Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 15

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וַיַּעַן אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וַיֹּאמַר	1 Respondens autem Eliphaz Themanites dixit:
2 הֶחָכָם יַעֲנֶה דַעַת־רוּחַ וִימַלֵּא קָדִים בִּטְנֹו	2 “ Numquid sapiens respondebit sapientia ventosa et implebit vento urente stomachum suum?
3 הֹוכֵחַ בְּדָבָר לֹא יִסְכֹּון וּמִלִּים לֹא־יֹועִיל בָּם	3 Arguens verbis, quae nihil prosunt, et sententiis, quae nihil iuvant?
4 אַף־אַתָּה תָּפֵר יִרְאָה וְתִגְרַע יחָה לִפְנֵי־אֵל	4 Tu autem pietatem dissolvis et detrahis meditationi coram Deo.
5 כִּי יְאַלֵּף עֲוֹנְךָ פִיךָ וְתִבְחַר לְשֹׁון עֲרוּמִים	5 Docet enim iniquitas tua os tuum, et assumis linguam callidorum.
6 יַרְשִׁיעֲךָ פִיךָ וְלֹא־אָנִי וּשְׂפָתֶיךָ יַעֲנוּ־בָךְ	6 Condemnabit te os tuum et non ego, et labia tua respondebunt tibi.
7 הֲרִאישֹׁון אָדָם תִּוָּלֵד וְלִפְנֵי גְבָעֹות חֹולָלְתָּ	7 Numquid primus homo tu natus es et ante colles formatus?
8 הַבְסֹוד אֱלֹוהַ תִּשְׁמָע וְתִגְרַע אֵלֶיךָ חָכְמָה	8 Numquid consilium Dei audisti et tibi attrahis sapientiam?
9 מַה־יָּדַעְתָּ וְלֹא נֵדָע תָּבִין וְלֹא־עִמָּנוּ הוּא	9 Quid nosti, quod nos ignoremus? Quid intellegis, quod nos nesciamus?
10 גַּם־שָׂב גַּם־יָשִׁישׁ בָּנוּ כַּבִּיר מֵאָבִיךָ יָמִים	10 Et senes et antiqui sunt inter nos, multo vetustiores quam pater tuus.
11 הַמְעַט מִמְּךָ תַּנְחֻמֹות אֵל וְדָבָר לָאַט עִמָּךְ	11 Numquid parum tibi sunt consolationes Dei? Et verbum lene tecum factum?
12 מַה־יִּקָּחֲךָ לִבֶּךָ וּמַה־יִּרְזְמוּן עֵינֶיךָ	12 Quid te elevat cor tuum, et cur attonitos habes oculos?
13 כִּי־תָשִׁיב אֶל־אֵל רוּחֶךָ וְהֹצֵאתָ מִפִּיךָ מִלִּין	13 Quid vertis contra Deum spiritum tuum et profers de ore tuo huiuscemodi sermones?
14 מָה־אֱנֹושׁ כִּי־יִזְכֶּה וְכִי־יִצְדַּק יְלוּד אִשָּׁה	14 Quid est homo, ut immaculatus sit, et ut iustus appareat natus de muliere?
15 הֵן [בִּקְדֹשֹׁו כ] (בִּקְדֹשָׁיו ק) לֹא יַאֲמִין וְשָׁמַיִם לֹא־זַכּוּ בְעֵינָיו	15 Ecce, sanctis suis non fidit, et caeli non sunt mundi in conspectu eius;
16 אַף כִּי־נִתְעָב וְנֶאֱלָח אִישׁ־שֹׁתֶה כַמַּיִם עַוְלָה	16 quanto magis abominabilis et corruptus homo, qui bibit quasi aquam iniquitatem.
17 אֲחַוְךָ שְׁמַע־לִי וְזֶה־חָזִיתִי וַאֲסַפֵּרָה	17 Ostendam tibi, audi me; quod vidi, narrabo tibi,
18 אֲשֶׁר־חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ מֵאֲבֹותָם	18 quod sapientes confitentur, et non celaverunt eos patres eorum:
19 לָהֶם לְבַדָּם נִתְּנָה הָאָרֶץ וְלֹא־עָבַר זָר בְּתֹוכָם	19 quibus solis data est terra, et non transivit alienus per eos.
