæli non sunt mundi in conspectu ejus.
16 אַף כִּי־נִתְעָב וְנֶאֱלָח אִישׁ־שֹׁתֶה כַמַּיִם עַוְלָה	16 Quanto magis abominabilis et inutilis homo, qui bibit quasi aquam iniquitatem ?
17 אֲחַוְךָ שְׁמַע־לִי וְזֶה־חָזִיתִי וַאֲסַפֵּרָה	17 Ostendam tibi : audi me : quod vidi, narrabo tibi.
18 אֲשֶׁר־חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ מֵאֲבֹותָם	18 Sapientes confitentur, et non abscondunt patres suos :
19 לָהֶם לְבַדָּם נִתְּנָה הָאָרֶץ וְלֹא־עָבַר זָר בְּתֹוכָם	19 quibus solis data est terra, et non transivit alienus per eos.
20 כָּל־יְמֵי רָשָׁע הוּא מִתְחֹולֵל וּמִסְפַּר נִים נִצְפְּנוּ לֶעָרִיץ	20 Cunctis diebus suis impius superbit, et numerus annorum incertus est tyrannidis ejus.
21 קֹול־פְּחָדִים בְּאָזְנָיו בַּשָּׁלֹום שֹׁודֵד יְבֹואֶנּוּ	21 Sonitus terroris semper in auribus illius : et cum pax sit, ille semper insidias suspicatur.
22 לֹא־יַאֲמִין וּב מִנִּי־חֹשֶׁךְ [וְצָפוּ כ] (וְצָפוּי ק) הוּא אֱלֵי־חָרֶב	22 Non credit quod reverti possit de tenebris ad lucem, circumspectans undique gladium.
23 נֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה יָדַע ׀ כִּי־נָכֹון בְּיָדֹו יֹום־חֹשֶׁךְ	23 Cum se moverit ad quærendum panem, novit quod paratus sit in manu ejus tenebrarum dies.
24 יְבַעֲתֻהוּ צַר וּמְצוּקָה תִּתְקְפֵהוּ כְּמֶלֶךְ ׀ עָתִיד לַכִּידֹור	24 Terrebit eum tribulatio, et angustia vallabit eum, sicut regem qui præparatur ad prælium.
25 כִּי־נָטָה אֶל־אֵל יָדֹו וְאֶלשַׁ־דַּי יִתְגַּבָּר	25 Tetendit enim adversus Deum manum suam, et contra Omnipotentem roboratus est.
26 יָרוּץ אֵלָיו בְּצַוָּאר בַּעֲבִי גַּבֵּי מָגִנָּיו	26 Cucurrit adversus eum erecto collo, et pingui cervice armatus est.
27 כִּי־כִסָּה פָנָיו בְּחֶלְבֹּו וַיַּעַשׂ פִּימָה עֲלֵי־כָסֶל	27 Operuit faciem ejus crassitudo, et de lateribus ejus arvina dependet.
28 וַיִּשְׁכֹּון ׀ עָרִים נִכְחָדֹות בָּתִּים לֹא־יֵשְׁבוּ לָמֹו אֲשֶׁר הִתְעַתְּדוּ לְגַלִּים	28 Habitavit in civitatibus desolatis, et in domibus desertis, quæ in tumulos sunt redactæ.
29 לֹא־יֶעְשַׁר וְלֹא־יָקוּם חֵילֹו וְלֹא־יִטֶּה לָאָרֶץ מִנְלָם	29 Non ditabitur, nec perseverabit substantia ejus, nec mittet in terra radicem suam.
30 לֹא־יָסוּר ׀ מִנִּי־חֹשֶׁךְ יֹנַקְתֹּו תְּיַבֵּשׁ שַׁלְהָבֶת וְיָסוּר בְּרוּחַ פִּיו	30 Non recedet de tenebris : ramos ejus arefaciet flamma, et auferetur spiritu oris sui.
31 אַל־יַאֲמֵן [בַּשֹּׁו כ] (בַּשָּׁיו ק) נִתְעָה כִּישָׁ־וְא תִּהְיֶה תְמוּרָתֹו	31 Non credet, frustra errore deceptus, quod aliquo pretio redimendus sit.
32 בְּלֹא־יֹומֹו תִּמָּלֵא וְכִפָּתֹו לֹא רַעֲנָנָה	32 Antequam dies ejus impleantur peribit, et manus ejus arescent.
33 יַחְמֹס כַּגֶּפֶן בִּסְרֹו וְיַשְׁלֵךְ כַּזַּיִת נִצָּתֹו	33 Lædetur quasi vinea in primo flore botrus ejus, et quasi oliva projiciens florem suum.
34 כִּי־עֲדַת חָנֵף גַּלְמוּד וְאֵשׁ אָכְלָה אָהֳלֵי־שֹׁחַד	34 Congregatio enim hypocritæ sterilis, et ignis devorabit tabernacula eorum qui munera libenter accipiunt.
35 הָרֹה עָמָל וְיָלֹד אָוֶן וּבִטְנָם תָּכִין מִרְמָה׃ ס	35 Concepit dolorem, et peperit iniquitatem, et uterus ejus præparat dolos.