Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 10

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויקם משם וילך אל גבול יהודה מעבר הירדן ויקהלו עוד אליו המון עם וילמדם כפעם בפעם	1 Jésus quitta cet endroit. Voici qu’il arrive aux frontières de la Judée par l’autre rive du Jourdain et de nouveau des foules se rassemblent autour de lui. Il recommence donc à les enseigner comme il avait coutume de faire.
2 ויגשו אליו הפרושים וישאלהו אם יוכל איש לשלח את אשתו והם מנסים אתו	2 À ce moment (se présentèrent des Pharisiens, et) ils lui posèrent cette question pour le mettre à l’épreuve: "Un mari est-il autorisé à renvoyer sa femme?”
3 ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה	3 Et lui leur demande: "Qu’est-ce que Moïse vous a commandé?”
4 ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח	4 Ils répondent: "Moïse a permis d’écrire un acte de divorce et de renvoyer la femme.”
5 ויען ישוע ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם כתב לכם את המצוה הזאת	5 Jésus leur dit: "Il a écrit là une loi adaptée à votre cœur endurci.
6 אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה עשה אתם אלהים	6 Mais Dieu, au commencement du monde, les fit homme et femme.
7 על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו	7 Pour cette raison, l’homme quittera son père et sa mère
8 והיו שניהם לבשר אחד ואם כן אפוא אינם עוד שנים כי אם בשר אחד	8 et les deux seront une seule chair. “Ils ne sont plus deux, mais une seule chair.
9 לכן את אשר חבר אלהים לא יפרידנו אדם	9 Que l’homme ne sépare pas ce que Dieu a uni.”
10 ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על זאת	10 De retour à la maison, les disciples l’interrogent de nouveau à ce sujet
11 ויאמר אליהם המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה	11 et il leur déclare: "Celui qui renvoie sa femme et en épouse une autre, commet l’adultère à son égard;
12 ואשה כי תעזב אישה ולקחה איש אחר נאפת היא	12 et si une femme renvoie son mari et en épouse un autre, elle aussi commet l’adultère.”
13 ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאיהם	13 On lui amenait de petits enfants pour qu’il les touche; mais les disciples leur faisaient des observations.
14 וירא ישוע ויכעס ויאמר אליהם הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים	14 Voyant cela Jésus se fâcha et leur dit: "Laissez les petits enfants venir à moi, ne les empêchez pas. Sachez que le Royaume de Dieu est pour ceux qui leur ressemblent.
15 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה	15 En vérité, je vous le dis: celui qui n’accueille pas le Royaume de Dieu comme un enfant n’y entrera pas.”
16 ויחבקם ויברכם בשומו את ידיו עליהם	16 Puis il les embrassa et les bénit en leur imposant les mains.
17 ויהי בצאתו לדרך והנה איש רץ אליו ויכרע לפניו וישאל אותו רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם	17 Comme Jésus se mettait en route, un homme courut au-devant de lui; il tomba à genoux devant lui et l’interrogea: "Bon maître, que dois-je faire pour hériter de la vie éternelle?”
18 ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים	18 Jésus lui répondit: "Pourquoi m’appelles-tu: ‘bon’? Dieu seul est bon, nul autre que lui.
19 הן ידעת את המצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תעשק כבד את אביך ואת אמך	19 Tu connais les commandements: Ne tue pas, ne commets pas l’adultère, ne vole pas, ne porte pas de faux témoignage, ne prends rien à autrui, respecte ton père et ta mère…”
20 ויען ויאמר אליו רבי את כל אלה שמרתי נעורי	20 L’autre déclara: "Maître, tout cela, je l’ai observé depuis ma jeunesse.”
21 ויבט בו ישוע ויאהבהו ויאמר אליו אחת חסרת לך מכר את כל אשר לך ותן לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא שא את הצלב ולך אחרי	21 Alors Jésus le fixa du regard et l’aima; il lui dit: "Une seule chose te manque. Va, vends ce que tu as et donne-le aux pauvres, tu auras ainsi un trésor dans le ciel; puis reviens et suis-moi.”
22 ויצר לו על הדבר הזה ויעצב וילך לו כי הון רב היה לו	22 L’homme fut très heurté par cette parole car il avait de grands biens; il s’éloigna fort triste.
23 ויבט ישוע סביב ויאמר אל תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים	23 Alors Jésus jeta un regard sur ses disciples autour de lui; il déclara: "Comme il est difficile à ceux qui ont de l’argent d’entrer dans le Royaume de Dieu.”
24 ויבהלו התלמידים על דבריו ויסף ישוע ויען ויאמר להם בני מה קשה לבטחים על חילם לבוא אל מלכות האלהים	24 En entendant ces paroles, les disciples furent déconcertés; mais de nouveau Jésus leur dit: "Mes enfants, comme il est difficile d’entrer dans le Royaume de Dieu.
25 נקל לגמל לעבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים	25 Il est plus facile pour un chameau de passer par le trou d’une aiguille, que pour un riche d’entrer dans le Royaume de Dieu.”
26 ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אלם אחיו מי אפוא יוכל להושע	26 Les disciples étaient complètement déroutés et se demandaient les uns aux autres: "Qui donc sera sauvé?”
27 ויבט בם ישוע ויאמר מבני אדם תפלא זאת אך לא מאלהים כי מאלהים לא יפלא כל דבר	27 Jésus les fixa du regard et leur dit: "Pour les hommes, c’est impossible, mais non pour Dieu. Car pour Dieu tout est possible.”
28 ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך	28 Pierre fit alors remarquer: "Nous, nous avons tout laissé pour te suivre.”
