Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 25

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLIA
1 אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן	1 «Entonces el Reino de los Cielos será semejante a diez vírgenes, que, con su lámpara en la mano, salieron al encuentro del novio.
2 חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות	2 Cinco de ellas eran necias, y cinco prudentes.
3 הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן	3 Las necias, en efecto, al tomar sus lámparas, no se proveyeron de aceite;
4 והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן	4 las prudentes, en cambio, junto con sus lámparas tomaron aceite en las alcuzas.
5 וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה	5 Como el novio tardara, se adormilaron todas y se durmieron.
6 ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו	6 Mas a media noche se oyó un grito: “¡Ya está aquí el novio! ¡Salid a su encuentro!”
7 אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן	7 Entonces todas aquellas vírgenes se levantaron y arreglaron sus lámparas.
8 ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו	8 Y las necias dijeron a las prudentes: “Dadnos de vuestro aceite, que nuestras lámparas se apagan.”
9 ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן	9 Pero las prudentes replicaron: “No, no sea que no alcance para nosotras y para vosotras; es mejor que vayáis donde los vendedores y os lo compréis.”
10 ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת	10 Mientras iban a comprarlo, llegó el novio, y las que estaban preparadas entraron con él al banquete de boda, y se cerró la puerta.
11 ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו	11 Más tarde llegaron las otras vírgenes diciendo: “¡Señor, señor, ábrenos!”
12 ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן	12 Pero él respondió: “En verdad os digo que no os conozco.”
13 לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם	13 Velad, pues, porque no sabéis ni el día ni la hora.
14 כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו	14 «Es también como un hombre que, al ausentarse, llamó a sus siervos y les encomendó su hacienda:
15 ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם	15 a uno dio cinco talentos, a otro dos y a otro uno, a cada cual según su capacidad; y se ausentó.
16 וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות	16 Enseguida, el que había recibido cinco talentos se puso a negociar con ellos y ganó otros cinco.
17 וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות	17 Igualmente el que había recibido dos ganó otros dos.
18 אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו	18 En cambio el que había recibido uno se fue, cavó un hoyo en tierra y escondió el dinero de su señor.
19 ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם	19 Al cabo de mucho tiempo, vuelve el señor de aquellos siervos y ajusta cuentas con ellos.
20 ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן	20 Llegándose el que había recibido cinco talentos, presentó otros cinco, diciendo: “Señor, cinco talentos me entregaste; aquí tienes otros cinco que he ganado.”
21 ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך	21 Su señor le dijo: “¡Bien, siervo bueno y fiel!; en lo poco has sido fiel, al frente de lo mucho te pondré; entra en el gozo de tu señor.”
22 ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן	22 Llegándose también el de los dos talentos dijo: “Señor, dos talentos me entregaste; aquí tienes otros dos que he ganado.”
23 ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך	23 Su señor le dijo: “¡Bien, siervo bueno y fiel!; en lo poco has sido fiel, al frente de lo mucho te pondré; entra en el gozo de tu señor.”
24 ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת	24 Llegándose también el que había recibido un talento dijo: “Señor, sé que eres un hombre duro, que cosechas donde no sembraste y recoges donde no esparciste.
25 ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך	25 Por eso me dio miedo, y fui y escondí en tierra tu talento. Mira, aquí tienes lo que es tuyo.”
26 ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי	26 Mas su señor le respondió: “Siervo malo y perezoso, sabías que yo cosecho donde no sembré y recojo donde no esparcí;
27 לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית	27 debías, pues, haber entregado mi dinero a los banqueros, y así, al volver yo, habría cobrado lo mío con los intereses.
28 על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים	28 Quitadle, por tanto, su talento y dádselo al que tiene los diez talentos.
29 כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו	29 Porque a todo el que tiene, se le dará y le sobrará; pero al que no tiene, aun lo que tiene se le quitará.
30 ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים	30 Y a ese siervo inútil, echadle a las tinieblas de fuera. Allí será el llanto y el rechinar de dientes.”
31 והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו	31 «Cuando el Hijo del hombre venga en su gloria acompañado de todos sus ángeles, entonces se sentará en su trono de gloria.
32 ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים	32 Serán congregadas delante de él todas las naciones, y él separará a los unos de los otros, como el pastor separa las ovejas de los cabritos.
33 והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו	33 Pondrá las ovejas a su derecha, y los cabritos a su izquierda.
34 אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם	34 Entonces dirá el Rey a los de su derecha: “Venid, benditos de mi Padre, recibid la herencia del Reino preparado para vosotros desde la creación del mundo.
35 כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני	35 Porque tuve hambre, y me disteis de comer; tuve sed, y me disteis de beber; era forastero, y me acogisteis;
36 ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי	36 estaba desnudo, y me vestisteis; enfermo, y me visitasteis; en la cárcel, y vinisteis a verme.”
37 וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך	37 Entonces los justos le responderán: “Señor, ¿cuándo te vimos hambriento, y te dimos de comer; o sediento, y te dimos de beber?
38 ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך	38 ¿Cuándo te vimos forastero, y te acogimos; o desnudo, y te vestimos?
39 ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך	39 ¿Cuándo te vimos enfermo o en la cárcel, y fuimos a verte?”
40 והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם	40 Y el Rey les dirá: “En verdad os digo que cuanto hicisteis a unos de estos hermanos míos más pequeños, a mí me lo hicisteis.”
41 ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו	41 Entonces dirá también a los de su izquierda: “Apartaos de mí, malditos, al fuego eterno preparado para el Diablo y sus ángeles.
42 כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי	42 Porque tuve hambre, y no me disteis de comer; tuve sed, y no me disteis de beber;
43 גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי	43 era forastero, y no me acogisteis; estaba desnudo, y no me vestisteis; enfermo y en la cárcel, y no me visitasteis.”
44 וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך	44 Entonces dirán también éstos: “Señor, ¿cuándo te vimos hambriento o sediento o forastero o desnudo o enfermo o en la cárcel, y no te asistimos?”
45 אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם	45 Y él entonces les responderá: “En verdad os digo que cuanto dejasteis de hacer con uno de estos más pequeños, también conmigo dejasteis de hacerlo.”
46 וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם	46 E irán éstos a un castigo eterno, y los justos a una vida eterna».