Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 10

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA RICCIOTTI
1 ויקם משם וילך אל גבול יהודה מעבר הירדן ויקהלו עוד אליו המון עם וילמדם כפעם בפעם	1 - Partito di là, Gesù andò nei confini della Giudea, oltre il Giordano, e il popolo si radunò di bel nuovo intorno a lui, che, come il solito, li ammaestrava.
2 ויגשו אליו הפרושים וישאלהו אם יוכל איש לשלח את אשתו והם מנסים אתו	2 Vennero de' Farisei a muovergli interrogazioni e per metterlo alla prova gli chiesero se fosse lecito a un marito ripudiare la propria moglie.
3 ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה	3 Egli domandò loro: «Cosa vi ha comandato Mosè?».
4 ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח	4 Risposero: «Mosè ha permesso il libello del ripudio e di rinviarla».
5 ויען ישוע ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם כתב לכם את המצוה הזאת	5 Gesù replicò loro: «Fu per la durezza del vostro cuore che egli scrisse per voi questo precetto,
6 אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה עשה אתם אלהים	6 ma al principio della creazione Dio li creò maschio e femmina.
7 על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו	7 Perciò l'uomo abbandonerà suo padre e sua madre e si unirà con sua moglie,
8 והיו שניהם לבשר אחד ואם כן אפוא אינם עוד שנים כי אם בשר אחד	8 e saranno due in una sola carne. Essi pertanto non son più due, ma una carne sola.
9 לכן את אשר חבר אלהים לא יפרידנו אדם	9 L'uomo dunque non separi quel che Dio ha congiunto».
10 ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על זאת	10 Quando furono in casa, i discepoli lo interrogarono di nuovo intorno allo stesso argomento,
11 ויאמר אליהם המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה	11 ed egli disse loro: «Chi ripudia sua moglie e ne sposa un'altra, commette adulterio con questa;
12 ואשה כי תעזב אישה ולקחה איש אחר נאפת היא	12 e se una donna ripudia suo marito e ne sposa un altro, commette adulterio».
13 ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאיהם	13 Gli conducevan dei bambini perchè li toccasse, ma i discepoli sgridavano chi glieli presentava.
14 וירא ישוע ויכעס ויאמר אליהם הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים	14 Gesù, visto ciò, si sdegnò e disse loro: «Lasciate che i bambini vengano a me e non glielo impedite, perchè di questi è il regno di Dio.
15 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה	15 In verità vi dico che chi non avrà accolto il regno di Dio come un fanciullo non vi entrerà».
16 ויחבקם ויברכם בשומו את ידיו עליהם	16 E abbracciandoli e imponendo loro le mani li benedisse.
17 ויהי בצאתו לדרך והנה איש רץ אליו ויכרע לפניו וישאל אותו רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם	17 Mentre egli usciva sulla strada venne un tale che, inginocchiatoglisi davanti, gli domandò: «Maestro buono, che devo fare per acquistare la vita eterna?».
18 ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים	18 Gesù gli osservò: «Perchè mi chiami buono? Nessuno è buono, tranne Dio solo.
19 הן ידעת את המצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תעשק כבד את אביך ואת אמך	19 Conosci i comandamenti: "Non fornicare, non uccidere, non rubare, non attestare il falso, non frodare nessuno, onora tuo padre e tua madre"».
20 ויען ויאמר אליו רבי את כל אלה שמרתי נעורי	20 Quegli rispose: «Maestro, tutto ciò ho osservato fin dalla mia giovinezza».
21 ויבט בו ישוע ויאהבהו ויאמר אליו אחת חסרת לך מכר את כל אשר לך ותן לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא שא את הצלב ולך אחרי	21 Gesù guardandolo con tenerezza l'amò e gli disse: «Ti manca una cosa sola: va', vendi quanto hai e dallo ai poveri, e avrai un tesoro, nel cielo; poi vieni e seguimi».
22 ויצר לו על הדבר הזה ויעצב וילך לו כי הון רב היה לו	22 Ma colui, contristato da queste parole, se ne andò dolente, perchè aveva grandi ricchezze.
23 ויבט ישוע סביב ויאמר אל תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים	23 Gesù, volgendo lo sguardo intorno, disse a' suoi discepoli: «Quanto difficilmente quei che posseggono ricchezze entreranno nel regno di Dio!».
24 ויבהלו התלמידים על דבריו ויסף ישוע ויען ויאמר להם בני מה קשה לבטחים על חילם לבוא אל מלכות האלהים	24 E i discepoli furono stupiti delle parole di lui. Ma Gesù di nuovo soggiunse loro: «Figliuoli, quanto è difficile per chi confida nelle ricchezze l'entrare nel regno di Dio!
25 נקל לגמל לעבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים	25 È più facile che un cammello passi per la cruna d'un ago che un ricco entri nel regno di Dio».
26 ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אלם אחיו מי אפוא יוכל להושע	26 Ora essi stupivano maggiormente e andavan dicendo tra di loro: «Chi può dunque salvarsi?».
27 ויבט בם ישוע ויאמר מבני אדם תפלא זאת אך לא מאלהים כי מאלהים לא יפלא כל דבר	27 Gesù li guardò fissi ed esclamò: «Agli uomini questo è impossibile, ma non a Dio, perchè tutto è possibile a Dio».
28 ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך	28 Pietro prese a dirgli: «Ecco, noi abbiam lasciato tutto e ti abbiano seguito».
