Genesis 8

SAGRADA BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Ora, Deus lembrou-se de Noé, e de todos os animais selvagens e de todos os animais domésticos que estavam com ele na arca. Fez soprar um vento sobre a terra, e as águas baixaram.	1 ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים
2 As fontes do abismo fecharam-se, assim como as barreiras dos céus, e foram retidas as chuvas.	2 ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים
3 As águas foram-se retirando progressivamente da terra; e começaram a baixar depois de cento e cinqüenta dias.	3 וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום
4 No sétimo mês, no décimo sétimo dia do mês, a arca parou sobre as montanhas do Ararat.	4 ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט
5 Entretanto, as águas iam diminuindo pouco a pouco até o décimo mês, e no décimo mês, no primeiro dia do mês, apareceram os cumes das montanhas.	5 והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים
6 No fim de quarenta dias, abriu Noé a janela que tinha feito na arca	6 ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה
7 e deixou sair um corvo, o qual saindo, voava de um lado para outro, até que aparecesse a terra seca.	7 וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ
8 Soltou também uma pomba, para ver se as águas teriam já diminuído na face da terra.	8 וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה
9 A pomba, porém, não encontrando onde pousar, voltou para junto dele na arca, porque havia ainda água na face da terra. Noé estendeu a mão, e tendo-a tomado, recolheu-a na arca.	9 ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה
10 Esperou mais sete dias, e soltou de novo a pomba fora da arca.	10 ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה
11 E eis que pela tarde ela voltou, trazendo no bico uma folha verde de oliveira. Assim Noé compreendeu que as águas tinham baixado sobre a terra.	11 ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ
12 Esperou ainda sete dias, e soltou a pomba que desta vez não mais voltou.	12 וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד
13 No ano seiscentos e um, no primeiro mês, no primeiro dia do mês, as águas se tinham secado sobre a terra. Noé descobriu o teto da arca, olhou e viu que a superfície do solo estava seca.	13 ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה
14 No segundo mês, no vigésimo sétimo dia do mês, a terra estava seca.	14 ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ
15 Então falou Deus a Noé:	15 וידבר אלהים אל נח לאמר
16 "Sai da arca, com tua mulher, teus filhos e as mulheres de teus filhos.	16 צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך
17 Faze sair igualmente contigo todos os animais que estão contigo de todas as espécies: aves, quadrúpedes, répteis diversos que se arrastam sobre a terra; faze-os sair contigo para que se espalhem sobre a terra e para que cresçam e se multipliquem sobre a terra."	17 כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ
18 Noé saiu com seus filhos, sua mulher e as mulheres de seus filhos.	18 ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו
19 Todos os animais selvagens, todos os répteis, todas as aves, todos os seres que se movem, sobre a terra saíram da arca segundo suas espécies.	19 כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה
20 E Noé levantou um altar ao Senhor: tomou de todos os animais puros e de todas as aves puras, e ofereceu-os em holocausto ao Senhor sobre o altar.	20 ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח
21 O Senhor respirou um agradável odor, e disse em seu coração: "Doravante, não mais amaldiçoarei a terra por causa do homem porque os pensamentos do seu coração são maus desde a sua juventude, e não ferirei mais todos os seres vivos, como o fiz.	21 וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי
22 Enquanto durar a terra, não mais cessarão a sementeira e a colheita, o frio e o calor, o verão e o inverno, o dia e a noite."	22 עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו