Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 12

MODERN HEBREW BIBLE	KING JAMES BIBLE
1 וששת ימים לפני חג הפסח בא ישוע לבית היני מקום לעזר אשר העיר אתו מעם המתים	1 Then Jesus six days before the passover came to Bethany, where Lazarus was which had been dead, whom he raised from the dead.
2 ויעשו לו שם משתה בערב ומרתא משרתת ולעזר היה אחד מן המסבים אתו	2 There they made him a supper; and Martha served: but Lazarus was one of them that sat at the table with him.
3 ותקח מרים מרקחת נרד זך ויקר מאד לטרא אחת משקלה ותמשח בה את רגלי ישוע ותנגב את רגליו בשערותיה והבית ימלא ריח המרקחת	3 Then took Mary a pound of ointment of spikenard, very costly, and anointed the feet of Jesus, and wiped his feet with her hair: and the house was filled with the odour of the ointment.
4 ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בן שמעון איש קריות העתיד למסרו	4 Then saith one of his disciples, Judas Iscariot, Simon's son, which should betray him,
5 מדוע לא נמכרה המרקחת בשלש מאות דינר ונתן לעניים	5 Why was not this ointment sold for three hundred pence, and given to the poor?
6 והוא לא דבר את זאת מחמלתו על העניים כי אם גנב היה וכיס הכסף אתו וישא כל אשר ישימו בו	6 This he said, not that he cared for the poor; but because he was a thief, and had the bag, and bare what was put therein.
7 ויאמר ישוע הניחה לה ליום קבורתי צפנה זאת	7 Then said Jesus, Let her alone: against the day of my burying hath she kept this.
8 כי העניים תמיד המה עמכם ואני אינני תמיד עמכם	8 For the poor always ye have with you; but me ye have not always.
9 וישמעו עם רב ביהודה כי שם הוא ויבאו לא בעבור ישוע לבדו כי אם לראות גם את לעזר אשר העירו מעם המתים	9 Much people of the Jews therefore knew that he was there: and they came not for Jesus' sake only, but that they might see Lazarus also, whom he had raised from the dead.
10 וראשי הכהנים התיעצו להרג גם את לעזר	10 But the chief priests consulted that they might put Lazarus also to death;
11 כי בגללו באו שמה רבים מן היהודים ויאמינו בישוע	11 Because that by reason of him many of the Jews went away, and believed on Jesus.
12 ויהי ממחרת כשמוע המון רב אשר באו לחג החג כי יבא ישוע ירושלים	12 On the next day much people that were come to the feast, when they heard that Jesus was coming to Jerusalem,
13 ויקחו בידם כפות תמרים ויצאו לקראתו ויריעו לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה מלך ישראל	13 Took branches of palm trees, and went forth to meet him, and cried, Hosanna: Blessed is the King of Israel that cometh in the name of the Lord.
14 וימצא ישוע עיר אחד וירכב עליו כאשר כתוב	14 And Jesus, when he had found a young ass, sat thereon; as it is written,
15 אל תיראי בת ציון הנה מלכך יבוא לך רכב על עיר בן אתנות	15 Fear not, daughter of Sion: behold, thy King cometh, sitting on an ass's colt.
16 וכל זאת לא הבינו תלמידיו בראשונה אך אחרי אשר נתפאר ישוע זכרו כי כן כתוב עליו וכי זאת עשו לו	16 These things understood not his disciples at the first: but when Jesus was glorified, then remembered they that these things were written of him, and that they had done these things unto him.
17 ויעידו העם אשר היו אצלו בקראו אל לעזר לצאת מן הקבר ויער אתו מעם המתים	17 The people therefore that was with him when he called Lazarus out of his grave, and raised him from the dead, bare record.
18 על זאת גם המון העם יצא לקראתו על שמעם כי עשה האות הזה	18 For this cause the people also met him, for that they heard that he had done this miracle.
19 והפרושים דברו איש את אחיו לאמר הראיתם כי הועיל לא תועילו מאומה הנה כל העולם נמשך אחריו	19 The Pharisees therefore said among themselves, Perceive ye how ye prevail nothing? behold, the world is gone after him.
20 ובתוך העלים להשתחות בחג היו אנשים יונים	20 And there were certain Greeks among them that came up to worship at the feast:
21 ויקרבו אל פילפוס איש בית צידה אשר בארץ הגליל וישאלו ממנו לאמר אדני לראות את ישוע חפצנו	21 The same came therefore to Philip, which was of Bethsaida of Galilee, and desired him, saying, Sir, we would see Jesus.
22 ויבא פילפוס ויגד זאת אל אנדרי ואנדרי ופילפוס הגידו אל ישוע	22 Philip cometh and telleth Andrew: and again Andrew and Philip tell Jesus.
23 ויען אותם ישוע ויאמר באה השעה שיפאר בן האדם	23 And Jesus answered them, saying, The hour is come, that the Son of man should be glorified.
24 אמן אמן אני אמר לכם אם לא יפל גרגר החטא אל תוך האדמה ומת ישאר לבדו וכאשר מת יעשה פרי הרבה	24 Verily, verily, I say unto you, Except a corn of wheat fall into the ground and die, it abideth alone: but if it die, it bringeth forth much fruit.
