Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 12

MODERN HEBREW BIBLE	CATHOLIC PUBLIC DOMAIN
1 וששת ימים לפני חג הפסח בא ישוע לבית היני מקום לעזר אשר העיר אתו מעם המתים	1 Then six days before the Passover, Jesus went to Bethania, where Lazarus had died, whom Jesus raised up.
2 ויעשו לו שם משתה בערב ומרתא משרתת ולעזר היה אחד מן המסבים אתו	2 And they made a dinner for him there. And Martha was ministering. And truly, Lazarus was one of those who were sitting at table with him.
3 ותקח מרים מרקחת נרד זך ויקר מאד לטרא אחת משקלה ותמשח בה את רגלי ישוע ותנגב את רגליו בשערותיה והבית ימלא ריח המרקחת	3 And then Mary took twelve ounces of pure spikenard ointment, very precious, and she anointed the feet of Jesus, and she wiped his feet with her hair. And the house was filled with the fragrance of the ointment.
4 ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בן שמעון איש קריות העתיד למסרו	4 Then one of his disciples, Judas Iscariot, who was soon to betray him, said,
5 מדוע לא נמכרה המרקחת בשלש מאות דינר ונתן לעניים	5 “Why was this ointment not sold for three hundred denarii and given to the needy?”
6 והוא לא דבר את זאת מחמלתו על העניים כי אם גנב היה וכיס הכסף אתו וישא כל אשר ישימו בו	6 Now he said this, not out of concern for the needy, but because he was a thief and, since he held the purse, he used to carry what was put into it.
7 ויאמר ישוע הניחה לה ליום קבורתי צפנה זאת	7 But Jesus said: “Permit her, so that she may keep it against the day of my burial.
8 כי העניים תמיד המה עמכם ואני אינני תמיד עמכם	8 For the poor, you have with you always. But me, you do always not have.”
9 וישמעו עם רב ביהודה כי שם הוא ויבאו לא בעבור ישוע לבדו כי אם לראות גם את לעזר אשר העירו מעם המתים	9 Now a great multitude of the Jews knew that he was in that place, and so they came, not so much because of Jesus, but so that they might see Lazarus, whom he had raised from the dead.
10 וראשי הכהנים התיעצו להרג גם את לעזר	10 And the leaders of the priests planned to put Lazarus to death also.
11 כי בגללו באו שמה רבים מן היהודים ויאמינו בישוע	11 For many of the Jews, because of him, were going away and were believing in Jesus.
12 ויהי ממחרת כשמוע המון רב אשר באו לחג החג כי יבא ישוע ירושלים	12 Then, on the next day, the great crowd that had come to the feast day, when they had heard that Jesus was coming to Jerusalem,
13 ויקחו בידם כפות תמרים ויצאו לקראתו ויריעו לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה מלך ישראל	13 took branches of palm trees, and they went ahead to meet him. And they were crying out: “Hosanna! Blessed is he who arrives in the name of the Lord, the king of Israel!”
14 וימצא ישוע עיר אחד וירכב עליו כאשר כתוב	14 And Jesus found a small donkey, and he sat upon it, just as it is written:
15 אל תיראי בת ציון הנה מלכך יבוא לך רכב על עיר בן אתנות	15 “Do not be afraid, daughter of Zion. Behold, your king arrives, sitting on the colt of a donkey.”
16 וכל זאת לא הבינו תלמידיו בראשונה אך אחרי אשר נתפאר ישוע זכרו כי כן כתוב עליו וכי זאת עשו לו	16 At first, his disciples did not realize these things. But when Jesus was glorified, then they remembered that these things were written about him, and that these things happened to him.
17 ויעידו העם אשר היו אצלו בקראו אל לעזר לצאת מן הקבר ויער אתו מעם המתים	17 And so the crowd that had been with him, when he called Lazarus from the tomb and raised him from the dead, offered testimony.
18 על זאת גם המון העם יצא לקראתו על שמעם כי עשה האות הזה	18 Because of this, too, the crowd went out to meet him. For they heard that he had accomplished this sign.
19 והפרושים דברו איש את אחיו לאמר הראיתם כי הועיל לא תועילו מאומה הנה כל העולם נמשך אחריו	19 Therefore, the Pharisees said among themselves: “Do you see that we are accomplishing nothing? Behold, the entire world has gone after him.”
20 ובתוך העלים להשתחות בחג היו אנשים יונים	20 Now there were certain Gentiles among those who went up so that they might worship on the feast day.
21 ויקרבו אל פילפוס איש בית צידה אשר בארץ הגליל וישאלו ממנו לאמר אדני לראות את ישוע חפצנו	21 Therefore, these approached Philip, who was from Bethsaida of Galilee, and they petitioned him, saying: “Sir, we want to see Jesus.”
22 ויבא פילפוס ויגד זאת אל אנדרי ואנדרי ופילפוס הגידו אל ישוע	22 Philip went and told Andrew. Next, Andrew and Philip told Jesus.
23 ויען אותם ישוע ויאמר באה השעה שיפאר בן האדם	23 But Jesus answered them by saying: “The hour arrives when the Son of man shall be glorified.
24 אמן אמן אני אמר לכם אם לא יפל גרגר החטא אל תוך האדמה ומת ישאר לבדו וכאשר מת יעשה פרי הרבה	24 Amen, amen, I say to you, unless the grain of wheat falls to the ground and dies,
25 האהב את נפשו יאבדנה והשנא את נפשו בעולם הזה ינצרה לחיי נצח	25 it remains alone. But if it dies, it yields much fruit. Whoever loves his life, will lose it. And whoever hates his life in this world, preserves it unto eternal life.