20 כָּל־יְמֵי רָשָׁע הוּא מִתְחֹולֵל וּמִסְפַּר נִים נִצְפְּנוּ לֶעָרִיץ	20 Cunctis diebus suis impius cruciatur, et numerus annorum incertus est tyranno.
21 קֹול־פְּחָדִים בְּאָזְנָיו בַּשָּׁלֹום שֹׁודֵד יְבֹואֶנּוּ	21 Sonitus terroris semper in auribus illius, quasi, cum pax sit, vastator irruat in eum.
22 לֹא־יַאֲמִין וּב מִנִּי־חֹשֶׁךְ [וְצָפוּ כ] (וְצָפוּי ק) הוּא אֱלֵי־חָרֶב	22 Non credit quod reverti possit de tenebris, cum sit destinatus gladio.
23 נֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה יָדַע ׀ כִּי־נָכֹון בְּיָדֹו יֹום־חֹשֶׁךְ	23 Cum se moverit ad quaerendum panem: “Ubinam?”, novit quod paratus sit in manu eius tenebrarum dies.
24 יְבַעֲתֻהוּ צַר וּמְצוּקָה תִּתְקְפֵהוּ כְּמֶלֶךְ ׀ עָתִיד לַכִּידֹור	24 Terrebit eum tribulatio et angustia, vallabit eum sicut regem, qui praeparatur ad proelium.
25 כִּי־נָטָה אֶל־אֵל יָדֹו וְאֶלשַׁ־דַּי יִתְגַּבָּר	25 Tetendit enim adversus Deum manum suam, et contra Omnipotentem roboratus est.
26 יָרוּץ אֵלָיו בְּצַוָּאר בַּעֲבִי גַּבֵּי מָגִנָּיו	26 Cucurrit adversus eum erecto collo, spisso scuto armatus.
27 כִּי־כִסָּה פָנָיו בְּחֶלְבֹּו וַיַּעַשׂ פִּימָה עֲלֵי־כָסֶל	27 Operuit faciem eius crassitudo, et de lateribus eius arvina dependet.
28 וַיִּשְׁכֹּון ׀ עָרִים נִכְחָדֹות בָּתִּים לֹא־יֵשְׁבוּ לָמֹו אֲשֶׁר הִתְעַתְּדוּ לְגַלִּים	28 Habitavit in civitatibus desolatis et in domibus desertis, quae in tumulos sunt redactae.
29 לֹא־יֶעְשַׁר וְלֹא־יָקוּם חֵילֹו וְלֹא־יִטֶּה לָאָרֶץ מִנְלָם	29 Non ditabitur, nec perseverabit substantia eius; nec mittet in terra radicem suam.
30 לֹא־יָסוּר ׀ מִנִּי־חֹשֶׁךְ יֹנַקְתֹּו תְּיַבֵּשׁ שַׁלְהָבֶת וְיָסוּר בְּרוּחַ פִּיו	30 Non recedet de tenebris; ramos eius arefaciet flamma, et auferet ventus florem eius.
31 אַל־יַאֲמֵן [בַּשֹּׁו כ] (בַּשָּׁיו ק) נִתְעָה כִּישָׁ־וְא תִּהְיֶה תְמוּרָתֹו	31 Ne credat vanitati errore deceptus, quia vanitas erit remuneratio eius.
32 בְּלֹא־יֹומֹו תִּמָּלֵא וְכִפָּתֹו לֹא רַעֲנָנָה	32 Antequam dies eius impleantur, abscindentur, et ramus eius non virescet.
33 יַחְמֹס כַּגֶּפֶן בִּסְרֹו וְיַשְׁלֵךְ כַּזַּיִת נִצָּתֹו	33 Laedetur quasi vinea in primo flore botrus eius, et quasi oliva proiciens florem suum.
34 כִּי־עֲדַת חָנֵף גַּלְמוּד וְאֵשׁ אָכְלָה אָהֳלֵי־שֹׁחַד	34 Cangregatio enim impii sterilis, et ignis devorabit tabernacula eorum, qui munera libenter accipiunt.
35 הָרֹה עָמָל וְיָלֹד אָוֶן וּבִטְנָם תָּכִין מִרְמָה׃ ס	35 Concepit dolorem et peperit iniquitatem, et venter eius praeparat dolos.