29 ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם כי אין איש אשר עזב את ביתו או את אחיו או את אחיותיו או את אביו או את אמו או את אשתו או את בניו או את שדותיו למעני ולמען הבשורה	29 Gesù rispose: «In verità vi dico, nessuno ha abbandonato casa, o fratelli, o sorelle, o padre, o madre, o figli, o campi, per amor mio e per il Vangelo,
30 אשר לא יקח עתה בזמן הזה בכל הרדיפות מאה פעמים כהמה בתים ואחים ואחיות ואמות ובנים ושדות ובעולם הבא חיי עולמים	30 che non ne riceva il centuplo, adesso, in questo tempo, in case, fratelli, sorelle, madri, figli e campi, insieme con le persecuzioni e nel tempo avvenire la vita eterna.
31 ואולם רבים מן הראשונים יהיו אחרונים והאחרונים ראשונים	31 Molti primi, saranno ultimi; e molti ultimi, primi».
32 ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר	32 Essendo pertanto in cammino per salire a Gerusalemme, Gesù precedeva i discepoli, che stupiti e timorosi lo seguivano. Rivoltosi allora ai Dodici, cominciò a dir loro quanto gli doveva accadere:
33 הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים	33 «Ecco, noi saliamo a Gerusalemme, e il Figliuol dell'uomo sarà dato nelle mani dei principi dei Sacerdoti, degli Scribi e dei Seniori, i quali lo condanneranno a morte e lo daranno in mano ai Gentili;
34 ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום	34 e sarà schernito, sputacchiato, flagellato e ucciso, ma dopo tre giorni risusciterà».
35 ויקרבו אליו יעקב ויוחנן בני זבדי ויאמרו רבי אותה נפשנו כי תעשה לנו את אשר נשאל ממך	35 Giacomo e Giovanni, figli di Zebedeo, gli s'accostaron e gli dissero: «Maestro, noi desideriamo che tu ci conceda quello che stiam per domandarti».
36 ויאמר אליהם מה אויתם כי אעשה לכם	36 Egli chiese loro: «Che cosa desiderate che io vi conceda?».
37 ויאמרו אליו תנה לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך	37 Risposero: «Concedici di sedere uno alla tua destra e l'altro alla tua sinistra, nella tua gloria».
38 ויאמר אליהם ישוע לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו לשתות את הכוס אשר אני שתה ולהטבל בטבילה אשר אני נטבל בה	38 Ma Gesù disse loro: «Non sapete ciò che domandate. Potete voi bere il calice che bevo io o essere battezzati col battesimo col quale son battezzato io?».
39 ויאמרו אליו נוכל ויאמר אליהם ישוע את הכוס אשר אני שתה תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו	39 Essi gli replicarono: «Sì, lo possiamo». «Voi» rispose Gesù «berrete certamente il calice che bevo io e sarete battezzati col battesimo col quale sono battezzato io;
40 אך שבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם	40 ma quanto al sedere alla mia destra o alla mia sinistra, non sta a me il concedervelo; ma esso è per quelli ai quali è stato preparato».
41 ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס על יעקב ויוחנן	41 Gli altri dieci, udito ciò, cominciarono a indignarsi contro Giacomo e Giovanni.
42 ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים לשרי הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם	42 Allora Gesù, chiamatili a sè, disse loro: «Voi sapete che quelli che sono riconosciuti come principi delle nazioni, le signoreggiano e i loro grandi esercitano il potere su di loro.
43 ואתם לא כן ביניכם כי אם החפץ להיות גדול ביניכם יהיה לכם למשרת	43 Ma non deve essere così tra voi; chiunque vorrà essere grande tra voi, sarà vostro servo;
44 והחפץ להיות בכם ראשון יהיה עבד לכל	44 e chiunque tra voi vorrà essere primo, sarà servo di tutti;
45 כי בן האדם אף הוא לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים	45 perchè anche il Figliuol dell'uomo è venuto non per esser servito, ma per servire e dare la sua vita come redenzione per molti».
46 ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לשאל נדבות	46 Arrivarono così a Gerico. Mentre egli usciva da Gerico co' suoi discepoli e con molta gente, il figlio di Timeo, Bartimeo, che era cieco e, seduto sulla strada, chiedeva l'elemosina,
47 וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן דוד ישוע חנני	47 sentito dire che c'era Gesù di Nazaret, si pose a gridare: «Gesù, figlio di David, abbi pietà di me!».
48 ויגערו בו רבים להשתיקו והוא הרבה לצעק בן דוד חנני	48 Molti gli davan sulla voce perchè tacesse; ma quegli gridava molto più forte: «Figlio di David, abbi pietà di me!».
49 ויעמד ישוע ויאמר קראו לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא לך	49 Allora Gesù, fermatosi comandò di chiamarlo. Ed essi lo chiamarono, dicendogli: «Fatti coraggio; alzati, egli ti chiama!».
50 וישלך את שמלתו מעליו ויקם ויבא אל ישוע	50 Il cieco, gettando via il mantello, balzò in piedi e venne a Gesù,
51 ויען ישוע ויאמר אליו מה חפצת ואעשה לך ויאמר אליו העור רבוני כי אראה	51 che gli disse: «Che vuoi ch'io faccia?». Il cieco gli rispose: «Maestro, che io veda».
52 ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך ופתאם ראה וילך אחרי ישוע בדרך	52 Gesù gli replicò: «Va', la tua fede ti ha salvato». E in quell'istante vide e cominciò a seguir Gesù per via.