26 החפץ לשרתני ילך אחרי ובאשר אהיה שם יהיה גם משרתי ואיש אשר ישרתני אתו יכבד אבי	26 If anyone serves me, let him follow me. And where I am, there too my minister shall be. If anyone has served me, my Father will honor him.
27 עתה נבהלה נפשי ומה אמר הושיעני אבי מן השעה הזאת אך על כן באתי אל השעה הזאת	27 Now my soul is troubled. And what should I say? Father, save me from this hour? But it is for this reason that I came to this hour.
28 אבי פאר את שמך ותצא בת קול מן השמים גם פארתי וגם אוסיף לפאר	28 Father, glorify your name!” And then a voice came from heaven, “I have glorified it, and I will glorify it again.”
29 והעם העמדים שמה כשמעם אמרו רעם נשמע ואחרים אמרו מלאך דבר אתו	29 Therefore, the crowd, which was standing near and had heard it, said that it was like thunder. Others were saying, “An Angel was speaking with him.”
30 ויען ישוע ויאמר לא למעני היה הקול הזה כי אם למענכם	30 Jesus responded and said: “This voice came, not for my sake, but for your sakes.
31 עתה משפט בא על העולם הזה עתה ישלך שר העולם הזה חוצה	31 Now is the judgment of the world. Now will the prince of this world be cast out.
32 ואני בהנשאי מעל הארץ אמשך כלם אלי	32 And when I have been lifted up from the earth, I will draw all things to myself.”
33 וזאת דבר לרמוז אי זה מות הוא עתיד למות	33 (Now he said this, signifying what kind of death he would die.)
34 ויענו אתו העם ויאמרו הנה שמענו בתורה כי המשיח יכון לעולם ואיך אמרת כי בן האדם צריך להנשא ומי בן האדם הלזה	34 The crowd answered him: “We have heard, from the law, that the Christ remains forever. And so how can you say, ‘The Son of man must be lifted up?’ Who is this Son of man?”
35 ויאמר אליהם ישוע אך למצער יהיה האור עמכם התהלכו בעוד לכם האור פן ישופכם חשך וההלך בחשך לא ידע אנה הוא הלך	35 Therefore, Jesus said to them: “For a brief time, the Light is among you. Walk while you have the Light, so that the darkness may not overtake you. But whoever walks in darkness does not know where is he going.
36 בעוד לכם האור האמינו באור למען תהיו בני האור את הדברים האלה דבר ישוע וילך לו ויסתר מפניהם	36 While you have the Light, believe in the Light, so that you may be sons of the Light.” Jesus spoke these things, and then he went away and hid himself from them.
37 רבים האתות אשר עשה לעיניהם ובכל זאת לא האמינו בו	37 And although he had done such great signs in their presence, they did not believe in him,
38 למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר יהוה מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה	38 so that the word of the prophet Isaiah might be fulfilled, which says: “Lord, who has believed in our hearing? And to whom has the arm of the Lord been revealed?”
39 על כן לא יכלו להאמין כי עוד אמר ישעיהו	39 Because of this, they were not able to believe, for Isaiah said again:
40 השע עיניהם והשמין לבבם פן יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפאתי להם	40 “He has blinded their eyes, and hardened their heart, so that they may not see with their eyes, and understand with their heart, and be converted: and then I would heal them.”
41 כזאת דבר ישעיהו בראותו את תפארתו וינבא עליו	41 These things Isaiah said, when he saw his glory and was speaking about him.
42 אולם רבים אף מן השרים האמינו בו אך בגלל הפרושים לא הודו למען אשר לא ינדו	42 Yet truly, many of the leaders also believed in him. But because of the Pharisees, they did not confess him, so that they would not be cast out of the synagogue.
43 כי אהבו כבוד אנשים יותר מכבוד האלהים	43 For they loved the glory of men more than the glory of God.
44 ויקרא ישוע ויאמר המאמין בי לא בי הוא מאמין כי אם בשלח אתי	44 But Jesus cried out and said: “Whoever believes in me, does not believe in me, but in him who sent me.
45 והראה אתי את אשר שלחני הוא ראה	45 And whoever sees me, sees him who sent me.
46 אני באתי לאור אל העולם למען כל אשר יאמין בי לא ישב בחשך	46 I have arrived as a light to the world, so that all who believe in me might not remain in darkness.
47 והשמע את דברי ולא ישמרם אני לא אשפט אתו כי לא באתי לשפט את העולם כי אם להושיע את העולם	47 And if anyone has heard my words and not kept them, I do not judge him. For I did not come so that I may judge the world, but so that I may save the world.
48 ואיש אשר יבזני ולא יקח אמרי יש אחד אשר ידין אתו הדבר אשר דברתי הוא ידין אתו ביום האחרון	48 Whoever despises me and does not accept my words has one who judges him. The word that I have spoken, the same shall judge him on the last day.
49 כי אני לא מלבי דברתי כי אם אבי השלח אתי הוא צוני את אשר אמר ואת אשר אדבר	49 For I am not speaking from myself, but from the Father who sent me. He gave a commandment to me as to what I should say and how I should speak.
50 ואני ידעתי כי מצותו חיי עולם לכן כל אשר אדבר כאשר אמר אלי אבי כן אני מדבר	50 And I know that his commandment is eternal life. Therefore, the things that I speak, just as the Father has said to me, so also do I speak.”