29 ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם כי אין איש אשר עזב את ביתו או את אחיו או את אחיותיו או את אביו או את אמו או את אשתו או את בניו או את שדותיו למעני ולמען הבשורה	29 Jésus répondit: "En vérité, je vous le dis: personne ne laissera maison, frères et sœurs, mère, père ou enfants, ou champs, à cause de moi et de l’Évangile,
30 אשר לא יקח עתה בזמן הזה בכל הרדיפות מאה פעמים כהמה בתים ואחים ואחיות ואמות ובנים ושדות ובעולם הבא חיי עולמים	30 sans recevoir cent fois plus dès à présent en ce monde, en maisons, frères, sœurs, mères, enfants et champs, même avec les persécutions; et dans le monde à venir il aura la vie éternelle.
31 ואולם רבים מן הראשונים יהיו אחרונים והאחרונים ראשונים	31 Beaucoup qui sont parmi les premiers seront derniers, mais les derniers seront premiers.”
32 ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר	32 Ils étaient en route, montant à Jérusalem, et Jésus marchait devant eux. Ils étaient déconcertés, et ceux qui suivaient avaient peur. De nouveau Jésus prit avec lui les Douze pour leur dire ce qui allait lui arriver:
33 הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים	33 -“Maintenant n ous montons à Jérusalem et le Fils de l’Homme va être livré aux chefs des prêtres et aux maîtres de la Loi qui le condamneront à mort et le remettront aux mains des étrangers;
34 ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום	34 ils vont l’humilier, cracher sur lui, le fouetter et le tuer, mais il ressuscitera le troisième jour.”
35 ויקרבו אליו יעקב ויוחנן בני זבדי ויאמרו רבי אותה נפשנו כי תעשה לנו את אשר נשאל ממך	35 C’est alors que Jacques et Jean, les fils de Zébédée, s’approchent de lui et lui disent: "Maître, nous voulons que tu fasses pour nous ce que nous allons te demander.”
36 ויאמר אליהם מה אויתם כי אעשה לכם	36 Jésus leur répond: "Que voulez-vous que je fasse pour vous?”
37 ויאמרו אליו תנה לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך	37 Ils reprennent: "Accorde-nous d’être assis, l’un à ta droite et l’autre à ta gauche, pour partager ta gloire.”
38 ויאמר אליהם ישוע לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו לשתות את הכוס אשר אני שתה ולהטבל בטבילה אשר אני נטבל בה	38 Jésus leur dit: "Vous ne savez pas ce que vous demandez. Pouvez-vous boire la coupe que je vais boire, ou être baptisés du baptême dont je vais être baptisé?”
39 ויאמרו אליו נוכל ויאמר אליהם ישוע את הכוס אשר אני שתה תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו	39 Ils lui disent: "Nous le pouvons!” Jésus leur dit: "Vous boirez donc la coupe que je vais boire et vous serez baptisés du même baptême que moi.
40 אך שבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם	40 Mais les sièges à ma droite ou à ma gauche, ce n’est pas à moi de les donner; ils sont réservés à d’autres.”
41 ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס על יעקב ויוחנן	41 En entendant cela, les dix autres s’indignent contre Jacques et Jean.
42 ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים לשרי הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם	42 Alors Jésus les appelle et leur dit: "Vous savez que chez les païens, ceux qui font figure de chefs se conduisent en dictateurs, et leurs grands personnages abusent de leur autorité.
43 ואתם לא כן ביניכם כי אם החפץ להיות גדול ביניכם יהיה לכם למשרת	43 Cela ne devra pas être chez vous. “Si l’un d’entre vous veut être grand, qu’il se fasse votre serviteur.
44 והחפץ להיות בכם ראשון יהיה עבד לכל	44 Et si l’un d’entre vous veut être le premier, qu’il soit l’esclave de tous.
45 כי בן האדם אף הוא לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים	45 Car le Fils de l’Homme n’est pas venu pour être servi, mais pour servir et donner sa vie en rançon pour la multitude.
46 ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לשאל נדבות	46 Ils arrivent à Jéricho. Puis, comme il sort de la ville avec ses disciples et bon nombre de gens, un mendiant est là assis au bord du chemin; c’est Bartimée, le fils de Timée, et il est aveugle.
47 וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן דוד ישוע חנני	47 Quand il apprend que c’est Jésus de Nazareth, il se met à crier: "Jésus, fils de David, aie pitié de moi!”
48 ויגערו בו רבים להשתיקו והוא הרבה לצעק בן דוד חנני	48 Beaucoup le sermonnent pour le faire taire, mais il crie encore plus fort: "Fils de David, aie pitié de moi!”
49 ויעמד ישוע ויאמר קראו לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא לך	49 Jésus s’arrête et dit: "Appelez-le.” On appelle l’aveugle et on lui dit: "Courage, lève-toi, il t’appelle.”
50 וישלך את שמלתו מעליו ויקם ויבא אל ישוע	50 L’aveugle laisse son manteau, et d’un bond il est près de Jésus.
51 ויען ישוע ויאמר אליו מה חפצת ואעשה לך ויאמר אליו העור רבוני כי אראה	51 Jésus lui dit: "Que veux-tu que je fasse pour toi?” L’aveugle répond: "Rabbouni, que je voie!”
52 ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך ופתאם ראה וילך אחרי ישוע בדרך	52 Alors Jésus lui dit: "Va! ta foi t’a sauvé!” À l’instant même cet homme voit; et il se met à suivre Jésus sur le chemin.