25 האהב את נפשו יאבדנה והשנא את נפשו בעולם הזה ינצרה לחיי נצח	25 He that loveth his life shall lose it; and he that hateth his life in this world shall keep it unto life eternal.
26 החפץ לשרתני ילך אחרי ובאשר אהיה שם יהיה גם משרתי ואיש אשר ישרתני אתו יכבד אבי	26 If any man serve me, let him follow me; and where I am, there shall also my servant be: if any man serve me, him will my Father honour.
27 עתה נבהלה נפשי ומה אמר הושיעני אבי מן השעה הזאת אך על כן באתי אל השעה הזאת	27 Now is my soul troubled; and what shall I say? Father, save me from this hour: but for this cause came I unto this hour.
28 אבי פאר את שמך ותצא בת קול מן השמים גם פארתי וגם אוסיף לפאר	28 Father, glorify thy name. Then came there a voice from heaven, saying, I have both glorified it, and will glorify it again.
29 והעם העמדים שמה כשמעם אמרו רעם נשמע ואחרים אמרו מלאך דבר אתו	29 The people therefore, that stood by, and heard it, said that it thundered: others said, An angel spake to him.
30 ויען ישוע ויאמר לא למעני היה הקול הזה כי אם למענכם	30 Jesus answered and said, This voice came not because of me, but for your sakes.
31 עתה משפט בא על העולם הזה עתה ישלך שר העולם הזה חוצה	31 Now is the judgment of this world: now shall the prince of this world be cast out.
32 ואני בהנשאי מעל הארץ אמשך כלם אלי	32 And I, if I be lifted up from the earth, will draw all men unto me.
33 וזאת דבר לרמוז אי זה מות הוא עתיד למות	33 This he said, signifying what death he should die.
34 ויענו אתו העם ויאמרו הנה שמענו בתורה כי המשיח יכון לעולם ואיך אמרת כי בן האדם צריך להנשא ומי בן האדם הלזה	34 The people answered him, We have heard out of the law that Christ abideth for ever: and how sayest thou, The Son of man must be lifted up? who is this Son of man?
35 ויאמר אליהם ישוע אך למצער יהיה האור עמכם התהלכו בעוד לכם האור פן ישופכם חשך וההלך בחשך לא ידע אנה הוא הלך	35 Then Jesus said unto them, Yet a little while is the light with you. Walk while ye have the light, lest darkness come upon you: for he that walketh in darkness knoweth not whither he goeth.
36 בעוד לכם האור האמינו באור למען תהיו בני האור את הדברים האלה דבר ישוע וילך לו ויסתר מפניהם	36 While ye have light, believe in the light, that ye may be the children of light. These things spake Jesus, and departed, and did hide himself from them.
37 רבים האתות אשר עשה לעיניהם ובכל זאת לא האמינו בו	37 But though he had done so many miracles before them, yet they believed not on him:
38 למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר יהוה מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה	38 That the saying of Esaias the prophet might be fulfilled, which he spake, Lord, who hath believed our report? and to whom hath the arm of the Lord been revealed?
39 על כן לא יכלו להאמין כי עוד אמר ישעיהו	39 Therefore they could not believe, because that Esaias said again,
40 השע עיניהם והשמין לבבם פן יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפאתי להם	40 He hath blinded their eyes, and hardened their heart; that they should not see with their eyes, nor understand with their heart, and be converted, and I should heal them.
41 כזאת דבר ישעיהו בראותו את תפארתו וינבא עליו	41 These things said Esaias, when he saw his glory, and spake of him.
42 אולם רבים אף מן השרים האמינו בו אך בגלל הפרושים לא הודו למען אשר לא ינדו	42 Nevertheless among the chief rulers also many believed on him; but because of the Pharisees they did not confess him, lest they should be put out of the synagogue:
43 כי אהבו כבוד אנשים יותר מכבוד האלהים	43 For they loved the praise of men more than the praise of God.
44 ויקרא ישוע ויאמר המאמין בי לא בי הוא מאמין כי אם בשלח אתי	44 Jesus cried and said, He that believeth on me, believeth not on me, but on him that sent me.
45 והראה אתי את אשר שלחני הוא ראה	45 And he that seeth me seeth him that sent me.
46 אני באתי לאור אל העולם למען כל אשר יאמין בי לא ישב בחשך	46 I am come a light into the world, that whosoever believeth on me should not abide in darkness.
47 והשמע את דברי ולא ישמרם אני לא אשפט אתו כי לא באתי לשפט את העולם כי אם להושיע את העולם	47 And if any man hear my words, and believe not, I judge him not: for I came not to judge the world, but to save the world.
48 ואיש אשר יבזני ולא יקח אמרי יש אחד אשר ידין אתו הדבר אשר דברתי הוא ידין אתו ביום האחרון	48 He that rejecteth me, and receiveth not my words, hath one that judgeth him: the word that I have spoken, the same shall judge him in the last day.
49 כי אני לא מלבי דברתי כי אם אבי השלח אתי הוא צוני את אשר אמר ואת אשר אדבר	49 For I have not spoken of myself; but the Father which sent me, he gave me a commandment, what I should say, and what I should speak.
50 ואני ידעתי כי מצותו חיי עולם לכן כל אשר אדבר כאשר אמר אלי אבי כן אני מדבר	50 And I know that his commandment is life everlasting: whatsoever I speak therefore, even as the Father said unto me, so I speak.